ליהודים אחוז נכבד מפרסי נובל במאה ועשר השנים בהם מחולק הפרס, מדוע ישראל נגררה עד לראשית העשור הראשון של המאה ה-21 בתחתית הרשימה, ומה צופן לנו העתיד?
ד”ר אדם רויטר – יו”ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ”ל חב' הייעוץ חיסונים פיננסים
מאה שנים ראשונות – היהודים שמים את כולם בכיס
פרס נובל, המפורסם מכל הפרסים, מחולק מאז שנת 1901 בעקבות צוואתו של אלפרד נובל, תעשיין שבדי וממציא הדינמיט. הפרסים מחולקים בשבדיה סביב התאריך של ה- 10 בדצמבר, יום מותו של נובל. על פי מדיניות ועדת הפרס, רק אדם חי יכול לזכות בו. כל אחד מזוכי פרס נובל נבחר על ידי ועדה בתחומו, כאשר בחלק מן המקרים ישנם מספר זוכים בפרס. כידוע, פיתוחיו של נובל נגעו ישירות בפיתוח וייצור חומרי נפץ והוא חש אי נוחות גוברת לנוכח השימוש הצבאי בהמצאותיו. מסופר כי אחד הגורמים לצוואתו האחרונה היה ידיעה שפורסמה על מותו בעיתון צרפתי, זאת בטרם עת ובטעות, כאשר הלך לעולמו אחיו לודוויג. ידיעה שגויה זו על מותו הופיעה תחת הכותרת “סוחר המוות מת”. בעקבות זאת, נראה שנובל קיבל החלטה לעזור במשהו למין האנושי כפיצוי כלשהו על המצאתו הרצחנית, ממנה הפך למולטי מיליונר.
ניתוח 100 השנים הראשונות של חלוקת הפרסים מראה כי משקלם של זוכי פרס נובל היהודים הינו לחלוטין לא פרופורציונאלי למשקלם של היהודים באוכלוסיית העולם, ואפילו לא פרופורציונאלי למשקלם באוכלוסיית העולם המערבי. הסטטיסטיקה המדהימה הזו מראה לנו כי 21% מזוכי פרס נובל לדורותיהם הינם יהודים ויהודים למחצה (המקור לסטטיסטיקה זו: 2001Encyclopedia of Philatelic Judaica , מאת אבי, ד”ר בנימין רויטר ז”ל). בעוד שבממוצע רב שנתי, מספר היהודים בעולם, במהלך 100 שנים אלה, ביחס לסך הממוצע של האוכלוסייה העולמית באותן שנים, נמוך היה מ- 0.3% (עד אירוע השואה היהודים היוו בממוצע רב שנתי קרוב ל- 0.4% מאוכלוסיית העולם). משמע, יהודים קיבלו פרסי נובל בהיקף העולה פי 70 יותר ממשקלם באוכלוסייה!
(26%). בכלכלה 20 מתוך 51 (39%, יש לציין כי פרס נובל לכלכלה מחולק רק מאז שנת 1969). בספרות 11 מתוך 99 (11%) ובפרס נובל לשלום 11 מתוך 95 (12%). בסה”כ 155 יהודים (ויהודים למחצה) מתוך 731 זוכים בתוך 100 שנים. במספרים אלה יש הוכחה לג'ניוס היהודי, לא פחות. לא משנה איך תסתכלו על המספרים, הם מדהימים. 39% מזוכי פרס נובל לכלכלה הם יהודים! תמיד טענו הגויים שהיהודים מצטיינים במסחר וכלכלה. תורות אנטישמיות נבנו על כך. פרס נובל מוכיח לכאורה שיש בזה מן האמת…
במיון לפי מדינות כמובן שארה”ב גרפה את מירב הפרסים (232 פרסי נובל במאה ה- 20) ואחריה גרמניה (83) ובריטניה (80). בהמשך זה כבר יורד חזק עם 49 פרסים לצרפת ו- 31 פרסים לשבדיה. לאחר מכן רוסיה (20) שוויץ (20), איטליה (18) הולנד (16) ודנמרק (13) ובכך מסתיימת העשירייה הראשונה של המדינות הזוכות ב- 100 שנות פרס נובל במאה ה- 20.
מדוע ישראלים לא זכו בנובל במדעים במהלך המאה הראשונה?
עד הזכיות של ישראלים בפרסי נובל מתחילת המאה ה- 21, נשאלה שאלה גדולה. למה זכו כה מעט ישראלים (בגין פרס ורבין זכו בפרסי נובל לשלום, עגנון בפרס נובל לספרות) ולמה ישראלים אף פעם לא זכו בפרסים המדעיים של נובל? שאלו האם הקהילה המדעית בישראל מפגרת אחרי הנעשה בעולם? האם הישגיה נמוכים באופן יחסי? האם היינו עסוקים עד כדי כך בביטחון עד שלא התפנינו למדעים? ואולי רחמנא לצלן נמחק ליהודים השכל ברגע שהם חיים בארץ אבותיהם… היו אף שהעלו טענות של ועדות אנטי ישראליות, קונספירציות ומה לא.
התשובה לשאלה מצוינת זו ראוי שתיחקר, אך כל זה השתנה עם הזכייה של כהנמן בפרס נובל לכלכלה ב- 2002. ההמשך אפילו היה טוב יותר: מתחילת המאה ה- 21 ישראל עלתה למקום הראשון בזכיות לנפש, לא פחות.
מתחילת המאה ה- 21 ישראל במקום הראשון בעולם בפרסי נובל לנפש
זכייתה של הפרופ' עדה יונת ממכון ויצמן בפרס נובל לכימיה לשנת 2009 העלתה לחמישה את מספר פרסי הנובל בהם זכו ישראלים מאז תחילת המאה ה- 21. דניאל כהנמן זכה כאמור בפרס נובל לכלכלה לשנת 2002, אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2004 וישראל אומן זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 2005. חשוב לציין כי במאה ה- 21 כל הזוכים הישראלים הם מתחומי המדעים.
מאז תחילת המאה ה- 21 חולקו סה”כ 119 פרסי נובל (בממוצע יש שני זוכים בפרס). ישראל עם אוכלוסיה המהווה כ- 0.1% מאוכלוסיית העולם מקבלת מתחילת המאה כמדינה מעל 4% מן הפרסים, פי יותר מ- 40 ממשקל הישראלים באוכלוסיית העולם. בהחלט משקל לא פרופורציונאלי המהווה הישג משמעותי ביותר. אך ההישג המדהים באמת הינו שמתחילת המאה ה- 21, ישראל מצויה במקום הראשון בעולם בפרסי נובל לנפש. ישראלים מקבלים פרס נובל ביחס של פרס אחד על כל 1.5 מיליון תושבים. אוסטריה המצויה במקום השני מקבלת פרס אחד על כל 2.8 מיליון תושבים. בריטניה פרס אחד על כל 5.5 מיליון תושבים. ארה”ב, מקבלת פרס אחד על כל 6 מיליון תושבים, אוסטרליה פרס אחד לכל 6.5 מיליון תושבים, צרפת וגרמניה ביחס של אחד לעשר, יפן פרס אחד לכל 15.5 מיליון תושבים. מאז תחילת המאה ה- 21 ישראל מצויה במקום השישי בעולם בקבלת פרסי נובל בכלל (כולל שלום וספרות)!
יש לציין כי המיון נעשה לפי ארצות המקור של הזוכים, לפיכך ארה”ב מקבלת 50 זוכים, כאשר בפועל 65 מזוכי הפרס חיים בה בפועל כיום (ביניהם כהנמן הישראלי).
מעניין גם לציין כי שבדיה, שהייתה אלופת העולם בקבלת פרסי נובל לנפש במאה הראשונה של חלוקת הפרס, עם ממוצע של מעט יותר מ- 3 מקבלי פרס בכל עשור של המאה העשרים, הידרדרה מאד וקיבלה פרס נובל בודד מאז תחילת המאה ה- 21. קשה להתעלם מן העובדה שהשבדים עצמם הם מחלקי הפרס ולפיכך יש כנראה בכדי להסביר את ההטיה החזקה שלהם למועמדים שבדיים דווקא… שוויץ ודנמרק היו במקום השני והשלישי בפרסי נובל לנפש במאה ה- 20. במאה ה- 21 שוויץ עם פרס נובל בודד ודנמרק כלל לא על המפה. כמובן שמוקדם מדי לחזות והסטטיסטיקה של המאה ה- 20 דווקא יכולה לרמז ששבדים, שוויצרים ודנים הם מועמדים וודאיים לקבלת פרסי נובל בעשור הקרוב של המאה ה- 21.
מה צופן העתיד? האינדיקציות שמעלה פרס וולף
פרס וולף הוא פרס המוענק בישראל, מאז שנת 1978, לאנשי מדע ולאמנים נודעים מכל רחבי העולם, “בעד הישגיהם למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדל אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית”. מדי שנה מוענקים חמישה או שישה פרסים, כאשר במדע ניתן הפרס בתחומים: חקלאות, כימיה, מתמטיקה, רפואה ופיזיקה. באמנות ניתן הפרס בתחומים: אדריכלות, מוזיקה, ציור ופיסול. הפרס בכל תחום הוא בסך מאה אלף דולר, והזוכים נבחרים על ידי ועדת מומחים בינלאומית המתמנה מדי שנה.
את הפרס מעניקה “קרן וולף”, שנוסדה בשנת 1976 על ידי ד”ר ריקרדו וולף, ממציא, דיפלומט ונדבן, ואשתו, פרנציסקה סובירנה-וולף. כללי הענקת הפרס קבועים בחוק קרן וולף, שאושר בכנסת בשנת 1975. לפי החוק, ישמש שר החינוך והתרבות בתפקיד יושב ראש מועצת הקרן, והקרן תהיה נתונה לביקורת מבקר המדינה.
פרס וולף בכימיה ובפיזיקה נחשב בעיני רבים לפרס השני ביוקרתו לאחר פרס נובל, וברפואה, לשלישי בחשיבותו לאחר פרס נובל ופרס לאסקר. עד ליסודו של פרס אבל במתמטיקה, פרס וולף היה המקביל הקרוב ביותר לפרס נובל במתמטיקה. פרס וולף לחקלאות נחשב כמקביל בחשיבותו לפרס נובל בתחום זה.
אך פרס וולף מסמל בעיני אחדים משהו נוסף. כנראה שהוא משמש כמנבא הטוב ביותר להסתברות שמדען יקבל את פרס הנובל בתחומי הכימיה, הרפואה והפיזיקה. למעשה, לפרס וולף יש אכן יכולת חיזוי מדהימה בהסתברות של 27.8%. מסתבר כי מתוך 43 הזוכים בפרס וולף לפיזיקה מאז תחילת חלוקת הפרס, 13 מהם זכו לאחר מכן בפרס נובל, שעור חיזוי של 30.2%. מתוך 39 הזוכים בפרס וולף לכימיה מאז תחילת חלוקת הפרס, 8 זכו לאחר מכן בפרס נובל, שעור חיזוי של 20.5%. מתוך 44 הזוכים בפרס וולף לרפואה, 14 זכו לאחר מכן בפרס נובל, שעור חיזוי של 31.8%. משמע מתוך 126 זוכי פרס וולף למדעים לדורותיהם, 35 זכו לאחר מכן בפרס נובל, כאמור שעור חיזוי מדהים של 27.8%.
מתוך הזוכים, גם 13 מדענים ישראליים המהווים 10.3% מזוכי פרס וולף למדעים לדורותיו. המספרים בתחום הרפואה הם הדרמטיים ביותר: ישראלים מהווים 18.2% מזוכי פרס וולף לרפואה. מכיוון ששיעור החיזוי של פרס וולף לזכייה בפרס נובל בתחומי המדעים הינו כאמור 28%, מספר הישראלים שאמורים ע”פ הסתברות זו לזכות בנובל בתחומי המדעים אמור להיות קרוב לארבעה. מכיוון ששניים מזוכי וולף הישראליים כבר זכו גם בנובל (אברהם הרשקו ועדה יונת), שניים נוספים אמורים לזכות, לפי הסטטיסטיקה של פרס וולף. ההסתברות הגבוהה ביותר הינה בפרס נובל לרפואה, מכיוון ששמונה ישראלים זכו בפרס וולף לרפואה מתוך 13 בסה”כ, ורק אחד מזוכים אלה זכה עד כה בנובל (הרשקו, אך דווקא בנובל בכימיה). יש לציין כי יקיר אהרונוב, זוכה פרס וולף בפיזיקה לשנת 1998 היה קרוב מאד לזכייה השנה.
לצערנו, אין לנו סטטיסטיקה דומה לצורך חישוב הסתברויות לנובל בכלכלה או ספרות. לפחות בכלכלה, העשור הראשון של המאה הנוכחית הביא לישראל שני זוכים (מתוך חמישה זוכי נובל ישראלים). גם בספרות עמוס עוז מאד קרוב כל שנה. לפיכך ניתן (לכאורה כמובן) לצפות למספר דומה של זוכי נובל ישראליים בכל הקטגוריות, גם בעשור השני של המאה, כאשר ההימור הבטוח ביותר הוא פרס נובל ברפואה.
40 תגובות
הנקודה המרכזית. שהגן היהודי מוביל בעולם ביחס לאוכלוסית העולם, שבעה וחצי מיליארד ולכמות היהודים בעולם 15 מיליון ולא משנה איפה ומתי הם חיו, עובדה.
מיליארד וחצי סינים ורק אחד קיבל פרס נובל לשלום וישב כל חייו בכלא ועכשיו גם אינו בחיים.
שני מיליארד מוסלמים ורק שמונה קיבלו פרס נובל.
שלום לך ד”ר אדם רויטר ותודה על המאמר המרתק שלך. כיצד אני יכולה להגיע לזוכי פרס נובל יהודים שחיים כיום בעולם?האם יש לך אפשרות לשלוח לי אימיילים שלהם ודרכי התקשרות. תודה מראש. מלכה שחם דוראון [email protected]
רם, יש לי תחושה שאתה גזעני קטן?
מי שיבדוק יגלה שרוב האנטלגנציה היהודית לא עלתה לארץ .לא לפני השואה ולא מאלו שנשארו לאחריה.לכן אחוז הישראלים מקבלי הנובל נמוך בהשוואה לאחוז היהודים.יהודים רבים היגרו לארצות הברית או השתלבו ברוסיה הסוביטית.
רם:
לא נכון.
גם נושא המאמר כאן אינו תקין פוליטית.
בכל מקרה אתה צריך להחליט אם זה קל או בלתי אפשרי ובשני המקרים אין כל סיבה שתדרוש מאחרים לעשות את זה בשבילך.
זה קל לבדוק מבחינת טכניקת הבדיקה, אבל בלתי אפשרי בגלל דת הפוליטקלי קורקט.
רם:
אם זה קל יחסית ואם זה מעניין אותך – בדוק!
מדוע אתה דורש זאת מאחרים?
זה קל יחסית לבדוק. אל תתיתם אף אחד לא יקבל אישור לחקור, בגלל שאחנו חיים בעולם של פלוטיקלי קורקט.
אגב, אני לעולם לא אשפוט אדם ספצפי לפי המוצא שלו, צריך ללמד בני אדם להתייחס לכל השאר כאל שווים כל זמן שלא הוכח אחרת, ולכן איני רואה שום בעיה לבדוק קבוצות. ממילא כל אדם הוא אדם בפני עצמו. בוא נניח למשל שלמרוקאים יש מנת משכל נמוכה באופן ממוצע, זה לא אומר שאם אני אפגוש מרוקאי אני אחשוב שהוא טיפש.
רם:
זה מאד נוח – לזרוק הצהרה ולדרוש מאחרים שיוכיחו את ההפך (בכלים מדעיים מקובלים, כמובן).
למה אין זוכי פרס נובל לא ממוצא לא אשכנזי?
אני חושב שקראתי פעם שכמות בעלי מנת המשכל של מעל 130 נמוכה מאוד אצל מזרחיים יחסית לאשכנזים, למרות שמנת המשכל הממוצעת לא מאוד שונה.
אני לא גזען, תוכיחו את ההפך, בכלים מדעיים מקובלים.
יאיר:
כנראה שבעיניך – אינטליגנציה היא דבר שונה מן המשמעות המקובלת של המילה. המאמר הזה מדבר על תפיסה מרחבית שהיא חלק מהאינטליגנציה ומאמרים אחרים מדברים, בנוסף לתפיסה המרחבית, גם על יכולת מתמטית, יכולת מילולית ועוד.
בכל התחומים הללו יש הבדלים וכולם חלק מהגדרת האינטליגנציה.
כבר סיפרתי לך על מחקרים הבוחנים הבדלים בין אחים לעומת ההבדלים בין תאומים זהים.
בקיצור – יש כל כך הרבה הוכחות שאם אתה עדיין מחכה – כנראה שתחכה לעולם כי אתה פשוט מסרב לקבל אותן.
מיכאל
המאמר ששלחת לי אומנם מראה כמן רבים אחרים הבדלים במה שהם קוראים סגנון קוגניטיבי בין זכרים לנקבות, ולקוגניציה יש כמובן חלק חשוב באינטלגנציה, אבל הוא בחירה לא מוצלחת לגבי אינטלגנציה שאף אינה מוזכרת בתקציר שקראתי.
בעבר לא היה לנשים חלק בספרות ובכל האומנויות, וכיום הן חודרות לכל הענפים ובהצטיינות. כיום כמעט חצי מהדוקטורנטים במדעים הן נשים.
בספורט כדאי לשים לב שכמעט כל הספורטאים המצטיינים משתמשים בתמרוץ ביוחימי חיצוני, רבים כבר נתפסו, וספק אם אפשר להשתמש בתוצאותיהם לביסוס טענה כללית כל שהיא. לדעתי אכן יש הבדלים גנטיים המקנים ייתרונות ספורטיביים, אבל הם אישיים ולא קיבוציים. צריך גם לזכור שהאוכלוסיה המכונה אפרו אמריקאית או שחורה, באמריקה כולל הקריביים, ממש כמו אובמה, אינה אפריקאית טיפוסית אלא נושאת לפחות מחצית גנום ממקור אירופי.
על כל פנים, אני עדיין מחכה לאישוש טוב לטענה השלטת שאיכות האינטלגנציה נקבעת על ידי הגנטיקה. כמעט אין לי ספק שהישגיהם של יהודים במדעים הם תולדה של מערכות סוציולוגיות, מה עוד שלמעשה אין בכלל כל איפיון ביולוגי ליהודים.
יאיר:
סתם כדי שתקבל תחושה – הנה מחקר אחד מתוך מאות:
http://www.springerlink.com/content/v5j2rg1qk0786036/
אוי יאיר יאיר:
אני מקווה שימצאו הגנים לקריאה נכונה של הדברים.
לא אמרתי שלא נמצאו הבדלים גנטיים בין אדם לשימפנזה.
קרא שוב.
אתה לא מכיר שום אישוש לכך שאינטליגנציה תלויה בגנטיקה מפני שאתה בוחר להתעלם מן האישושים.
הרי אפילו האמור במאמר זה הוא אישוש!
חוץ מזה – נמצא מתאם גדול יותר בין מנות המשכל של תאומים זהים מאשר בין מנות המשכל של תאומים שאינם זהים.
חוץ מזה נמצאו הבדלים בין היכולות הקוגניטיביות של נשים וגברים והוכח שהבדלים אלה מולדים ואינם תוצאה של תרבות. כן! ראיתי שבסוף נתת ביטוי גם לאי אמונתך בעובדה זו אבל גם זו תוצאה של מחקרים מבוקרים ורציניים ביותר שנעשו גם על פעוטות שעוד לא ספגו דבר מסביבתם והדגימו גם את הדמיון בין יכולותיהן הקוגניטיביות של נשים שהתפתחו כנשים מבחינת מאפיינים חיצוניים למרות שהיו גברים גנטיים לבין יכולותיהן של נשים רגילות ונמצא שהנשים שהן נשים רק מבחינה חיצונית – דומות יותר לגברים מאשר לנשים ביכולותיהן הקוגניטיביות.
אתה אומר שטענתי שהיהודים מצטיינים יותר במדע אינה נכונה ומביא כהוכחה לדבריך… מה? את מה שאתה רואה כסיבות להצטיינות זו! במילים אחרות – אתה מקבל את הטענה שאך זה אמרת שאתה פוסל!
אני מניח שרצית לומר משהו אחר אבל זה מה שאמרת.
בטח רצית לומר ש"נכון – היהודים מצטיינים יותר – אבל יש לכך סיבות שאינן גנטיות" אבל רצונך לטעון שאני טועה גבר על יכולת החשיבה ההגיונית שלך.
אם מה שתיארתי למעלה הוא מה שרצית לטעון – רצוי שתדע שכל ה"סיבות המסייעות" שנתת – גם הן עדות לאינטליגנציה ובכלל – הרי לא הראית שהן מתקיימות – אתה רוצה רק שנקבל את האפשרות הזאת סתם כך וכל המוטיבציה שלך היא "תקינות פוליטית".
היהודים זוכי פרסי נובל למדעים הגיעו ברובם ממשפחות שלגמרי התערו בסביבתן.
יש הבדלים גנטיים שגורמים להצטיינות בסוגי ספורט שונים. אינני יודע אם שחייה היא הדוגמה המובהקת אבל ברור שהישגיו של בולט וחבריו למדינה בריצה הם דוגמה מובהקת לכך.
יכול להיות שגם שחייה היא דוגמה אבל כל זה לא חשוב כי יש הבדל עצום בין מדת ההתערות של השחורים בחברה לבין מדת התערותם של היהודים.
בקיצור – אין בדברי שום אי דיוק.
מיכאל
כמה טענות מוטעות בדבריך:
כבר נמצאו מספר גנים מקבילים אבל שונים באדם ובשימפנזה, כגון FOXp2.
אני לא מתווכח עם הטענה שאיכות אינטלגנציה מותנית בגנטיקה, אבל אני לא מכיר שום אישוש לכך. כלומר אני לא מכיר שום אישוש לכך שאם אדם מצטיין ביכולת מסויימת זה נובע ממערכת גנטית השונה מהותית מאנשים אחרים חסרי הצטיינות באותה יכולת. אני מכיר אינספור טענות על זה, ואפילו לא אישוש ממשי אחד. אם אתה או תומך אחר של דעה זאת מכירים ספרו לי עליו או הפנו אותי למקור. כל הטענות ששמעתי עד כה הן אינדוקציות וגם דדוקציות המתבססות בשתי השיטות על ההנחה הראשית שבהכרח הגנטיקה קובעת את עיקר התכונות.
הטענה המרכזית בדבריך לפיה היהודים מצטיינים במדע בכל התרבויות יותר מאחרים, באופן מובהק וזה מנטרל את השפעת התרבות רחוקה מן האמת ומן האימות. כמות הגורמים שנחוץ לודא את השפעתם גדולה ומורכבת, לדוגמה נטיה בין היהודים להפנות מאמצים לעבודה עיונית, מצב כלכלי גבוה יחסית של יהודים(?), ועוד הרבה.
כדאי להשוות לזה את נחיתות הנשים בהישגים מדעיים, שנובעת אולי מנחיתות גנטית?? או מהקצאת מקום חברתי לנשים שמרחיק ומקשה על השתתפות במדעים?
השוואה אחרת נמצאת בהישגי ספורטאים: שום אפריקאי מעולם לא הצטיין בתחרויות שחיה. הנייחס ממצא זה לגנטיקת שחייה נחותה?
אני חושב שיש לזה קשר אבלוציוני וגנטי הוא שהיהודות היא מן הדתות הישנות ביותר ותמיד היה להם מה לקרוא וללמוד וזה משהו מיוחד , וגם היכולת הכלכלית שהיתה להם תמיד תרם לילדים וכל מיני מאפיינים שלהם רק יש.
אוהד:
ראית את תגובותיי ולכן צריך היה להיות לך ברור שאינני חושב שהעובדה שאוכלוסיות שלמות אינן משתתפות ב"משחק" נובעת מנחיתות גנטית של אותן אוכלוסיות.
לכן ה"תקווה" שהבעת בעניין אינה לעניין.
אגב – גם המאמר לא מזכיר גנטיקה בשום מקום.
אינני יודע איזו סטטיסטיקה על מחקרים עשית אבל בכל מקרה, בעיני, המספר החשוב הוא מספר מקבלי הפרס לנפש ומספרים אחרים אינם חשובים.
במספר זה היהודים מובילים כך שלא תיתכן שום סטטיסטיקה שתעמיד אותם במקום פחות טוב.
המספר הזה (של מספר הזכיות לנפש באוכלוסייה נתונה) מבטא למעשה את ההסתברות שתקבל פרס אם אתה משתייך לאותה אוכלוסייה.
אם תעשה קצת חשבון תראה שהמספר שעליו דברת (האחוז מקרב זוכי הפרס חלקי האחוז באוכלוסייה כולה) מתקבל כהסתברות זו כפול גודל שהוא קבוע לכל האוכלוסיות!
במילים אחרות – היחס בין הציון של היהודים במדד הראשון שבין הציון במדד זה של אוכלוסייה אחרת זהה ליחס בין ציוניהם במדד השני.
כמובן שאף אחד משני המדדים אינו אומר דבר לגבי האוכלוסיות שאינן משתתפות ב"משחק" אבל שני המדדים אומרים בדיוק את אותו דבר לגבי אוכלוסיות שמשתתפות בו.
מעבד התמלילים כאן אינו תומך בנוסחאות ולכן אני מקווה שבהיותך יהודי תוכל לפתח אותן לבד.
אם לא תצליח אמור לי ואמצא דרך להציג לך אותן כאן.
מיכאל,
אנחנו מדברים על שני דברים שונים. בוודאי שמספר הזוכים לנפש אצל היהודים יישאר זהה ללא קשר לשאלה אילו אוכלוסיות נוסיף או נחסיר. אבל ההשוואה במאמר (כמו גם רוב הפרסומים האחרים התייחסים לגניוס היהודי בהקשר הנובל) עוסקת באחוז היהודים מבין מקבלי הפרס, לעומת ייצוגם באוכלוסייה הכלל העולמית. ההשוואה הזו מטעה פשוט משום שאוכלוסיות בנות מיליארדי בני אדם כלל אינן זוכות בפרסי נובל (ואני מקווה שנסכים שהסיבה לכך אינה נחיתות גנטית) ולפיכך אינן משפיעות כלל על חלק אחד של המשוואה – מספר הזוכים, אך מקטינות מאוד את "אחוז היהודים באוכלוסייה הכלל עולמית" (שהרי בכל אותם מקומות יהודים כמעט שאינם מתגוררים).
אם היינו מתחשבים רק באוכלוסיית המערב (האוכלוסייה הרלבנטית לעניין פרסי נובל במאה ה-20) – אחוז היהודים בין מקבלי הפרס היה נשאר כמובן זהה, אך "אחוז היהודים באוכלוסייה" היה קופץ פתאום פלאים, שכן הורדנו מיליארדי בני אדם מהמשוואה.
כך לדוגמא כאשר מתייחסים לשנים שלפני השואה, "אחוז היהודים באוכלוסיה" היה עולה בצורה כזו פתאום מ-0.4 ל 2-3%. כאמור הנתונים עדיין מחמיאים, אבל מקבלים כך פרופורציה קצת יותר הגיונית.
יאיר:
לדעתי אתה טועה.
אינני יודע מה המצב כיום בתחום הנגינה (כלומר – נגנים מוכשרים לנפש). יש לך סטטיסטיקה בעניין או שאתה סתם מדבר?
איך שלא יהיה – העיסוק בנגינה הוא תלוי תרבות ואם הקוריאנים לא עסקו בזה בעבר יכול להיות גם שהם תמיד היו מוכשרים יותר אבל זה לא בא לידי ביטוי בעבר בגלל שהתרבות לא עודדה את ביטוי הכישרון.
אם תאמר לי שיכול להיות שאיזה שבט בפפואה מוכשר יותר למדע מן היהודים לא אחלוק עליך אבל אין בדבריך שמץ של התמודדות עם הממצאים האמיתיים והם שהיהודים בולטים לטובה (במדע) בכל התרבויות – דבר שבפירוש מנטרל את השפעת התרבות.
יש הבדל בין מציאת הגנים הרלוונטיים לבין ההוכחה שתכונה היא גנטית.
לידיעתך – עדיין לא אותרו הגנים הייחודיים שהופכים אותנו לבני אדם לעומת אחינו הקופים ולמרות זאת אין כל ספק בטענה שההבדל בינינו לקופים נובע מן הגנים.
יש בפירוש אישושים רבים לטענה שאינטליגנציה תלויה במידה רבה בגנטיקה וגם הממצא של עליונות היהודים בזכייה בפרסי נובל היא אישוש לטענה זו.
ככל שאתה הולך יותר אחורה בזמן כך גם השפעת התרבות הספציפית גוברת על השפעת הגנים. זו תופעה מובנת מאליה לאור העובדה שהתקשורת שלהיום היא לא התקשורת של הלילה ואז איש לא חשב על גלובליזציה וגם אם חשב – זה לא עזר לו.
מיכאל את אדי
שפרס כלשהו כולל נובל ווולף מותנים בחינוך מוכח – החינוך הוא חלק מהתרבות ואילו תרבויות קרי אומות, מדינות, שאינן כורכות את נושאי הפרסים הנ"ל לא משתתפות בפריסה.
לעומת זאת הטענה בדבר גנים מפריסים שייחודיים ליהודים אינה אלא אינדוקציה חסרת כל ראייה אמיתית, היא חלה בעבר גם על נגנים יהודים שפעם הצטיינו במיוחד וכיום העבירו את השרביט לקוריאנים.
עד היום ככל הידוע לי לא הוכחו כל גנים המעידים על אינטלגנצה יתרה בשום צורה ולא בהקשר ליהודים. ככל אותו הידוע לי עד כה הוכחו גנים שונים מהנורמה הקשורים לפיגור, כגון FOXp2 . אפילו הטענה שבכלל האינטלגנציה מותנית בגנים אינדוקטיבית ללא ראייה ישירה, אם גם קלה יותר לעיכול.
באלף השלישי לפני הספירה הייתה התבטאות אינטלגנטית עילית במצריים ובשומר-עירק, ובמהלך האלף הראשון לפני הספירה נוסדו אושיות המחשבה הרציונאלית מבוקרת בהתבטאות אינטלגנטית עילית ביוון ומשם נדדה לאיטליה ולמערב אירופה. זה לא היה קשור ביהודים.
ובעיקר, משום מה הסטטיסקאים שבאתרנו שוכחים שהמדגם המשמש אותם ממש זעיר.
זה אולי לא פוליטיקלי קורקט – אבל אני משוכנע שדברי מיכאל רוטשילד בפוסט 18 צודקים בהחלט. יש בסיס גנטי ותרבותי ליתרוניות היחסית היהודית, וניתן לדבר אפילו על עליונות.
אפשר להבין את הבסיס הגנטי לאור התופעה ההיסטורית הבלתי ניתנת לערעור של פתיחות אתנית – כלומר קליטת גנים זרים באמצעות גיור (שהיה בתקופות מסוימות גם תופעה המונית), שחרור עבדים וקליטתם האוטומטית לקהל היהודי המקורי (שעד לפני כמה מאות שנים היה תופעה משמעותית), והנעתן המתמדת של קבוצות אוכלוסין (אפילו בקנה מידה של קהילות שלמות) יהודיות ממקום למקום וערבובן במקומיות.
אפקט ה’און כלאיים’, שמשמעותו היא העשרה והשבחה גנטית – הוא הכרחי בתנאים ובנסיבות כאלה.
רק קהילות היהודים (ברובן, לא כולן אמנם) עברו את כל התהליכים האלה בקנה מידה של דורות רבים.
נדמה שעל תהליכי ההעשרה התרבותית של היהודים – אין אפילו צורך לפרט.
שתי הערות נוספות:
היתרוניות של יהודים מוכחת לא רק במסגרת ההתיחסות של פרסי נובל. היא הוכחה בכל קטע הסטורי נתון ובהקשרים תרבותיים וסביבתיים מגוונים. במידה רבה העליונות בקנה המידה ההיסטורי היתה גם של היהודים כתרבות וכחברה.
נראה שאם גם החינוך הוא בית היוצר של התרבות, הרי במידה רבה התרבות היא מסגרת ההתיחסות ועיקר תוכנו של של החינוך, והוא סוכנה. היחס הוא דו סטרי.
סמים אלכוהול עבריינות וזנות , זה רוב הנוער הישראלי, מכורים לאח הגדול וזמר נולד ולעוד תוכניות אויליות ,אז איך יגיעו פרסי נובל לישראל
יאיר:
ובכל זאת – אחוז היהודים בין מקבלי פרס הנובל האמריקאים גדול מן האחוז שלהם באוכלוסיה האמריקאית.
קבלת הפרס מותנית ככל הנראה בשני דברים (מפתיע שיש כאלה שזה לא היה להם ברור מראש):
1. בגנים
2. בחינוך
העובדה שהיהודים מקבלים יותר פרסים בכל מקום שבו הם נמצאים מצביעה ככל הנראה על יתרון גנטי.
העובדה שאיש לא מקבל פרסי נובל בתרבויות מסוימות מצביעה ככל הנראה על ליקוי בחינוך.
והייתי מקווה לקבל פעם תשובה טובה מזה גניוס יהודי
סטטיסיקה מעיקה ומצחיקה. עד כמה צריך להחשיב את האמריקאים זוכי פרס נובל הנחשבים ליהודים ליהודים? הם חיים את חיי אמריקה בקשר קלוש ליהודיות שלהם. היהודים מעמיקי היהדות על פי רוב לא מגיעים לנושאי הנובל בכלל. למה אין זוכים יהודים ממרוקו (לא ילידי מרוקו בצרפת) – בפשטות כיון שהתרבות שם לא קשורה לנושאי נובל, כולל לא תרבות היהודים שם. ומה בדיוק יהודי באיינשטיין? או ביונת?
וחוץ מזה, המאמר מערבב בין חשוב ליוקרתי. פרסי נובל ןןלף אכן יוקרתיים, כיוון שהם מעניקים המון כסף, אבל אין להם שום חשיבות, כיוון שהם באים תמיד אחרי העבודה וכשהעבודה כבר מפורסמת.
עדה יונת הינה זוכת פרס נובל בכימיה ולא בפיזיקה, כפי שמצויין במאמר. לתשומת לב העורך והכותב
חיים:
אתה מדבר כאילו אתה מתנגד לדברי אבל למעשה אתה מסכים אתם.
אגנוס טען שזוכי פרס נובל הם תוצרת של עצמם ולא של החינוך.
אני טענתי שזה לא נכון ושלחינוך (והתרבות היא חלק מן החינוך) יש השפעה גדולה.
אתה אמרת: לא נכון, מיכאל! לתרבות יש השפעה!
פיזיקאי (תגובה 11):
אתה עם אגנוס – אז האם אתה חושב שהבעיה של המוסלמים עם פרסי נובל היא גנטית?
פיזיקאי (תגובה 12)
אם אתה מסכים עם חיים – קרא את תשובתי לחיים.
אוהד:
זה אולי פשוט מאד אבל גם לא נכון.
אם מספר הזוכים לנפש בקרב תושבי מדינת ישראל או בקרב היהודים גבוה יותר מאשר בקרב הצרפתים או הנוצרים – זה יישאר כך בין אם תתייחס לערבים ובין אם לא.
מספר הזוכים לנפש בקרב היהודים מחושב על ידי מספר_הזוכים_היהודים חלקי מספר_היהודים. זהו. הערבים אינם נכנסים לחישוב.
אמרתי שתתן דוגמה מספרית – אפילו היפוטטית – עם מספרים מפוברקים כדי לראות למה אתה מתכוון (כי אם אתה מתכוון למספר הזוכים לנפש אתה בפירוש טועה).
מיכאל,
פשוט מאוד, מכיוון שאוכלוסייה של מיליארדים בארצות הנ"ל אינה משפיעה כלל או כמעט ואינה משפיעה על מספר הזוכים (ששיעורם שם שואף לאפס כאמור), ומנגד מקטינה מאוד את אחוז היהודים באוכלוסייה הכללית כאשר היא נכללת בחישוב (שהרי הללו כמעט ולא מתגוררים בהן), בחינת שיעורי הזכייה תוך התחשבות באותן ארצות מספקת תוצאה מטעה.
ההשוואה הרלבנטית היא בין אחוז היהודים במערב, לבין שיעורם בין כלל הזוכים באזור זה (המהווים כאמור כמעט את כלל הזוכים בנובל בכלל).
מיכאל? האם בדקת שזה לא כך? (אני אינני סבור שזה כך כלל וכלל, אבל מניין הביטחון?). לדעתי יש אמת במה שחיים אומר. יש תרבויות המציבות מכשולים על ימין ועל שמאל בדרך למה שאנו מכנים קידמה.
אני עם אגנוס. אגב, מערכת החינוך בישראל היא עולם ומלואו ויש בה לא מעט איים של מצוינות. לדוגמא, יש בישראל בתי ספר תיכון שהם מודל חיקוי בכל העולם המערבי. עוד דוגמא: חלק לא מבוטל ממורי הפיזיקה בישראל הם אידאליסטים המקדישים את כל מירצם לטובת תלמידיהם.
למיכאל: מבחינה גנטית לא, אבל מבחינה תרבותית כן.
תרבויות המדכאות את הנשים. תרבות הנהוגה בה רצח למען כבוד המשפחה, רצח כנקמה. לא יכול לצמוח שם מועמד לפרס נובל.
אוהד:
אתה יכול להסביר את טענתך באופן מספרי?
הרי ברור שמספר הזכיות לנפש אינו משתנה וכלל לא חשוב באיזו אוכלוסייה כוללת מסתכלים.
המאמר מזכיר בחצי פה כי את ההשוואה יש לעשות בעיקר מול המערב, אבל הסטטיסטיקה המובאת עדיין מתרכזת משום מה באחוז היהודים באוכלוסייה הכלל עולמית. כמה זוכי נובל היו במאה ה-20 מהודו, סין ואפריקה (למעט דרום אפריקה)? וכמה יהודים יש שם? ברור כשמורידים אותן (ואולי גם את דרום אמריקה, הקריביים והעולם הערבי, מקומות אשר אחוז היהודים בהם נמוך יחסית למערב בטרם השואה ומספר הזוכים אשר מקורם משם אפסי), ומתייחסים בעיקר לאירופה וארה"ב, ההשוואה עדיין מחמיאה, אבל הרבה פחות.
אגנוס:
ברור שטענתך מופרכת מיסודה.
האם לדעתך מיעוט הזוכים באוכלוסיה המוסלמית הוא עניין גנטי?
אגנוס: קרא בבקשה את "מצוינים" (outliers) של מלקולם גלדוול יש לו דעה הפוכה משלך וטיעונים (וגם מחקרים) כבדי משקל.
אגנוס, זה תפיסה ככל הנראה שגויה.
דוגמא לזה אפשר לראות לדוגמא בכך שחוקרים בתואר שני נאלצים למלצר מכיוון שמלגה בתואר שני בפקולטות שחלקן מדעיות השנה היו בסביבות ה-2000 ש"ח. לא משנה כמה אתה מבריק קשה מאוד להגיע להישגים מדעיים כשאתה עובד שני שליש מהמתחרים שלך.
ועוד משהו- בתחום הביולוגיה והכימיה, המיכשור עדיין לא עבר את קפיצת המדרגה הנדרשת. הבדל של מספר שנים וכמה עשרות מליונים זה הבדל של דור. אדם שצריך לבזבז את זמנו על מיכשור מיושן, או לחילופין אין לו את הטכנולוגיה להגיע להישגים(לדוגמא מיקרוסקופ עם רזולוציה נמוכה מדי) זה ימנע ממנו את הגילוי הבא. ובנוסף בלי לדבר בכלל על החרדים שלמרות שבוודאי יש שם כמה זוכי פרס נובל פוטנציאלים רובם הגדול בכלל לא יודע לקרא אנגלית או כל ידע מדעי.
או, היה ברור שמישהו יעלה את הטענות המקטרות על מצב החינוך היום. האמת היא שלא דובים ולא יער, המאיון העליון שממנו מגיעים פרסי הנובל ימשיך בכל מקרה ללמוד ולהצליח, ולא משנה מה יהיו התוצאות במבחני המיצ"ב למיניהם.
מערכת החינוך לא יוצרת את הזוכים בפרס הנובל, הם יוצרים את עצמם. אם יבוא מישהו ויגיד שלו מערכת החינוך הייתה טובה יותר הוא היה זוכה בפרס נובל – הוא יגחיך עצמו לדעת.
קשר ישיר ואוביקטיבי יותר יהייה ניתן למצוא ברמת ההכנסה לנפש
ככול שרמת ההכנסה עולה , כך הסיכוי להגיע להשגים גבוהה יותר.
היות והיהודים היו הולכים לכיוון המסחר וכלכלה ולא לעבודה כפיים שחורה.
סביר להניח שהם גם היו עשירים יותר ומלומדים יותר.
חשוב לבזכיר שיש פה רמה נמוכה מאוד של מובהקות סטטיסטית. אם, חלילה, עדה יונת הייתה נדחית לשנה הבאה, נגיד, אז הייתה ירידה של 20 אחוז (!!!!) במספר הזוכים הישראלים. כשהמספרים קטנים, שינויים קטנים גוררים יחסים גדולים.
sic transit gloria mundi:
מבחינת ישראל וישראלים – ההתעסקות הזו בסטטיסטיקה של הנובל והוולף היא מחמיאה לאגו, אבל המשמעות שלה היא הסטורית בעיקרה, ובעצם – אנאכרוניסטית.
הסיבה היא שזוכי הפרסים הישראליים של השנים האחרונות הם תוצרים של מערכת חינוך של שנות החמישים והשישים של המאה שעברה – מערכת חינוך מפוארת שממנה נשאר כיום רק צל חיור וחיגר. המערכת של היום, ואפילו מאז שנות השמונים – לא יצרה ואינה מיצרת את הזוכים שהיו צריכים לצמוח ולזכות בעוד עשר עשרים שנה.