פרופ' משה קוה: מדע ויהדות הילכו שניהם יחדיו?

נשיא אוני' בר אילן ויו”ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' משה קוה קורא ללמד לצד תורת הבריאה גם את האבולוציה המדעית בבתי הספר הדתיים* התכחשות לחוקי מדע אלו מנוגדת ליהדות. לפי הרמב”ם אי קבלת המדע משמעותה אי קבלת חוקי האלוהים משום שאלו מתגלים באמצעות חוקי הטבע

אבי בליזובסקי – מיוחד לאתר הידען

לפני כשבוע חתמו ראשי כל האקדמיות למדעים בעולם, כולל האקדמיה הישראלית למדעים על עצומה שבה קראו לממשלות העולם ללמד את העובדות המדעיות שבבסיס תורת הבריאה כגון גיל כדור הארץ 4.5 מיליארד שנה, וההתפתחות ההדרגתית של החיים במשך לפחות 2.5 מיליארד שנה. פרופ' משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר אילן ויו”ר ועד ראשי האוניברסיטאות קורא לעשות זאת לא רק בבתי הספר הממלכתיים אלא גם בבתי הספר הממלכתיים דתיים. “באשר למשתייכים לזרם הציונות הדתית השולחים את ילדיהם לאוניברסיטאות, חשוב מאד שהם ישמעו על כך לראשונה לפני הגיעם לאוניברסיטאות.” מדגיש פרופ' קוה.

פרופ' קוה, פיסיקאי במקצועו, המקבל את הקביעה המדעית לגבי יקום בין 15 מיליארד שנים (פלוס מינוס 20%) אומר כי אין ולא יכולה להיות סתירה בין הדת והמדע: “תפיסת העולם היהודית כפי שאני רואה אותה וכן חברי באוניברסיטת בר אילן נותנת חופש לחקר מדע לחלוטין. הדמות הבולטת בפילוסופיה היהודית שהיא גם הדמות הדומיננטית בהלכה היהודית, היא הרמב”ם שקבע לפני 900 שנה קביעה מאוד מיוחדת בקורלציה בין מדע ודת, כאשר כתב 'ולא יושג אותו מדע אלוקי אלא לאחר מדעי הטבע', כל פעם שאדם מגלה מין סתירה בין דת ומדע הבעיה היא שאותו אדם, אותה דמות או אותה תקופה לא למדה וחקרה לחלוטין את מדעי הטבע. לפני שאתה מחפש סתירות או התנגשויות אתה חייב להבין קודם כל את מדעי הטבע. לצאת מעולם סגור אחד מוגדר של תיאולוגיה דתית ולברור פרטים כאלו או אחרים בתוך המדע איננו ראוי. ההפך גם הוא אינו נכון להסתכל על עובדה מדעית מסויימת ולנפנף מיד שיש סתירות אינו ראוי לחלוטין.”

אין לקבל הגישה המילולית

“המדע, כפי שקבע הרמב”ם הוא הדרך שלנו לגלות את תוכניתו של אלוהים. לפיכך אם המדע מגיע למסקנה כלשהי, והדבר הוכח מעל כל ספק (ויש תמיד ספק) שזאת אמת מדעית צריך לראות בחוק 'אצבע אלוקים'. יכול להיות ויכוח על המילוליות של ששת ימי הבריאה ובין העובדה המדעית. מצד שני, היהדות מעולם לא קיבלה את הגישה המילולית הקראית כפרשנות יחידה. איש מגדולים חכמי היהדות אינו מתוכח עם העובדה שאין מפרשים מילולית פסוקים כגון 'שן תחת שן' 'עין תחת עין'. אפילו התלמוד מלא בהסברים על משמעותו של המונח “יום” כפי שהיא מובאת בתיאור הבריאה בתורה. איך אתה יכול להגיד למשל על היום הראשון “יום” כשעוד לא הייתה שמש ולפיכך גם לא התקיים מחזור של 24 השעות. לכן המילה “יום” על פי פירושה המילולי גם היא תקופה. היהדות לדורותיה רואה את התורה ואת ספר הספרים כספר של תורת ההתנהגות ולא כתורת המדע. כמו כן, יש פרשנות יהודית ענפה שעל פיה ניתן להסביר בריאת עולם בזמנים קוסמולוגיים. ”

מסקנתו של פרופ' קוה היא שאי לימוד העובדות המדעיות פוגע בסופו של דבר באמונה הדתית ושההיסטוריה של התפתחות הפילוסופיה של הדת והמדע הוכיחה שבסוף הדרך הדת הרוויחה כלים חשובים: “הפחד הגדול בבתי ספר בלימוד העובדות נובע בגלל שאין מיומנות מספקת כדי להסביר את העובדות. כל עובדה שנראית ברגע הראשון מפתיעה, מיד מוסיפים לה את המילה 'סתירה'. אני בהחלט מציע להקים במשרד החינוך דיסציפלינה שתיקרא יהדות ומדע, שבמסגרתה תקום ועדה שתכלול אנשי דת, אנשי מדע ואישי ציבור שיחליטו מה היא הדרך הנאותה להכניס את העובדות הבסיסיות המדעיות שכל אדם מתורבת חייב לדעת לתוך תוכנית הלימודים.” בבר-אילן יש קורס בחירה בנושא “תורה ומדע” הניתן ע”י הפיסיקאי פרופ' נתן אביעזר ותלמידים דתיים וחילוניים סימנו קורס זה כאחד הפופולאריים ביותר במסגרת לימודם. ”

כיצד מתייחסת אוניברסיטת בר-אילן לאבולוציה?

קוה: “באוניברסיטת בר אילן כמו ביתר האוניברסיטאות לא ניתן לסיים תואר בביולוגיה ללא לימוד האבולוציה. בהתעלמות מהאבולוציה בגלל סיבה דתית יש מרכיב של ארוגנטיות הגובלת בבורות, שביהדות היא כמעט בלתי אפשרית. הרי כל דבר שיוכח שהוא חוק מדעי על פי תפיסת היהדות חייב להתקבל כרצונו של אלוהים. ואנו הרי איננו יודעים את רצונו מראש. ברגע שיוכח מעבר לכל ספק שזהו חוק הרי זה רצונו של אלוהים ולכן אני לא רואה בזה סתירה עם אמונה דתית. בפרטים לא יכולה להיות סתירה. הרמב”ם וכל בית שיטתו שאומרים שחוקי המדע קודמים לחוקי אלוהים וכי חוקי המדע הם טביעות האצבעות היחידות של אלוהים בתוך היש שהוא היקום שלנו. גם לפי התפיסה הדתית אין שום יכולת לקבל איזשהי קורלציה בין אלוהים ובין החיים אלא דרך מדעי הטבע, כך שאלוהים משפיע על חיינו באמצעות החוקים שקבע. על כן כפירה במה שנקרא חוק מדעי הטבע, במידה והחוק הזה הוא סופי הוא על פי הרמב”ם כפירה באלוהים.”

לא חזרנו לתקופת גלילאו

לאחרונה התבטא פרופ' מריו ליביו, מדען ישראלי הנושא בתפקיד בכיר במכון המדעי של טלסקופ החלל האבל במרילנד, לפיה, נראה שבויכוח בין המדע והדת חזרנו לתקופת גלילאו שבהם אנשי הדת מתבצרים בעמדה אנטי מדעית ואינם מוכנים לסגת ממנה. “אינני מקבל את האמירה הזו. בוודאי לא חזרנו לתקופתו של גלילאו לא מבחינת הבנת המדע ולא מבחינת התיאולוגיה הדתית. אני מכיר את כל הנפשות הפועלות בכנסים שעורכת קרן טמפלטון המממנת את הדיונים בנושאי דת ומדע. כנסים אלה מהווים הוכחה לכך שניתן להגיע לדיאלוג אבל זו בעיקר בעיה של הנצרות. ליהדות מעולם לא היו מלחמות עם המדע כמו אלו של הכנסייה. המאבק בתקופת גלילאו נבע בעיקר מתפיסה צנטרליסטית מאוד של הכנסייה הקתולית שטענה שמלוא כל היקום זה דת. כאשר זה חוזר בהיסטוריה זה בעייתי. הדת לא יכולה לכפות פרטים כאשר הפרטים הם פרטים מדעיים. גם לא ההפך. תמיד מזכירים את הכנסייה מול גלילאו בואו ניקח את הדוגמה הידועה בין לפלס ובין נפוליון שם הבלבול היה הפוך. ניוטון היה זה ששאל את השאלה הגדולה המפורסמת מדוע מערכת השמש לא קורסת. תשובתו של ניוטון, שלא תעלה על דעתו של אף מדען בימנו, ובוודאי שאינה מתאימה לאחד המדענים הדגולים בכל הזמנים: “מערכת השמש אינה קורסת כי אלוהים שומר עליה”. אין ספק כי אמירה כזו בעולם של ימינו היום היתה נתפסת כאמירה הזויה ובאמת לפאלס שהמציא את משוואות לפלס נתן את ההסבר המלא לאי קריסתה של מערכת השמש. כאשר כתב לפלאס את המאמר ואת התיזה הוא נפגש באקראי פגישה היסטורית עם נפוליאון, נפוליאון שאל אותו 'תאמר לי היכן אלוהים במשוואות שלך' ולפלאס נתן את התשובה הארוגנטית בכיוון השני – הפוכה מזו של ניוטון: אין לי צורך באלוהים כדי להסביר את המדע! סביב שני הצירים האלה מסתובבים תמיד המתחים בין מה שנקרא דת ומדע.”

אלוהים מחוץ לטבע לפי התפיסה המונותאיסטית

“אני רוצה בקטע הזה להאיר נקודה יהודית: בל נשכח שהתיאולוגיה, האמונה באל אחד שהיתה המהפכה התרבותית הגדולה בכל הזמנים היא בעיני מהפכה גדולה יותר מהמעבר מהמאה ה-19 ל-20 מתורת ניוטון לתורה הקוונטים. התפיסה המונותאיסטית אומרת כך: 'האלוהים והאמונה בו כתוצאה מכך אינם ניתנים לתיאור בתוך מערכת מדעי הטבע. האלוהים הוא אבסטרקטי ולא ניתן לתיאור כל שהוא ע”י פרמטרים בתוך המערכת המדעית ולכן לא תיתכן תופעה בתוך מערכת מדעי הטבע היכולה להשליך על האמונה בו' ועל בסיס קביעה זו, הגדיר הרמב”ם בעיקרים שלו, שבניגוד לנצרות, האלוהים הוא מופשט, לא ניתן לשום מדידה מדעית ועל כן לא תיתכן סתירה בבסיס בין אבסטרקטיות אלוקית יהודית ובין מדעי הטבע. אבסטרקטיות אלוקית מתבטאת באמירה הידועה שנמצאת בתפילות בכל הסידורים ש”אין לו גוף ואין לו דמות הגוף”, ולכן איננו בר מדידה או בר אמירה מדעית. אין זה אומר שבפרטים הפילוסופיים הדתיים, אין מתחים פה ושם אבל זה סוג של מתחים שבהחלט לא יכולים לגרום למפץ גדול בין שניהם. יש לי מרצים רבים באוניברסיטת בר-אילן שיודעים לנתח מתחים אלו ולתת תשובות מספקות לכל מערכת חינוכית מודאגת.” אומר פרופ' קוה.

הדת כמנחת האתיקה המדעית

פרופ' קוה אומר כי לדת יש מקום היום בהכוונת האתיקה המדעית. “בכל האוניברסיטאות הטובות בעולם יש כעת קתדרות או מרכזים ההופכים למרכזי חיבור בין מוסר הדת וגבולות המדע במובן האתי. יש ממש פריחה בנושא. בואו לא נשכח שהבעיות היום של המדע אלו הם ההכרה שלו בגבולותיו. כולנו יודעים את שימושי הפצצה הגרעינית ומה שקרה בהירושימה, וישנן שאלות על תחילת החיים מבחינה ביולוגית וסופם החל מהפריה מלאכותית ועד להמתות חסד; אילו ניסויים בבעלי חיים מותרים; האם אנו יכולים לברוא באמצעות המדע יצורים חדשים ועוד. אלו שאלות מוסריות לא פשוטות שבהחלט יש אמירות דתיות בהם. למשל יש הבדלים מרתקים בין הגדרות תחילת החיים וסופם ביהדות ובנצרות שיש להם השפעה הלכה למעשה על אתיקה רפואית. היהדות הרבה יותר ליבראלית מהנצרות. מדינת ישראל שאין בה הפרדה בין הדת והמדינה מרשה לקיים מחקרים בתאי גזע ואני גאה שגם אוניברסיטת בר אילן שהיא אוניברסיטה דתית מבצעת מחקרים בנושא כי היהדות ליברלית ומבינה שבסופו של דבר זה יבוא לתועלת האדם. מאידך – עובדה מהממת שלמדתי אותה בפעם הראשונה היה לי קשה להאמין עד שבדקתי אותה באופן יסודי – בארה”ב הליברלית שבה יש הפרדה בין דת ומדינה אסור למדען לבצע מחקרים בתאי גזע. המחקרים שם נעשים רק על ידי חברות פרטיות ואסור לעסוק בכך במוסדות מדע ציבוריים. בטובות שבאוניברסיטאות ארה”ב בהן ביקרתי, מדען שמקבל מענק מחקר בחקר תאי הגזע חייב להיכנס למכון המחקר הפרטי באוניברסיטה, להחתים שעון ולקזז את הזמן הזה ממשכורתו באוניברסיטה. זו פעולה אסורה על ידי ממשלת ארה”ב כאשר ההגבלה היא הגבלה דתית. כל הנושאים של הפסקת הריון ותחילתו ביהדות הוא ליברלי יותר כי יש תקופה שמותר לעשות הפלה כי העובר עדיין איננו נחשב עובר בעל חיים. מאידך בנצרות מהרגע הראשון של העיבור הדבר אסור ולכן בפרטים יש בהחלט מתחים עצומים בארה”ב הן באוניברסיטאות והן בהגבלות של תחומים שנמצאים בממשק בין עיסוק במדע ובין אתיקה מדעית ואני גאה שבמדינת ישראל הדבר בהחלט אפילו לא בר שיח ציבורי. ברור לחלוטין שכל מה שנעשה לטובתו של האדם בהחלט מקדם אותו הדבר הזה הוא בהחלט מותר. במקום המתח ההתנצחותי של תקופות גלילאו וניוטון, עברנו לשילוב ידיים ואנו נעזרים בדת כדי לא להשתמש בעודף חוכמת המדע להרוס את האנושות.”

ביניים: פרופ' קוה אומר ועושה

ובאשר ללימוד האבולוציה בבתי ספר, פרופ' קוה לא רק אומר אלא גם עושה: “אני מעורה בנושא הזה עמוק, אני מרצה על הנושא הזה רבות בבתי ספר וראיתי שאם מסבירים את היופי שבהסברים המדעיים הדבר רק מחזק את אמונתם של השומעים ולא מרחיקם מהדת. הגישה הכללית הפופולארית ברחוב לפיה המדע סותר את כל הדת איננה נכונה. גישה זו חדרה לצערי לתוך המערכת הדתית כאמירה פופוליסטית הגורסת שצריך לפחד מהעניין. על כן דרושות פעולות הסברה, לראות את היופי וההרמוניה בחוקי הטבע הפיסיקליים והביולוגיים. אני חושב שאין שום ספק שהבנת המדע ועובדותיו בתוך מערכת החינוך היסודית והתיכונית יכולים רק לחזק את החיבור שאני מאוד מאמין בין דת ומדע. ”

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~521964983~~~105&SiteName=hayadan