מהאסלה לברז ? ? ?

בימים אחרונים חוזרת לתקשורת ההתעסקות במשק המים, כאשר כתבים מחלקים כתרים לרשויות מקומיות על: “טיהור שפכים והשבתם למשק המים הישראלי”

חבל רק שאותם “מכתירים” אינם זוכרים או אינם יודעים כי משק המים הישראלי אינו מתוכנן כיאות , ואם מגיעים למישהו  “כתרים” הרי זה  על ניהול כושל וביזבוז אחד ממשאבי הטבע היותר נדירים ולפיכך יותר יקרים באיזורנו  שכן  טכנולוגיות שפותחו בארץ מאפשרות שימוש יעיל ונכון במשאב , תיכנון ארוך תווך וניהול נכון ישחררו את הארץ ממחדלי המיפעלים המגלומנים (ייבוש החולה, המוביל הארצי,) שפגעו במשק המים ובסביבה !

אוסטרליה דומה לישראל   …  האמנם ?
כמו אצלנו גם אוסטרליה רובה מידבר ,  כמו אצלנו גם באוסטרליה קיים חסרון מתמיד במים  ובעיקר במי שתיה נקיים, ההבדל הגדול ביננו לאוסטרליה הוא בממדים הגאוגרפים ובכל זאת למרות היותה אחת הארצות בה  האוכלוסיה דלילה , לדעת האוסטרלים הצפיפות העולה מהווה בעיה, אצלנו … כמובן צפיפות האוכלוסיה היא מהגדולות בעולם, אז אולי כדאי שנלמד משהו מהאוסטרלים  ?
אולי כדאי שנילמד  איך מתיחסים לאחד ממשאבי הטבע שהולך והופך
ליותר ויותר נדיר …  מ י ם. השימוש הנכון במשאב היקר הוא  במחזור  (כמו משאבי טבע אחרים) מיחזור מלא או חלקי של מים מקובל כבר זמן רב בעולם כולו
וגם אצלנו . מיחזור מלא , כלומר שימוש חוזר (ישיר) במי ביוב לשתיה נפוץ פחות, לא בגלל הקושי בטהור המים אלא יותר בגלל החשש הציבורי בגלל “מראית עין” או גישה ריגשית ולא ידע . חשש מפני שימוש במי ביוב גולמי לטהור ברמה הגבוהה ביותר טיהור שיאפשר שתיה !

בראיית מצב נכונה החשש מגוחך שכן  חלק גדול מהביוב המטוהר חלקית
מגיע לברזים שלנו ,  שכן אחרי שמי הביוב המטוהרים עברו את מערכת ההשקיה
של שדות חקלאיים ,  או פשוט נישפכו למאגרי מים , אגמים, נחלים וכד', אחרי מיחזור קצר מגיעים המים למאגרים מהם נישאבים מים לשתיה, המים שנישאבו עוברים טהור ע'י סינון במסנני חול ופחם-פעיל . וכדי להבטיח השמדת גורמי מחלות (פטוגנים) מוסיפים למים קוטלי חייידקים  (רעלים) למיניהם .

לעומת זאת בתהליך טהור מי ביוב כדי שישמשו לשתיה , (תהליך מקובל שחלקים ממנו פותחו בארץ) אחרי שקיעת המוצקים וחימצון ,  מעבירים את המים דרך  קרומים חצי-חדירים (“מסנני-על”) שעוצרים כל מה שגדלו מעל ל 0.2 מיקרון, אחר-כך דוחסים את המים בתהליך “אוסמוזה הפוכה” (תהליך שפותח בארץ ונימצא בשימוש בהתפלת מי-ים) תהליך זה מוריד את תכולת החמרים האורגנים (פחמנים) במים מ 8 מיליגרם לליטר  ל  0.1 מיליגרם לליטר . לבסוף מטופלים המים ב גלי  אולטרא-סגול , וחמצן  , טיפול שמטהר את המים ברמה מולקולרית.
כלומר טיפול יסודי ברמה גבוה בהרבה מהטיפול  (הרגיל) שניתן למי שתיה,
התוצאה כמובן מים באיכות גבוהה הרבה מהמקובל .

נחזור לאוסטרליה , במס' ערים שממוקמות ב”ספר המדבר” כבר מתקיים
התהליך וחלק ממי השתיה   הם מים שמוחזרו מביוב גלמי , (25% ממי השתיה בסידני מקורם בביוב מטוהר), אלא שכדי להפעיל את התהליך בערים נוספות חייבות הרשויות המקומיות (כל רשות במקומה) לערוך מישאל ולקבל את הסכמת רוב התושבים, לאחרונה נערך משאל כזה ב טוואומבה  שב קווינסלנד , רוב התושבים התנגדו והתכניות ניגנזו, התושבים התנגדו למרות שהיום נישאבים מי השתיה לעיירה מנהר שכן אל אותו נהר מוזרמים מי הביוב …  אחרי טהור חלקי. יוזמי התכניות יודעים כי ההיתנגדות היא בעצם תחילתו של תהליך שבסופו לא תהיה ברירה והנסיבות יכפו את השימוש במי ביוב למיחזור מלא ושתיה , שכן ערים / ישובים רבים באוסטרליה נימצאים  במדבר הרחק  ממקורות מים אמינים  והמקורות מהם שואבים היום הולכים ומיתדלדלים .

בהשוואה ביננו לאוסטרלים לנו היתרון  אם נדע להשתמש בו. אצלנו , למרות צפיפות אוכלוסין הפתרון קל יותר , אנחנו שוכנים לשפתו של גוף מים ענק , מעט מלוח  (הים התיכון) אבל ללא הגבלת כמויות המים שבו , לכן , מס' מפעלי התפלה  בחוף בשילוב  מיחזור מלא של מי ביוב יביאו לפתרון בעיות המים בארץ ,
נזכיר שוב כי כאשר היום מתפילים מי ים באילת המים באים מאגן סגור יחסית
שהמיחזור בו מועט, אל האגן הזה נישפכו במשך שנים רבות מי ביוב (עד היום
מפעם לפעם גולש ביוב גלמי לים) ,  אף אחד לא פוצה פה או מצפצף, אף אחד לא חושש לשתות את המים המותפלים למרות  שהמים באו “במגע עם ביוב” , זאת מאחר ותהליך ההתפלה מטהר את המים.

נחזור ונדגיש  , מיחזור מיים , התפלת מים ,שימוש נכון ומושכל במשאב החשוב , יאפשר לספק את צרכיה הגדלים של הארץ וכן להחזיר לטבע כמויות מים גדולות שנישדדו ללא הצדקה. כשיעשה את החשבון הכלכלי הנכון , ארוך הטווח  חשבון שישכלל את ההפסדים בגין זהום בארות, ייבוש גופי מים (ים המלח), פגיעה בתיירות, פגיעה באיכות חיי תושבים,  בעשית חשבון נכון יסתבר כי גם מהבחינה הכלכלית המחזור המלא כדאי !

אסף