זוכה בפיימלאב: רוני עתידיה, סטודנטית לתואר שני בת”א ומדריכה לשעבר במוזיאון המדע בי-ם

תיארה באמצעות סיפורה של המלכה האדומה מעליסה בארץ הפלאות את מירוץ החימוש האבולוציוני בין טורפים ונטרפים. למקום השני הגיע יאיר בן חורין מהאוני’ העברית ושלישי בן הורוביץ מהטכניון

המלכה האדומה, זו שרצה ביחד עם עליסה כדי להישאר במקום הביאה לזכייתה של רוני עתידיה בוגרת תואר ראשון בביולוגיה ובלשון עברית באוניברסיטה העברית, וסטודנטית לתואר שני בזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בתחרות פיימלאב שהתקיימה הערב בחמד”ע. עתידיה, לשעבר גם מדריכה במוזיאון המדע בירושלים אוהבת להסביר נושאים מדעיים מסובכים.

עתידיה היא הזוכה הרביעית בתחרות לאחר מיכל דקל, עדי יניב ושני וידרגורן, שזכו בתחרות בשנים הקודמות. כפרס על זכייתה הוענק לעתידיה מחשב נייד מתנת חברת טבע, והיא גם תטוס לפסטיבל המדע בצ’טהאם שבבריטניה ותייצג את ישראל במפגש של זוכי וזוכות פיימלאב ממדינות רבות באירופה.

עתידיה תיארה בהרצאתה את המלכה האדומה, הנמצאת בארץ המראה, שם מתרחשת אחת העלילות, ושתיהן רצות עד שהן אינן מסוגלות עוד וכשעצרה עליסה היא ראתה שבעצם הן לא התקדמו כלל “כאן צריך לרוץ כדי להישאר במקום” אמרה לה המלכה האדומה.

לואיס קרול שכתב את הסיפור לא חשב שלמעלה ממאה שנה לאחר מכן הוא ישמש כאנלוגיה לשינויים הטכנולוגיים המהירים העוברים על האנושות בתחילת המאה ה-21, וכן לא ידע כי הוא מתאר למעשה את מירוץ החימוש האבולוציוני בין בעלי חיים שונים.

לדוגמה, הצבי והברדלס, כאשר כושר הריצה של שניהם גדל –של הצבי כדי לברוח ושל הברדלס כדי לצוד, עד לגבול מסוים שבו אי אפשר היה להמשיך להגדיל את המהירות. מירוץ אבולוציוני אחר הוא בין הקוקיה לציפורים המארחות, כאשר הקוקיה מנסה להטיל ביצים דומות ככל האפשר לביצי הציפור המארחת, והציפור המארחת מנסה לזהות את הביצים ולהפטר מהן לפני שיבקעו. ואולם המירוץ נעצר לאחר שבוקעת הביצה ויוצא אפרוח הקוקיה ומעיף מהקן את הביצים האחרות. הציפור המארחת בכל זאת מגדלת אותו, אולי בגלל שהטבע לא נחל הצלחה לציפורים שזיהו בטעות את גוזל הקוקיה כצאצאם שלהם והשמידו את צאצאיהם האמיתיים.

בשיחה עם אתר הידען לאחר זכייתה התייחסה עתידיה, לשילוב של תואר ראשון בביולוגיה ובלשון: “חיפשתי איזשהו שילוב של כמה תחומים שאני אוהבת.” באשר לפופולאריזציה של המדע היא מסבירה: “הדרכתי הרבה שנים במוזיאון המדע בירושלים ושם נחשפתי לראשונה לתחרות. מצא חן בעיניי כשישבתי בקהל בשנה שעברה והשנה חברה שלי מהמוזיאון טרחה להזכיר לי שהתחרות מתקיימת והזמינה אותי להרשם, חשתבי שזו תהיה חויה מעניינת והתנסות נחמדה.”

מה החשיבות שאת רואה בתקשורת מדעית?

“אני מגיעה מתחום המדע אבל מאוד מתחברת לתחום החינוך הוהדרכה, הנגשה של מדע ובכלל לציבור רחב ובעיקר לילדים, אני מאוד הייתי שמחה לקרב בעיקר את עולם הטבע לילדים. בין השאר בגלל זה בחרתי בסיפור ילדים, זה נושא שקרוב אלי מכל מיני בחינות – גם סיפור ילדים, גם בתחום הקרוב אלי של חקר התנהגות ואבולוציה.”

“הדרך להבין הרבה מאוד דברים בעולם כולל את עצמנו זה להבין את עצמנו באופן מדעי, בעזרת תחומים שונים של המדע, שילוב של תחומים שונים במדע, ולפעמים אולי נדמה שזה דבר מורכב ומסובך ורחוק לחלק מהאנשים אבל למעשה כל אחד יכול למצוא את התחומים שמעניינים אותו יותר ושהוא מסוגל להבין בהם ולהעמיק בהם.”

למקום השני הגיע יאיר בן חורין בוגר פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית והוא עדיין מדריך במוזיאון המדע. בן חורין הדגים טיפול שפיתחו שני חוקרים ישראליים להכנסת זרמים מגנטיים חלשים למוח אשר מתאחדים בנקודה אחת ומטפלים בה בלא צ ורך להכניס אלקטרודות לתוך המוח ולטפל בדכאון.

“אני רק סיימתי תואר ראשון אבל אני חושב שמה שאלמד בעתיד יעסוק לא רק בפיזיקה אלא בתחום משולב – פיזיקה ורפואה או פיזיקה ומדעי המוח לדוגמה.”

איך חשובה לך התקשורת המדעית?

“אני עובד כבר שנתיים במוזיאון המדע, מאוד אוהב את העבודה שלי, מגיעים אלינו אנשים, מסבירים אליהם דברים שאולי אנחנו לא יודעים או יודעים פחות ומראים להם את זה בצורות יותר כיפיות וקומוניקטיביות. זה אגתרא אבל בסוףו של דבר אנחנו מצליחים בו.”

במקום השלישי ובתואר חביב הקהל זכה בן הורוביץ תלמיד לתואר שני במחלקה למיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון. הורוביץ עוסק בחקר המוות המושרה של תאי סרטן ע”י חלבון נגיפי. הורוביץ תיאר את מנגנון ההתאבדות של התא, כאשר הוא חש למשל בחומרים כימיים בכימותרפיה, בהקרנה או בהוראה של מערכת החיסון, והעריך כי אם נכיר טוב יותר את המנגנון הזה נוכל להורות לתאים סרטניים להרוג את עצמם.

עוד השתתפו:

רמי פישלר, בוגר ביוכימיה בטכניון, מנהל תואר שני במסלול ננוטכנולוגיה חקירת תאים בעזרת ננוטכנולוגיה, שדיבר על מחקר תאים במהרכת החיסון, שבו הסתבר כי היא מזהה תאים נגועים רק אם האנטיגנים שהתא מציג כלפי חוץ נמצאים בצפיפות מסוימת, וזאת באמצעות מכשירי מדידה בגודל ננומטרי.

קרין ארדון דרייר, דוקטורנטית מאוניברסיטת תל אביב בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטאריים החוקרת את השפעתו של זיהום האוויר על התפתחות הקרח בעננים והיווצרות המשקעים, דיברה על השפעת הרי געש על התקררות כדור הארץ והעריכה שהתפרצות הר הגעש באיסלנד לא תשפיע כמו ההתפרצות של הפינטובו בפיליפנים בשנת 1991, בשל עוצמתו החלשה בהרבה.

גיא רוזנצוויג דוקטורנט בפיזיקה של פלסמה במכון ויצמן למדע ומדריך בגן המדע של מכון ויצמן, דיבר על ספקטרוקופיה – או האור כמדחום; אופיר רייך תלמיד תואר שני במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים וחייל בשירות סדיר דיבר על אפקט יום ההולדת; עודד שפיר, דוקטורנט במעבדה להנדסת רקמות ותאי גזע בטכניון בה הוא מנסה לפתח גישות חדשות לשחזור רקמת לבלב לטיפול בחולי סכרת נעורים, אך הוא בחר לדבר על ריפוי גנטי לחולי תסמונת ויליאמס; חנה ארצי, דוקטורנטית במחלקה לאנדוקרינולוגיה בהדסה, מתגוררת בישוב אחיה בחבל בנימין שהסבירה באמצעות ניסוי למדידת השפעת תפילה על פרמטרים רפואיים את השאלה כיצד צריך לתכנן ניסוי מדעי כדי שיהיה לו תוקף ומדוע בניסוי זה לא שמרו על הכללים.

שופטי התחרות היו דודי גולדמן, כתב המדע של ידיעות אחרונות, עדי מתן הנספחת לענייני מדע וטכנולוגיה בשגרירות הבריטית, ד”ר ליאת הירדני מחברת טבע ופרופ’ עילם גרוס ממכון ויצמן.

איתן קריין מחמד”ע, מנחה התחרות סיפר כי השנה לקחה חמד”ע על עצמה את ארגון התחרות, לאחר שהמועצה הבריטית עשתה זאת בשלוש השנים הקודמות. הזוכה תפגוש בנוסף לזוכים מתשע המדינות הותיקות, שבהן עבר הארגון לידיים מקומיות, גם זוכים ממקומות אחרים: פורטוגל, גרמניה, מרוקו, מצרים ולוב – שם כבר הוכרזה זוכה.

קריין הביא מספר דוגמאות לצורך בתקשורת מדעית, דוגמה בולטת היא היחס בציבור לנושא התחממות כדור הארץ שלפי התקשורת הוא שנוי במחלוקת בעוד שאצל המדענים הרוב המוחלט משוכנע שהיא קיימת ומעשה ידי אדם, והנושא השני – הדחתו של פלוטו ממעמד של כוכב לכת שזכתה להדים רבים בארה”ב.

קרול סטינג – סגנית יו”ר המעוצה הבריטית אמרה כי המדע זכה לעדנה כאשר היה צורך להסביר לאנשים מדוע אי אפשר לטוס לאירופה.