צוות מדענים מאיטליה גילה חיידקים בשורש של עשב טרופי אשר תמצית השמנים שלו משמשת בתעשיות הקוסמטיקה והתמרוקייה, המשנים את אופיו של השמן הנוצר בשורש
צוות מדענים מאיטליה גילה חיידקים בשורש של עשב טרופי אשר תמצית השמנים שלו משמשת בתעשיות הקוסמטיקה והתמרוקייה. נראה כי חיידקים אלו מקדמים את הייצור של שמנים הכרחיים, אך גם משנים את המבנה המולקולארי של השמן ובכך מעניקים לו ניחוחות ומאפיינים שונים: כמדביר-חרקים, כקוטל-חיידקים וכנוגד-חמצון.
בעזרת בדיקת השורש של העשב הטרופי Vetiver באמצעות מחקר בינתחומי, המיקרוביולוגים Pietro Alifano ו- Luigi Del Giudice, וביולוג הצמחים Massimo Maffei ועמיתיהם מצאו כי תאי השורש של צמח זה מייצרים מספר קודמנים (precursors) לשמן, ואלו משמשים אחר-כך ליצירת המבנה המורכב של השמן. החיידקים נמצאו בתאים מייצרי-שמן וכן באזורים הקשורים קשר הדוק לשמנים הכרחיים.
העשב הזה הינו העשב היחיד המעובד באופן ייחודי עבור השמן החיוני, המורכב מיחידות כימיות הקרויות ססקוויטרפן [Sesquiterpene – טרפן המורכב משלוש יחידות איזופרן (15 אטומי פחמן)]. הטרפנים מיוצרים בעיקר על ידי צמחים ומהווים מטבוליטים משניים. חומרי סיכה, ריח, הגנה וצבע רבים, וכן שמנים אתריים, הינם טרפנים. טרפנים בריכוז גבוה ניתן להפיק משרף של עצים, במיוחד עצי מחט. גומי הוא פוליטרפן המכיל עשרות יחידות איזופרן. הקרוטנים הם קבוצה של צבענים (פיגמנטים) המורכבים משמונה יחידות איזופרן והמקנים צבעי צהוב, כתום ואדום לפירות, פרחים, עלים ולמבנים אחרים בצמח. טרפנים רבים מהווים מרכיב באלקלואידים, הקבוצה הגדולה ביותר של מטבוליטים משניים בצמחים. הם משמשים בצמחים כפרומונים (חומרי-תקשורת) ובאדם כהורמוני-גדילה. השמנים ההכרחיים מכילים גם כהלים ופחמימנים, וביחד עם הטרפנים הללו משמשים בעיקר בקוסמטיקה ותעשיית הבשמים. תעשיות התמרוקייה וחומרי-הטעם והריח יוכלו להרוויח מהרבגוניות המוגברת שחיידקים אלו מספקים לריחם וטעמיהם של שמנים אלו.
החיידקים האחראיים להתמרה כימית זו כוללים אלפא-, ביתא- וגמא-פרוטיאוחיידקים, חיידקי-גרם חיוביים וכן מיקרואורגניזמים ממשפחת ה- Fibrobacteres / Acidobacteria.
“מחקר זה פותח אופקים חדשים בתחום הביוטק של תרכובות פעילות ביולוגית מהטבע”, אמר פרופסור Alifano. “תעשיות הרוקחות, תמציות הטעם והריח, התמרוקייה והקוסמטיקה יוכלו עתה לנצל את זני החיידקים הנבחרים ולהרחיב את הספריות המטבוליות שלהן”.
“התפקיד האקולוגי של השיתוף הפורה בין צמחים לחיידקים מציג היבט מרתק נוסף” אמר אחד מהחוקרים. “יחסי-הגומלין המטבוליים בין הצמח, המייצר בעצמו מספר תרכובות פשוטות, לבין חיידקי שורש, אשר ממירים אותן למערך מגוון של תרכובות פעילות ביולוגית, מגבירים את עמידות הצמח ומציגים בפנינו אסטרטגיות חדשות להישרדות יעילת-אנרגיה.”
