מחקרים חדשניים ופורצי דרך של פרופ’ אנטוניו דמסיו, חוקר והוגה דעות חלוצי בתחום חקר המוח וההתנהגות, יוצגו בהרצאת אורח במסגרת הכינוס “שפות – מערכות תקשורת בטבע, אצל בני אדם ובמחשבים” שתתקיים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בירושלים ביום ג’, 7 בפברואר
מה גורם לנו לתחושות של אהבה או פחד ומהו הקשר בין גוף, נפש ותודעה? מהם רגשות ומה התפקיד שלהם בקבלת החלטות? אחד החוקרים והוגי הדעות החלוציים והמשפיעים ביותר בעולם בחקר מנגנוני הרגשות והתודעה וביטוים בהתנהגותו של האדם ובהתנהגותה של החברה הוא פרופ’ אנטוניו דמסיו מאוניברסיטת דרום קליפורניה ומכון סאלק בסן דייגו. ספריו של פרופ’ דמסיו הפכו לרבי-מכר ושניים מהם אף תורגמו לעברית: “השגיאה של דקארט״ ו״בחיפוש אחר שפינוזה: נפלאות הרגש ודרך פעולתו במוח״. מחקריו של דמסיו, שזכו לתהודה רבה בעולם, עוסקים בקשר בין גוף לנפש וביצירת התודעה האנושית.
בעבר רווחה ההשקפה שההחלטות הטובות ביותר מתקבלות באופן שכלתני, ללא מעורבות רגשות בשיקול הדעת. אחד הראשונים בעת החדשה שהציע ראייה אחרת הוא פרופ’ דמסיו, שהסיק ממחקריו בחולים פגועי מוח שבתהליך קבלת ההחלטות שלנו, גם אם הוא נראה לנו שכלתני, מעורבים הרגשות הרבה יותר מששוער קודם לכן. בין השאר הגיע דמסיו למסקנה כי בתהליך קבלת ההחלטות הרגשות שלנו, כמו הפחד למשל, נותנים לנו משוב מהיר אם ההחלטה שקיבלנו אכן נכונה. ללא משוב זה יכולתנו לקבל החלטות נפגעת במידה ניכרת, או במילים אחרות: אדם שאינו מסוגל לחוות רגשות אינו מסוגל גם להחליט. רגשות והיגיון, לדעת דמסיו, מזינים זה את זה לצורך תפעולם, ולכן אין לומר “אני חושב משמע אני קיים”, גם אין לומר “אני מרגיש משמע אני קיים”, אלא “אני חושב ומרגיש משמע אני קיים”.
פרופ׳ אנטוניו דמסיו הגיע לישראל עם רעייתו, פרופ׳ חנה דמסיו, אף היא חוקרת מוח מובילה מארה”ב, העוסקת במופעים קליניים והתנהגותיים של פגיעות מוח. השניים ישתתפו בכינוס בין-לאומי באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שיתקיים ביום שני, 6 בפברואר, המוקדש להתבוננות רב-תחומית וכוללנית נדירה על המנעד הרחב של מערכות תקשורת בעולם, החל מתקשורת בין תאים או בין בעלי-חיים, דרך תקשורת בין בני אדם, כלומר שפה אנושית על מופעיה השונים, וכלה בתקשורת של מערכות מחשבים ורובוטים. אחרי הכינוס, ביום ג’, 7 בפברואר 2017 בשעה 18:00, יישא פרופ’ דמסיו, כאורח האקדמיה, הרצאה מיוחדת בנושא: Languages of Body and Mind – Homeostasis, Feeling, and Creative Intelligence. זהו ביקורו הראשון של פרופ’ דמסיו בישראל, והזדמנות מיוחדת במינה למתעניינים ברגשות, קבלת החלטות ומנגנוני התודעה האנושית, וכן למי שקרא את ספריו רבי המכר של האורח, לפגוש במחברם.
בכינוס עצמו יוצגו ממצאים מפתיעים על הדמיון והשוני בין מערכות תקשורת בטבע, בבני אדם ובמחשבים. האם רובוטים יתַקשרו זה עם זה כבני אנוש או כעטלפים, או אולי גם וגם? ומהם הכללים והמנגנונים של תקשורת בין יצורים בכלל – בעלי-חיים, בני-אנוש או יצירי אנוש? שאלות אלו ואחרות מועלות בכינוס בו ישתתפו מבחירי החוקרים בארץ ובעולם מתחומי מדעי החיים, הבלשנות, המתמטיקה ומדעי המחשב, וייחודו במבט-העל המנסה לפענח את סודות התקשורת במרחבים השונים של עולם הדומם, עולם החי והתרבות. לשאלות אלו חשיבות רבה במיוחד לאור העובדה שאנו נמצאים על סִפּה, ובעצם כבר במהלכה, של מהפכה טכנולוגית מהותית המוסיפה לקהל המשוחחים בעולם, שעד עתה כלל בעלי חיים ובני אדם, מערכות ממוחשבות אוטונומיות ורשתות ממוחשבות המשתרעות על-פני כדור הארץ כולו ובחלל המקיף אותו והמשוחחות בינן לבין עצמן באוטונומיה גוברת והולכת. בין השאר יוצגו בכינוס ממצאים חדשים על שפת הגנום האנושי, על שפתם של עטלפים, על הפרעות תקשורת בין בני אדם ועל שפת הסימנים, על לימוד שפת המתמטיקה בגיל קטן ועל שפות של מחשוב חכם. בתכנית גם נגינת סונטה מס’ 2 לצ׳לו מאת באך בביצוע פרופ׳ צבי פלסר מהאקדמיה למוסיקה ולמחול, כהדגמה לשפת המוסיקה.
נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ’ נילי כהן, מסרה כי הכינוס הרב-תחומי הוא חלק משיתוף פעולה הדוק, פורה ומשגשג בין חוקרים ומדענים ישראלים ובין עמיתיהם מרחבי העולם בנושא המורכב ורחב היריעה “שפות”. לדבריה: “המדע עצמו הוא שפה בין-לאומית מגשרת, והוא מבוסס על שיתופי פעולה. האקדמיה רואה חשיבות רבה בקיומם של קשרים בין קהילות מדעיות והמדע בכלל ובין החברה, האמנות והתרבות”.
יושבי הראש בכינוס הם חברי האקדמיה פרופ’ רות ברמן, פרופ’ ידין דודאי, פרופ’ דוד הראל ופרופ’ אבישי מרגלית. עוד מרצים בו: פרופ’ צבי ארטשטיין, פרופ’ אנטוניו דמסיו, פרופ’ חנה דמסיו, פרופ’ יוסי יובל, פרופ’ שלמה יזרעאל, פרופ’ פיליפה מלמד, פרופ’ ונדי סנדלר, פרופ’ יצחק פלפל, פרופ’ נעמה פרידמן, פרופ’ שמעון שוקן, פרופ’ יאן אולה אוסטמן ופרופ’ יוהן ון בנטהם.
