סיקור מקיף

משק המים בישראל צפוי להיפגע בצורה ישירה משינויי האקלים הצפויים

תקציר מנהלים של פרק המים בדו”ח מרכז הידע להיערכות שינויי אקלים בישראל, בראשותו של פרופ’ מוטי שכטר מאוניברסיטת חיפה שהוגש השבוע לשר ארדן

הירדן ההררי. צילום:  Faigl.ladislav מתוך ויקיפדיה
הירדן ההררי. צילום: Faigl.ladislav מתוך ויקיפדיה

משק המים בישראל צפוי להיפגע בצורה ישירה משינויי האקלים הצפויים. כך עולה מדו”ח של מרכז הידע להיערכות שינויי אקלים בישראל, בראשותו של פרופ’ מוטי שכטר מאוניברסיטת חיפה שהוגש השבוע לשר ארדן.

צפויה הפחתה משמעותית באגן ההיקוות של הכנרת בעקבות הפחתה במשקעים. כבר עתה ניכרת ירידה בעובי המשקעים באגן ההיקוות של הכנרת. כמויות המשקעים באגן מראות שונות גבוהה ונעות בין 300 אחוז בסביבה הצחיחה של האגן ועד ל-50% באזורים היותר לחים.
בעשורים האחרונים תועדה ירידה בכמויות המשקעים באזורי ההזנה של מקורות הירדן הניכרת בשפיעת המעיינות הגדולים וירידה בנפח המים המגיעים לכנרת. גם בדרום הארץ נמצאה ירידה מובהקת במשקעים. השינויים באופי המשקעים וריבוי אירועי קיצון יגבירו את השיטפונות והנגר העילי ויפחיתו את ההעשרה של המילוי החוזר. הפער בין היצע המים הטבעי לבין הביקוש למים יושלם על ידי התפלת מי ים ומים מליחים ועל ידי הגברת הטיפול בשפכים והעלאת איכותם כדי להתאימם לכל סוגי הגידולים החקלאיים. עם זאת, התפלה וטיפול בשפכים מצריכים שימוש יקר באנרגיה, פליטת מזהמים קונבנציונאליים ופליטת גזי חממה וכן, יש לכלול גם שיקולים של מניעת זיהום סביבתי וזיהום מקורות המים.
הדיון בחלופות ליישום מדיניות בתחום המים יציג אסטרטגיות, שיטות ומכשירים שונים, דורגו מהרצוי ביותר לרצוי פחות (High Regret – No Regret).
בכל אסטרטגיה הדיון התבסס על 3 מקורות:

  • מסמכי מחקר ומדיניות מישראל (כולל תכנית אב למשק המים).
  • תכניות התאמה מהעולם וספרות העוסקת בכך (נידונו בפירוט 15 תכניות היערכות).
  • דעות מומחים (ועדות היגוי, ימי עיון, סקר מומחים).

סקר המומחים כולל מספר קטן של משיבים (18 בלבד). השאלון הכיל 19 אסטרטגיות שהמומחים נתבקשו לדרג את חשיבותן בשני טווחי זמן: 2011–2019 ו-2020–2050. כמו כן נתבקש הנשאלים לציין את האזור והדרג השלטוני המתאימים ליישום השיטה.
בפרק המים מוצגות 31 אסטרטגיות עיקריות להתמודדות והיערכות של משק המים לשינויי אקלים ושינויים אחרים במשק המים. האסטרטגיות שנבחנות הן ברובן אסטרטגיות של “ללא חרטה” (“No Regret”) ומיעוטן אסטרטגיות של “Low Regret”. האסטרטגיה המקובלת מאוד בישראל- התפלה, היא אסטרטגיה המוגדרת כ-“High Regret הסקירה מציגה את הדיון לפי רמת “ללא חרטה” (No Regret), מהאסטרטגיה המועדפת יותר למועדפת פחות.

במיוחד יש לבחון אסטרטגיה זו בהשוואה לאסטרטגיות אחרות, לאחר שנת 2013, כאשר מתקני ההתפלה הקיימים והמתוכננים יספקו כ-600 מלמ”ש של מים מותפלים.

עיקרי המלצות צוות המים כוללות:

  • מחקר, איסוף מידע, חינוך הסברה והעלאת מודעות;
  • שימוש באמצעים חסכוניים במים, ניהול דלף וצמצום פחת;
  • טיפול בשפכים;
  • מניעת זיהום מים, טיוב בארות ושמירה על איכות מי השתייה;
  • תכנון רגיש למים (תר”מ), והגנה על תשתיות;
  • איסוף מי גשמים מפני השטח ואגני היקוות קטנים;
  • שימוש במים אפורים;
  • שימוש מחדש בקולחים.

6 תגובות

  1. ליקום:
    1)במשך שנים ארוכות טורקיה היתה ביחסים טובים עם ישראל.
    2)לא חייבים לקנות דווקא מטורקיה . יש מספיק מדינות שאפשר לקנות מהן.

    באופן כללי:
    1)גם בתנאים הנוכחיים . בהתנהלות נכונה ניתן לחסוך כמויות אדירות של מים !
    2)בעית המים קיימת בישראל שנים רבות . הוצעו פתרונות רבים על ידי אנשי מקצוע. אילו היו מיישמים את הפתרונות בזמן היקף הבעיה היה הרבה יותר קטן.
    מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

  2. מעניין אם כמות המים המוזרמת לירדן תלויה בגובה ובמצב מי הכנרת.

  3. כי תורכיה אנטי ישראלית וגם אם תסכים,יכולה לאיים ולנתק בכל רגע. כבר למדנו לקח עם צינור הגז ממצרים.

    יש ירידה בזרימות בצפון כי לבנון וסוריה בנו סכרים והטו את המים שזורמים באופן טבעי לישראל. מה שמנוגד לחוק הבינלאומי, ישראל לא עושה דבר כמובן בעניין.

  4. ישנם מספר בעיות חשובות בכלכלה,ביטחון,חינוך,אקלים ועוד. על כל אחד מאלו נכתבו רבבות מאמרים והתקיימו מאות ישיבות והוקמו עשרות וועדות.אין חדש

    מכיוון שהבעיה המרכזית והחשובה ביותר לעתיד המדינה זו השחיתות, השלטונית, הפוליטית והכלכלית.הכוח, המעמד,השררה חשובים הרבה הרבה יותר בשלטון מסוג זה, מאשר בעיית האקלים הכלכלה ועוד צריך להבין שלמרות כל זה, כרגע המצב טוב באופו יחסי מול השנים הבאות עקב התגברות כוחם הפוליטי של האנטי ציוניים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.