כשהתנגדות לחיסונים גולשת להתנגדות לוויטמין K – וההשלכות עבור הילדים

זריקה אחת פשוטה יכולה לחסוך להורים ולילדים סבל רב, ואפשרות לסיבוכים שילוו את הילד לכל חייו. אף על פי כן, לאחרונה החלה להתפשט מגמה ‘אופנתית’ חדשה במסגרתה מסרבים הורים בארצות הברית למתן הזריקה

מליסה קנוטוויץ ילדה את בניה התאומים, אייבל וסילאס, בבית החולים ונדרבילט. כאשר הרופאים ביקשו את רשותה להזריק לילדים את המנה הנהוגה של ויטמין K, החליפה מליסה מבטים מודאגים עם בעלה מארק. הם החליטו שלא לאשר את ההזרקה, על אף שמדובר בטיפול הניתן לכל תינוק. הסיבה? הם שמעו שהזריקה גורמת ללוקמיה – סרטן הדם. הרופאים כיבדו את החלטתם, ובני הזוג חזרו לביתם לגדל את הילדים.

שבועות ספורים לאחר מכן הם שבו לבית החולים, כשהם נושאים בידיהם את אחד מהתאומים. הרופאים חשדו בתחילה שמדובר בהרעלת דם, אך כאשר גילו כי קיימים דימומים בעמקי מוחו של הפעוט, הם הבינו כי מדובר במקרה חמור במיוחד של חוסר בוויטמין K, הידוע גם בעגה הרפואית כ- VKDB – “דימום בשל חוסר בוויטמין K”.

אם לא שמעתם גדולות ונצורות על ויטמין K, אין לכם במה להתבייש. רובנו איננו שמים אליו לב עד שהוא חסר. חומר זה, החשוב לקרישת הדם, מיוצר בגוף עצמו על-ידי החיידקים שבמעי, אך לתינוקות רכים אין אוכלוסיית חיידקים גדולה בגופם, ולכן הם עלולים לסבול מחוסר בוויטמין K. התסמונת תוקפת בעיקר תינוקות שלא קיבלו ויטמין K ושיונקים חלב אם בלבד, מאחר שרמות הוויטמין K בחלב האם נמוכות במיוחד.

אפילו במקרים בהם התינוקות אינם מקבלים ויטמין K, הסיכוי לפתח דימום פנימי נמוך באופן יחסי. לפי נתוני דו”חות מאירופה ומאסיה, רק 7.2 ילדים מכל 100,000 לידות מפתחים את התסמונת [1]. זהו אינו סיכוי גבוה, אך זריקה אחת של ויטמין K בימים הראשונים לחיים יכולה למנוע לחלוטין את החשש לדימום פנימי בשבועות שלאחר הלידה [2].

נתונים אלו מסבירים מדוע מסבסדות מדינות רבות (כולל ישראל) זריקת ויטמין K לרך הנולד. זריקה אחת פשוטה יכולה לחסוך להורים ולילדים סבל רב, ואפשרות לסיבוכים שילוו את הילד לכל חייו. אף על פי כן, לאחרונה החלה להתפשט מגמה ‘אופנתית’ חדשה במסגרתה מסרבים הורים בארצות הברית למתן הזריקה. מתוך כל הילדים הנולדים ב- ‘מרכזי לידה’ המהווים תחליף ידידותי וביתי לבתי החולים, עשרים ושמונה אחוזים אינם מקבלים את הזריקה. אפילו בקרב הילדים הנולדים בבתי החולים נרשם אחוז סירוב של 3.4 אחוזים.

מדוע מסרבים ההורים לזריקה? החששות שהם מציינים דומים להפליא לחששות מן החיסונים, ואין פלא: המידע בנושאים אלו מגיע בעיקר מאתרים המתנגדים גם לחיסונים. כך, באחד מהאתרים ניתן למצוא טענות לפיהן הזריקה מכילה קוקטייל של חומרים מסוכנים, כגון “ויטמין K לא טבעי” (כי חומרים טבעיים, כמו ציאניד, בריאים תמיד. זה היה בציניות, אם לא שמתם לב), או “פנול… חומר רעיל המופק מזפת” (ונמצא בריכוזים זעירים כל-כך שאינם מזיקים לילד, כפי שנבדק כבר היטב). בקיצור, אותן טענות שהגיעו מהמתנגדים לחיסונים ומתבססות בסופו של דבר על חוסר-אמון מוחלט במערכת הרפואית והמדעית, מגיחות את ראשיהן גם כאן.

בחלק מהאתרים המתנגדים למתן ויטמין K ניתן למצוא גם התייחסות למחקר יחיד משנת 1992, הטוען שהזריקה מעלה את הסיכון ללקות בסרטן הדם בהמשך החיים [3]. גם זוהי טקטיקה נפוצה הנהוגה בידי המתנגדים לחיסונים: היצמדות למחקרים מן העבר שהופרכו זה מכבר, והתעלמות מן המחקרים העדכניים שמסבירים את מקור הטעות. כשל זה נפוץ כל-כך עד שזכה לשם משלו – “ליקוט דובדבנים” – מאחר שהמתנגדים בוחרים בפינצטה רק את ה- ‘דובדבנים’ המרשימים ביותר שמתאימים לתיאוריה שלהם, ומתעלמים מכל יתר הפירות שמציגים תמונה רחבה יותר.

דוגמה ל- “ליקוט דובדבנים” (Cherry Picking) בחיפוש אחר תוצאות בגוגל

אבל מה באמת הקשר בין סרטן לבין ויטמין K? לא קיים. פשוט כך. מחקרים נוספים שהתקיימו בעשרים ושתיים השנים האחרונות הזימו לחלוטין כל קשר בין הזריקה לבין סרטן הדם. הנתונים למחקרים נוספים אלו הגיעו מאנגליה [4]ומאמריקה [5], וסקירות מעמיקות של מגוון הראיות לא מצאו קשר בין הזריקה לסרטן מכל סוג שהוא [6]. אם כל זה לא מספיק, הרי שמחקרים נוספים מצאו שללוקמיה בילדות יש סימנים גנטיים מוקדמים שניתן לזהות עוד בזמן שהעובר גדל ברחם, ואין קשר בין פריצת המחלה לבין מתן הוויטמין [7]. ובקיצור, אין שום סיבה שלא לתת לתינוקות זריקה של ויטמין K זמן קצר לאחר לידתם.

סיכום

לעתים תכופות שואלים אותי מדוע כל-כך אכפת לי מדעותיהם של אחרים.

“למה חשוב לך שאחרים יקבלו את תיאוריית האבולוציה, או יבינו שכדאי לחסן את הילדים?” טוענים חבריי.

יש לי תשובות רבות לשאלות הללו, כולל העובדה שהורים שאינם מחסנים את ילדיהם יכולים להביא למותם של קשישים, חולי סרטן ואנשים אחרים בעלי מערכת חיסון רעועה, שייחשפו למחלות שהילדים נושאים. אבל בסיכומו של יום, האמת היא שאנשים שמבססים את דעותיהם על הבנה מסולפת וקונספירטיבית של העולם – למשל, שכל הממסד הרפואי נגדנו, או כל הממסד המדעי נגד הדת – יקבלו גם החלטות שגויות אחרות בתחומים אחרים. מכיוון שכך, למרות שאני מאוכזב מקיומה של מגמה כנגד ויטמין K, אני לא מופתע מכך שהיא מגיעה בדיוק מאותם אתרים והורים שיוצאים גם נגד חיסונים. מי שאינו מבין היום את חשיבות החיסונים והתועלת בהם, יתנגד גם לזריקות ויטמינים, לטיפולים רפואיים חדשניים נגד סרטן ולכל התפתחות טכנולוגית אחרת שעומדת בסתירה למקורות המידע המעוותים עליהם הוא מסתמך.

איך אפשר לעצור את גל ההתנגדות המתבסס על מידע לוקה בחסר? פשוט: להסביר את כללי החשיבה שמנחים רופאים, מדענים ואנשי ציבור בגיבוש אסטרטגיות רפואיות, ולהבין את המניעים שמאחורי האסטרטגיות האלו. אתם יכולים למצוא הסברים נפלאים לכל הנושאים האלו, כולל ביקורת מושחזת על הממסד הרפואי כאשר יש הצדקה לכזו, בבלוגים השונים של קהילת הספקנים בארץ ובעולם,סוף העולם – מבט מהיציע, חשיבה חדה, רפואה מבוססת-מדע (באנגלית) ואחרים.

אם מליסה ומארק קנוטוויץ היו נחשפים לכל המידע הזה, ייתכן שמצבו של בנם היה שונה היום. מארק קנוטוויץ מאשים את הרופא שלא הסביר לו את חשיבות הזריקה, וייתכן שהוא צודק, אך הנזק כבר נעשה. התינוק עובר כיום פיזיותרפיה כדי לטפל בקשיים התפתחותיים, ועדיין לא ברור אם ישתקם לגמרי גם מבחינה מנטלית. נאחל לו החלמה מהירה ומלאה ככל האפשר, ונקווה שלא ניתקל במקרים מסוג זה גם בישראל. בסופו של דבר, זה תלוי רק בנו.

ביבליוגרפיה
[1] H. Y. von Kreis R, “Neonatal vitamin K prophylaxis. Report of Scientific and Standardization Subcommittee on Perinatal Haemostasis,” Thrombosis and Haemostasis, pp. 293 – 295, 1993.
[2] Committee on Fetus and Newborn, “Controversies Concerning Vitamin K and the Newborn,” Pediatrics: Official Journal of the American Academy of Pediatrics, pp. 191 – 192, 2003.
[3] G. R. B. K. M. M. Golding J, “Childhood cancer, intramuscular vitamin K, and pethidine given during labour,” BMJ, pp. 341 – 346, 1992.
[4] S. C. Draper GJ, “Intramuscular vitamin K and childhood cancer,” BMJ, pp. 709 – 711, 1992.
[5] S. D. Y. J. J. P. E. B. C. H. J. P. C. M. M. M. F. F. J. J. Devesa SS, “Cancer incidence and mortality trends among whites in the United States, 1947–84,” Journal of the National Cancer Institute, pp. 701 – 770, 1987.
[6] D. S. Ross JA, “Vitamin K prophylaxis and childhood cancer,” Medical and Pediatric Oncology, pp. 434 – 437, 2000.
[7] C. G. D. M. E. O. A. G. M. G. S. V. B. A. G. M. Wiemels JL, “Prenatal origin of acute lymphoblastic leukaemia in children,” Lancet, pp. 1499 – 1503, 1999.