ידענים: ננו חומרים

מאת 5 בינואר 2017 תגובה אחת

הסתרה של חומרים מעוררי אלרגיה בתוך חלקיקי־ננו עשויה לעשות את הזריקות נגד אלרגיה בטוחות ויעילות יותר

חלקיקי־ננו המכילים חומרים אלרגניים, כמו אלה המצויים בבוטנים, עשויים למנוע אלרגיות. מקור: Stacy Spensley / flickr.

חלקיקי־ננו המכילים חומרים אלרגניים, כמו אלה המצויים בבוטנים, עשויים למנוע אלרגיות. מקור: Stacy Spensley / flickr.

מאת מוניק ברוייט, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 25.09.2016

הסובלים מאלרגיות ממהרים בדרך כלל אל בית המרקחת עם הופעת הסימנים הראשונים, עקצוץ בעיניים ונזלת, כדי להקל על עצמם באמצעות תרופות ללא מרשם. אבל תרופות כאלה רק משככות את תסמיני האלרגיה ואינן מטפלות בשורש הבעיה: תגובת היתר של מערכת החיסון לחומרים בלתי מזיקים. הריפוי היחיד לאלרגיה הוא סדרה של זריקות, שכל אחת מהן מכילה מנה קטנה של חומר מעורר אלרגיה (אַלֶרגֶן) שניתנת במשך חודשים עד שנים כדי להוריד את רמת הרגישות של הגוף. אבל רבים מן הסובלים מאלרגיה נמנעים מן הזריקות האלה בשל החשש מתופעות לוואי חמורות, ובכללן רגישות-יתר לחלבונים (אנאפילקסיה).

הדילמה הזאת הוליכה את סטיבן מילר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ואת לוני שיאה מאוניברסיטת מישיגן למשימה של פיתוח שיטה בטוחה יותר: שיטה שתחביא לזמן קצר את תכולת זריקות האלרגיה מפני התקפות של מערכת החיסון.

כדי ללמד את מערכת החיסון מיהו האויב ומה אינו האויב הגוף חייב לערוך היכרות בין התאים המתפתחים של מערכת החיסון בכבד ובטחול ובין החלבונים הבלתי מזיקים שהם אמורים לעזוב לנפשם מאוחר יותר. הבעיה היא שתאי חיסון בוגרים מתקיפים לעתים את האלרגנים שהוזרקו לגוף לפני שהם מגיעים למרכזי הלימוד האלה. מילר האימונולוג ושאה המהנדס הביו-רפואי תכננו אפוא שיטת להחדיר את האלרגנים כשהם מסתתרים בסוס טרויאני: חלקיק-ננו. החלקיקים האלה הם בערך בגודל של שברי תאים מתים, כך שהמערכת החיסונית רואה בהם פסולת שגרתית ומאפשרת להם לעבור בזרם הדם ולהגיע לכבד ולטחול. שם מתמוססת המעטפת של החלקיקים והתוכן האלרגני נשפך החוצה.

כפי שפרסמו החוקרים במאמר חדש שלהם ברשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב (PNAS), הם בחנו את הרעיון בעכברים אלרגים לאובאלבומין, חלבון המצוי בביצים. החוקרים העמיסו חלקיקי־ננו בחלבוני ביצה, שלוּ היו מוחדרים לבדם היו מעוררים תגובה אלרגית חריפה, והזריקו אותם לחמישה עכברים. העכברים לא הראו שום תגובה. לאחר מכן, הזריקו החוקרים אובאלבומין נקי כדי לבדוק אם העכברים עדיין אלרגיים, אבל הם לא הראו שום סימן לדלקת בדרכי הנשימה. יותר מכך, בדיקות דם גילו עלייה בתאיT מדכאים ששיככו את מערכת החיסון. התוצאות האלה מורות שחלקיקי־הננו אכן משמשים כגלימת היעלמות המאפשרת לאלרגנים להתחמק ממערכות ההגנה של הגוף כאילו היו בלתי נראים, ולאחר מכן מערכת החיסון לומדת שהאלרגנים האלה אינם משתייכים ל"רעים".

לדברי קארי נאדו, ממרכז שון נ' פרקר לחקר אלרגיה ואסתמה באוניברסיטת סטנפורד, השימוש בחלקיקי־ננו בטיפולים באלרגיה עשוי להציע כלי רב־עוצמה למלחמה במגוון רחב של אלרגיות ואפילו במחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה. זאת משום שאפשר למלא את המעטפת הננומטרית במעוררי חומרים מסוגים שונים ורבים המעוררים את מערכת החיסון, ובכללם אבקה מאבקנים וקרדית האבק. חוקרים אחרים ראו כבר תוצאות חיוביות בניסויים עם חלקיקי־ננו בטיפול באלרגיות לבוטנים. בקרוב מתכננים מילר ושיאה לערוך ניסוי קליני למחלת צליאק, שבה מערכת החיסון מגיבה באופן מוגזם לחלבונים המצויים בחיטה.

עוד באתר הידען

תגובה אחת ל “קליע חדש נגד אלרגיה”

הוספת תגובה

  • (will not be published)