אסטרונומים גילו את הגלקסיה הדחוסה ביותר אי פעם

הגילוי של גלקסיות קומפקטיות הוא חדש יחסית. הן החלו להתגלות רק בעשור האחרון לערך. עד אז, אסטרונומים יכלו לראות אותם ממרחק והם הניחו שמדובר בכוכבים בודדים או לחילופין בגלקסיות מאוד רחוקות.

תארו לעצמכם את המרחק בין השמש והכוכב הקרוב ביותר אליו – אלפא קנטאורי. מדובר במרחק של כ-4 שנות אור. כעת, דמיינו ש-10,000 שמשות כמו שלנו נדחסות לתוך השטח הקטן יחסית הזה.

זוהי בערך הצפיפות של גלקסיה שהתגלתה לאחרונה על־ידי צוות בין־לאומי של אסטרונומים בראשותו של חבר סגל באוניברסיטה של מדינת מישיגן.

“גלקסיה זו היא יותר מסיבית מכל גלקסיה ננסית קומפקטית בגודל דומה”, אמר ג’יי סטריידר, פרופ’ עוזר לפיסיקה ואסטרונומיה ב-MSU. “זו ללא ספק הגלקסיה הצפופה ביותר ביקום הידוע המקומי”.

במחקר שפורסם ביום חמישי שעבר בכתב העת המדעי אסטרונומיקל ג’ורנל לטרס, נכתב כי הגלקסיה הננסית הקומפקטית נמצאת במה שמכונה צביר הבתולה, אוסף של גלקסיות הנמצאות כ-54 מיליון שנות אור משביל החלב שלנו .

מה שהופך את הגלקסיה הזו המכונה M60-UCD1 לכל־כך יוצאת דופן הוא העובדה כי כמחצית מהמסה שלו נמצאת ברדיוס של כ-80 שנות אור .הדבר מביא לצפיפות כוכבים של פי 15,000 יותר מאשר בשכונה של כדור הארץ בגלקסיה שלנו.

“נסיעה מכוכב אחד למשנהו תהיה הרבה יותר קלה ב-M60-UCD1 מאשר בגלקסיה שלנו,” אמר סטרדר. “מאחר שהכוכבים הרבה יותר קרובים בגלקסיה זו, זה ייקח רק חלק קטן מהזמן”.

הגילוי של גלקסיות קומפקטיות הוא חדש יחסית. הן החלו להתגלות רק בעשור האחרון לערך. עד אז, אסטרונומים יכלו לראות אותם ממרחק והם הניחו שמדובר בכוכבים בודדים או לחילופין בגלקסיות מאוד רחוקות.

עוד היבט מעניין של גלקסיה זו הוא קיומו של מקור קרינתX בהיר במרכזה. אחד ההסברים לכך הוא הימצאותו של חור שחור ענק במסה של פי 10 מיליון מהמסה של השמש שלנו .

האסטרונומים מנסים לקבוע האם גלקסיות ננסיות קומפקטיות אחרות נוצרו כתוצאה מכך שצבירי הכוכבים שלהן דחוסים יותר מראש, או שמא כל הגלקסיות היו כאלה ופשוט יותר כוכבים נגזלו מהן? קיומו של החור השחור המאסיבי בשילוב עם מסת הגלקסיה הגבוהה ומספרם הרב של כוכבים דמויי שמש, מצביעים על נכונותה של התשובה האחרונה.
“החור השחור הענק במרכזה של M60-UCD1 עוזר להטות את הכף נגד התרחיש שבו גלקסיה זו הייתה פעם צביר כוכבים, שכן חורים שחורים גדולים כאלה לא נמצאים בסוגים של עצמים אלה.

הגלקסיה התגלתה באמצעות טלסקופ החלל האבל. מעקב ותצפיות בוצעו באמצעות מצפה קרני ה-X צ’אנדרה של נאס”א וטלסקופים אופטיים קרקעיים, כולל הטלסקופ בקוטר 10 מטר במצפה קק בהוואי.

“לפני עשרים שנה לא ניתן היה לעשות את זה”, אמר סטרדר. ” לא היו לנו האבל וצ’אנדרה. זהו אחד מאותם הפרויקטים שבו אתה נדרש להפגיש את מלוא עוצמתם של מצפי הכוכבים הגדולים של נאס”א, בתוספת משאבים קרקעיים.” סיכם.

להודעה של החוקרים