מה חיפשו העב”מים ברמת אביב?

לא ברור, אבל פרופ' צבי מזא”ה ופרופ' איליה ליבוביץ מאוניברסיטת ת”א מנצלים את ההזדמנות כדי להסביר מדוע לעב”מולוגים אין דבר חדש להציע

מה חיפשו העב”מים שנצפו באחרונה בשמי רמת אביב? ההנחה שהחיזרים ביקשו להיות אורחי הכבוד בערב העיון “חיים ביקום” שהיה אמור להתקיים אמש באודיטוריום בר שירה באוניברסיטת תל אביב, אינה מקובלת על האסטרונומים שאירגנו את הכינוס. בינתיים. אין זה מן הנמנע שיש חיים ביקום, חוזרים האסטרונומים ואומרים. אלא שלפי שעה אין שום ממצאים המעידים על חיים מחוץ לכוכב הלכת שלנו ולחלליות המשוגרות ממנו. חיים בצורה הדומה לזו המקובלת עלינו, אומר פרופ' צבי מזא”ה, ראש החוג לאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, מצריכים טמפרטורה מסוימת, בערך זו המאפשרת מים נוזלים. משהו בסביבות בין 0 ל-100 מעלות צלסיוס. הטמפרטורה בחלל החיצון עומדת על -270 מעלות, קרוב לאפס המוחלט (-278), ואילו על פני הכוכבים הטמפרטורה מגיעה בממוצע לכ-6,000 מעלות חום. כדי שיתאפשרו חיים, דרושים תנאים הדומים לאלה השוררים על פני כדור הארץ.

עד לפני עשור היתה שאלת קיומן של פלנטות – כוכבי לכת – מחוץ למערכת השמש, בגדר תעלומה. רק לפני תשע שנים, בעקבות פריצת דרך טכנולוגית, התאפשרה תצפית עקיפה על פלנטות אחרות. התברר שיש כאלה, ואפילו הרבה מאוד.
אסטרונומים סבורים שבגלקסיה שלנו לבדה, בשביל החלב, קיימים לפחות כחמישה מיליארד כוכבי לכת. לפיכך הסיכוי שיש חיים במקומות אחרים עולה בצורה משמעותית על הסיכוי לזכות בלוטו. מזא”ה היה שותף לצוות שב-1989 גילה לראשונה את קיומם של כוכבי לכת אחרים. אין אפשרות לצפות בהם ישירות, הוא מסביר. “תצפית ישירה שכזו משולה לתצפית על פאריס, באמצעות משקפת, ממרפסת של מגדל גבוה בתל אביב. וגם אם היינו מצליחים לנסוק לגובה הדרוש ומתגברים על עקמומיות הארץ, הרי שאם היה מוצב מעל מגדל אייפל זרקור אדיר, בשום פנים לא היינו מצליחים להבחין באורה של גחלילית קטנטנה המרחפת סביבו”. גילוי כוכבי הלכת האחרים התאפשר לאור מדידת התנודות הקטנות של הכוכב, הנגרמות עקב הכבידה של כוכב הלכת המסתובב סביבו.
עד השנה נחשב גילוי זה ליחיד במינו. השנה התגלו עוד שבע מערכות של כוכבי לכת. האם אנחנו מתקרבים לגילוי חיים מחוץ לכדור הארץ? אפשרויות המדידה המצויות היום בידי החוקרים מאפשרות להבחין רק בכוכבי לכת בסדר גודל של הפלנטה הגדולה
ביותר במערכת השמש שלנו – צדק – הגדול בנפחו פי 1,500 מכדור הארץ, ועולה עליו פי 300 במאסה. וצדק הוא מקום רע מאוד לקיום חיים – הטמפרטורות בו נעות בין 25,000 בגרעין, ל–130 במעטפת. אבל לתדהמת החוקרים התגלתה בשנה החולפת מערכת נוספת, באמצעות תצפית רדיו-טלסקופית. סביב פולסאר – שמש מתה – נצפו שלושה כוכבי לכת הקרובים לממדי כדור הארץ. מה שמרעיש בתגלית זו הוא גודלם של כוכבי הלכת הללו והיחסים ביניהם, שדומים דמיון מפתיע למערכת השמש הפנימית שלנו – מין העתק של השלישייה כוכב (מרקורי)-נוגה-ארץ.
זה אומר שלפחות יהיה לנו לאן לברוח?
“זה לא ברור”, משיב פרופ' מזא”ה. “אבל עוד יש זמן. ברור שלקיום השמש שלנו יש גבול עליון, כשיכלה הדלק הגרעיני שלה, אבל זה יקרה רק בעוד 4.5 מיליארד שנים”. הסכנות הגדולות הן אסטרואידים שעלולים להתנגש בכוכב הלכת השברירי שלנו. לפי ההנחה המקובלת, נכחדו הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה עקב פגיעת אסטרואיד בארץ, ובגלל ענני האבק שכיסו לאורך תקופה ארוכה את פני השמים כתוצאה מכך. התיאוריה גורסת שהתנגשות מאסיווית שכזו צפויה אחת ל-26 מיליון שנה. התנגשות כזו מאיצה ואולי אף משביחה את תהליכי האבולוציה, אבל היא עלולה להכחיד את המין האנושי כולו ולהשאיר רק את הנמלים המתוחכמות, את העכבישים ואת החיות הקטנות, הזריזות והסתגלניות האחרות. אנחנו נמצאים כרגע במקום טוב באמצע המחזור, אם כי יש להביא בחשבון את האפשרות לקיומו של אסטרואיד תועה, שאינו בקיא בתיאוריה.
האם עלולים החיים כאן להיכחד לפני גילוי חיים אחרים? לא האסטרואיד התועה מטריד את מזא”ה, איש אופטימי: “המדע והטכנולוגיה מתפתחים היום בקצב כזה, שליותר ויותר אנשים יש אפשרות להשמיד את העולם. לפני מאה שנה לא היה אדם שלו יכולת להשמיד את העולם. היום יש אפשרות כזו לנשיא ארצות הברית, לנשיא רוסיה, אולי גם לסיני אחד ולבריטי אחד. וככל שהטכנולוגיה מתקדמת, מצטרפים יותר ויותר אנשים למעגל האימה. זו רק שאלה של זמן עד שהאפשרות המחרידה הזו תגיע לידיו של משוגע אחד שיעשה את זה. לכך אין פתרון”.
בניגוד לגלילאו, עין האסטרונום אינה צופה עוד בטלסקופ, אלא רק בפלט המחשב, בנתונים ספרתיים שבהם מוכמנים פריטים פיסיקליים וכימיים, צבע ועוצמה. אין שום מניעה שעיוור יהיה אסטרונום דגול. “הטלסקופ הוא רק מכשיר לאיסוף אור”, אומר פרופ' אליה ליבוביץ, מנהל מצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל אביב במצפה רמון. “כשאתה נמצא במצפה אתה בודק רק אם המכשירים עובדים באופן תקין”.
ועוד מעט גם זה לא יהיה. טלסקופים גדולים שמוצבים ברמות פרו מופעלים מחדרים קטנים באירופה. אלפי אסטרונומים חובבים ברחבי העולם עוקבים בהתרגשות, בכל לילה, אחרי הכוכבים בעין מזוינת. ליבוביץ מספר על סקי , Seki אסטרונום חובב יפאני, שמדי לילה משכיב את ילדיו לישון בשמונה, מתעטף במעיל ועולה לגג לצפות בטלסקופ. סקי זה, מתברר, מכיר את כיפת השמים כאת כף ידו. הוא מסוגל לזהות מיד כוכב שקודם לא נראה שם, ועל שמו רשומות גילויין של חמש נובות – התפוצצויות אסטרונומיות המלוות את לידתו של כוכב חדש.
התפוצצויות אלה מרשימות מאוד. כוכב שלא נראה קודם, זוהר בן לילה פי 100 אלף ויותר. לפעמים הן פורצות באנרגיה של גלקסיה שלמה בן רגע. אבל אורך חייהן הוא כשל פרפר – לעתים לילה אחד ודי. כיפת השמים, הנראית לנו קבועה כל כך, היא עולם של תמורות וחלופות, וחובב מנוסה יכול לעתים להבחין בהשתנותם של כוכבים גם במכשירים מתוחכמים פחות.
הצפייה הזו בשמי הלילה היא מקור בלתי נדלה לתופעות מופלאות. “יש הומור בשמים”, מקבל ליבוביץ את הניסוח – “כוכבים מתנודדים כשיכורים, כוכבים מתנפחים ומתכווצים, וכל דבר כזה, המסקרן כתופעה, אוצר בקרבו ידע מאוד יסודי על חוקי הטבע”.
את הרצאתו בכינוס מייחד ליבוביץ לעב”מים – בין אם יגיעו לשם ובין אם לאו. התופעה מרתקת ומסוכנת, הוא גורס, ואין הוא מתכוון
לעב”מים אלא לעב”מולוגים, החיזרים של האסטרונומיה. ראשית, הוא מסביר, אין הבדל גדול בין מי שמאמינים רק בקיומם של עב”מים לבין מי שמאמינים גם בקיומם של חיזרים. אלה ואלה אינם יכולים לנבא מתי והיכן צפויה היתקלות נוספת בתופעה, ואין להם שום תיאוריה שימושית. “יש אירועים של עב”מים, בלי ספק, ואירועים כאלה יוסיפו להתרחש. יש תופעות אור באטמוספירה שאינן מובנות לנו. אבל יש דברים עוד פחות מובנים: התעטשות, לדוגמה. או מה גורם לתאים בריאים להפוך לתאים סרטניים. זה לא יותר מורכב מהתעלומה מדוע ענן מסוים מוריד גשם ואילו עננים אחרים עוברים על פניך ויש בצורת. אלא שכאן מדובר בלילה ובשמים, ואנשים נטפלים לתופעה הזו”.
ההסבר של עב”מים כצלחות מעופפות, כחיזרים או כשלוחיהם, אינו הסבר במובן הלוגי. בימי הביניים אמרו שהאש חמה כי יש לה אשיות, והעצמים האשיים הם עצמים חמים. זה לא הסבר, וכל זמן שחשבו כך לא היתה התקדמות מדעית. כך גם עם החיזרים: מי הם החיזרים? מי ששולחים עב”מים לארץ. אין לקיומם עדות אחרת או הסבר אחר, ואי אפשר להסביר שום תופעה בהתבססות על טיעון מעגלי שכזה. זה סותר כל מה שאדם נבון חושב ורואה כהסבר.
ואם בכל זאת היה נתקל בחיזר, מצויד בתוכנת תרגום משוכללת, מה היתה השאלה הראשונה שהיה שואל אותו? ליבוביץ מודה שלא היה מצליח לשאול מאומה, משותק מרוב תדהמה. לא החיזרים מטרידים אותו היום, אלא שאלת עתידו של המדע, אם כל כך הרבה אנשים נתפסים לשטויות.