“חיל האוויר ערוך ללחימה כוללת תוך 12 שעות ומסוגל לפגוע באלפי מטרות ביממה”
“מזרח התיכון רוחש וגועש ונמצא בהשתנות תמידית – הידיד של היום יכול להיות האויב של מחר. האתגרים במזרח התיכון מתקשרים ישירות לאתגרים של חיל האוויר”, כך אמר תא”ל טל קלמן, ראש מטה חיל האוויר בנאומו בכנס החלל הבינלאומי ה-11 של מכון פישר וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. “אנחנו מזהים חמש מגמות מרכזיות באתגרי חיל האוויר: ניתן לראות את היחלשותן של מדינות הלאום סביבנו. יש מדינות שנהפכות ללא רלוונטיות מבחינה מדינתית, כמו סוריה, ויש מדינות שיש בהן כיום יציבות אך לא ברור מה תהיה יציבותן בעוד מספר שנים. אנו רואים מעבר ממצב של לחימה צבא בצבא ללחימה בארגוני טרור שנמצאים בסביבה אזרחית וזה אתגר צבאי מדרגה ראשונה.
אתגר נוסף היא איראן, שהדומיננטיות שלה הולכת וגוברת. הסכם הגרעין הוא הזדמנות מצוינת מבחינתם להתאוששות כלכלית. המדינה הזאת מזינה משאבים ונשק שמגיעים לגבולותיה של מדינת ישראל. עסקאות נשק במאות מיליארדי דולרים המתרחשות במדינות הסובבות אותנו מזינות אותן בנשק בטכנולוגיות מזרחיות ומערביות, ברמה מתקדמת מאוד. קיים פה פוטנציאל לשחיקת הכח של צה”ל מול אויביו. נמכרים מטוסי קרב מהדגמים המתקדמים ביותר בעולם למדינות שנמצאות במעגל קרוב מאוד למדינת ישראל. אתגר נוסף עימו מתמודד חיל האוויר הוא הנוכחות הבינלאומית סביבנו: המון קואליציות ושחקנים. השמיים הפכו צפופים ברמה היומיומית ויש צורך בשיתוף פעולה, מעקב וניטור אחר השמיים. האתגר החמישי הוא התפתחות האיום הבליסטי על מדינת ישראל: גם בכמות, גם באיכות וגם בדיוק. התפתחות היכולות הבליסטיות של אויבינו היא המענה של לעליונות של חיל האוויר.
חיל האוויר ממשיך להיות גורם דומיננטי בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל ומספק הרתעה, הכרעה והגנה למדינת ישראל ולאינטרסים שלה. אנחנו משמרים חיל מוכן לכל אירוע. לרוב, הכוח הראשון שמגיע לשטח הוא כוח אווירי ואנחנו במוכנות ללחימה כוללת תוך 12 שעות. מן הצד השני אנחנו עסוקים יום יום בפעילות מבצעית אינטנסיבית מאוד: “המערכה בין המלחמות” – מערכה יומיומית חסויה שמטרתה היא לדחות את הלחימה הבאה.
הגדלנו את הקטלניות של חיל האוויר ליכולת תקיפה של אלפי מטרות ביממה, בכל מקום ובכל שעה.
אנחנו בונים את החיל מהתווך התת-קרקעי ועד החלל. אנחנו לא יכולים לבנות את חיל האוויר רק כמענה לארגוני הטרור או כמענה למרוץ החימוש אלא נערכים בצורה כוללת לכל תפנית אסטרטגית ולכל אמל”ח שיופנה כנגדנו – בכל המתארים.
בדצמבר ינחתו שני מטוסי ה-F-35 הראשונים, המביאים עימם את יכולות הדור החמישי המתקדמות ביותר בעולם. הגעת המטוסים תכניס את חיל האוויר לעידן חדש לחלוטין.
מבחינה הגנתית, החיל, שהיה התקפי, לקח על עצמו את משימת ההגנה האווירית ואת האיום עלינו והביא את בניית ההגנה הרב שכבתית, בשיתוף עם התעשיות הביטחוניות, והן מקזזות משמעותית את האיום הבליסטי עלינו: חץ, שרביט קסמים, כיפת ברזל ועוד מביאות יכולות הגנה טובות מאוד למדינת ישראל.
בכל פעילות מבצעית של חיל האוויר כיום מופיעים מאפיינים מתחום החלל. השילוב בין האוויר לחלל יילך ויגבר: המודיעין מגיע בחלקו הגדול מהחלל, יכולות הגילוי וההתראה מגיעות מהחלל ומספקות לנו את יכולות הניווט, התקשורת, איכון המטרות ועוד.
בכל נושא ביטחוני, חיל האוויר מנסה לבנות מקסימום עצמאות. הידיד של היום יכול להיות בסיטואציה אחרת מחר וחשוב שמדינת ישראל תכיל יכולת עצמאית וללא תלות בגורמים בינלאומיים – גם באוויר וגם בחלל. החלל הוא העומק האסטרטגי של מדינת ישראל. השחיקה שאנחנו רואים ביתרון של צה”ל וחיל האוויר לעומת אויבינו מצטמצמת בזכות החלל.
חיל האוויר של 2016 חזק מאי פעם. ההישגים המבצעיים בימים אלו מושגים בשקט ולא מעל גלי האתר. הגעתם מטוסי ה-F-35 השנה יחזקו אותנו עוד יותר”.
תגובה אחת
ההרס לא יבוא מבחוץ, אלא אם יהיה החלשות גדולה מבפנים, יבואו האויבים ויסגרו חשבון. לכן אולי הכתבה לא זכתה לתגובות.
העובדה שכאשר אני מתריע שהמדע הערבי משיג אותנו גם אם האומות כמדינות מפגרות אני חוטף קיתונות
איננה משנה את דעתי. בהתעלם משמות מדענים ספציפיים ערבים ע”מ לא לעורר אותה מחלוקת שאינני רוצה להיכנס אליה – מיום ליום אני נתקל בעבודתי בעוד ועוד מאמרים מובילים ! עם כותבים מוסלמים. אנחנו בעידן של שינוי ובטוח שאם נעצום עיניים נתעורר לדעתי בלבד, למציאות לא נוחה לנו. יותר ויותר אני נתקל בעבודתי בהחרמות של חברות אירופיות על רקע דרישה של מדינות מוסלמיות שלא ייעשו עסקים עם ישראל. ואני רק דגימה. בנושא מדע להערכתי גם מדינות מוסלמיות נחשלות קיים שם חתך רחב דיו ביחס אלינו שאינו נחשל. פקיסטן, איראן, מלזיה, אינדונזיה אינן נחשלות כ”כ במדע. מתוך כ 1.25 מיליארד מוסלמים די אם 2.5% יהיו מתקדמים כדי להיות 31 מיליון אקדמאים ולייצר בחלקם פרסומים ומחקר בשת”פ עם המערב.
נתון נוסף שבא לנו מהרקע – ההיי-טק איננו עוד מנוע הצמיחה העיקרי. במשך כ-20 שנים האחרונות התמקד חלק עיקרי בהיי-טק בפיתוח IOT, וצמצם השקעות בעלות ערך מדעי וקניין רוחני. למשל תעשיית השבבים – התכווצה. היו הצלחות כמו WAZE, היום התעשייה במשבר – שהיא צריכה לעבור התאמה, והתעקשה לעבוד על מודלים ישנים קיימים. גם ריכוזיות המשק השפיעה לרעה על יעילותו.
בעבר היו נפתחות פה חברות שבבים כמו גלילאו, וכעת כמעט ולא נפתחות בישראל או שנסגרות – כמו יתרן.
כל השיח נהיה של להרוויח בקלות, ולזלזל באלו שמסביב ולהציג אותם כנחותים ואין לנו מה ללמוד מהם. נוסיף על כך שנהייתה לדעתי האישית בלבד, צנזורה על דעות במדעים ואומנויות. מינויים פוליטיים לתפקידי ניהול מדע. לכל צעד מבין אלה יש תג מחיר. בכל מקום שבו צומצם חופש המחשבה הייתה נסיגה. קל יותר לדבר על אחרים ולראות את השפעת האינקוויזיציה בספרד על כלכלת ספרד בימינו (אגב מתאוששת ומפיקה לקחים) לעומת כלכלת בריטניה, שלא הייתה בה אינקוויזיציה.