ידענים: העתיד שחלף

מאת 21 באוקטובר 2015 9 תגובות

הוגה התכנית חשב לפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסיה וליישב אירופים באפריקה שאקלימה ימותן ותהיה לה אספקת חשמל מלאה מסכרים שיוצבו במה שישאר מהים התיכון, לדעת הכותבת, משבר הפליטים מראה שהמצב כיום הוא בדיוק תמונת מראה

מפת אירופה, הים התיכון ואפריקה לאחר הצבת סכרים בגיברלטר, בין סיציליה לתוניסיה ובין גדות מצר הדרדנלים בטורקיה. החלקים בצבע ירוק זית הם איזורים שייובשו מהים עקב הורדת מפלסו. מתוך ארכיון אטלנטרופיה בדויטשה מוזיאום במינכן.

מפת אירופה, הים התיכון ואפריקה לאחר הצבת סכרים בגיברלטר, בין סיציליה לתוניסיה ובין גדות מצר הדרדנלים בטורקיה. החלקים בצבע ירוק זית הם איזורים שייובשו מהים עקב הורדת מפלסו. מתוך ארכיון אטלנטרופיה בדויטשה מוזיאום במינכן.

כתבה: ד"ר ריקארדה וידל, יוניברסיטי קולג' לונדון

המיליארדר המצרי נאגיב סאוויריס הציע לאחרונה לרכוש אי יווני ולתת לפליטים מהמזרח התיכון ואפריקה מדינה משלהם.
למרות שסאוויריס עצמו מתייחס לתכנית שלו כאל רעיון מטורף בטוויטר, היא מחווירה ביחס להצעה קודמת לשינוי המצב בים התיכון שזכתה לתמיכה במחצית הראשונה של המאה העשרים ונשקלה ברצינות על ידי ראשי מדינות, ובמשך זמן מסויים גם על ידי האו"ם. היוזמה כונתה אטלנטרופה ((Atlantropa והיא כללה סכירה חלקית של הים התיכון ויצירת יבשת העל אירו-אפריקה.

אטלנטרופה הייתה פרי מוחו של האדריכל הגרמני הרמן סורגל (Herman Sörgel) שקידם ללא לאות את הפרויקט מ-1928 ועד מותו ב-1959. החוויות שעבר במלחמת העולם הראשונה, המשברים הכלכליים והפוליטיים של שנות העשרים ועליית הנאצים לשלטון בגרמניה שכנעו את סורגל כי מלחמת עולם נוספת יכולה להימנע רק באמצעות פתרון רדיקאלי לבעיות האבטלה והתפוצצות האוכלוסין של אירופה, וכן לבעיית האנרגיה (וצריך לשים לב לכך שסורגל אמר את הדברים שנים רבות לפני משבר הנפט הסעודי של 1973). מכיוון שנתן אמון מועט בפוליטיקה, פנה סורגל לטכנולוגיה.

סכרים שיחצו את מצרי גיברלטר, הדרדנלים ובסופו של דבר גם בין סיציליה לתוניסיה, שכל אחד מהם יפעיל תחנות כוח הידרואלקטריות עצומות ויצרו את הבסיס ליבשת העל החדשה. במצבו הסופי היה אמור הים התיכון להתפצל לשני אגנים, כאשר האגן המערבי יהיה נמוך במאה מטרים מגובה פני הים והמזרחי ב-200 מטרים. "שטח של 660 אלף קמ"ר ייובש לאורך חופי הים התיכון של היום, שטח הגדול משטחה של צרפת.

(ובתוך כך גם היו מרחיבים את מדינת ישראל מערבה בכמה קילומטרים ואולי היו פותרים פה הרבה בעיות ביטחוניות ופוליטיות, א.ב.)

לאחר סיום הטיפול בים התיכון, כללה התכנית סכרים לרוחב נהר הקונגו ויצירת ימת צ'אד-קונגו, שסורגל ציפה שתהיה לה השפעה ממתנת על האקלים באפריקה ותהפוך אותה מתאימה יותר למתיישבים אירופיים. סורגל, שהצעתו התיישבה היטב עם הגישות הקולוניאליות והגזעניות של אותה תקופה, תכנן לשעבד את משאביה ואדמתה של אפריקה לרשותה של אירופה, יבשת בעלת מרחבים אינסופיים שיכולה לשכן את ההמון האירופי.
בעוד הצעתו של סורגל עשויה להישמע אבסורדית לאוזנינו, היא נלקחה ברצינות בידי ארכיטקטים, מהנדסים, פוליטיקאים ועיתונאים באותה תקופה. ארכיון אטלנטרופה בדויטשה מיוזיאום במינכן שומר את תרשימי האדריכלים של ערים חדשות, הסכרים והגשרים של היבשת העתידית כמו גם מכתבי תמיכה ומאות מאמרים אודות הפרויקט שמשך את העיתונות הגרמנית והבינלאומית הפופולארית, כמו גם מגזינים גיאוגרפיים ומגזינים מתמחים למהנדסים.

מה שהפך את אטלנטרופה למושכת היה החזון של התכנית לפיו ניתן להגיע לשלום לא באמצעות פוליטיקה ודיפלומטיה אלא באמצעות פתרון טכנולוגי פשוט. לפי המפות הללו, האנרגיה שתופק מהמפעל ההידרו אלקטרי בגיברלטר יספק את כל תצרוכת החשמל של אירופה ואפריקה. תחנות הכוח יתופעלו על ידי גוף בלתי תלוי שיוכל להפסיק את זרם החשמל לכל מדינה שתאיים על השלום. יתרה מכך, סורגל חישב כי התחזוקה של המערכת תהיה כל כך יקרה ולא יישאר לאף ממשלה מספיק כסף כדי לממן הצטיידות למלחמה.

סורגל, ששם את מבטחו בכך שהאנשים הפשוטים בעמים האירופים משתוקקים לשלום, הקדיש חלק גדול מעבודתו לקידום ולהפצת הפרויקט באמצעות העיתונות הפופולארית, תכניות רדיו, הרצאות, תערוכות וכנסים, ואפילו שירה וסימפוניית אטלנטרופה. הוא קיווה שהתמיכה ההמונית תאפשר לו לקבל גיבוי של הפוליטיקאים. שלא במפתיע, בעיניים של זמנינו, שיתוף פעולה בין מדינות לאומיות נראה אפילו יותר אוטופי מאשר "הממד הטכנולוגי של אטלנטרופה" כפי שמביע מגזין UN World שיצא לאור בניו יורק בשנת 1948: "רתימת גיברלטר לטובת האנושות נראה כמו חלום, אך במאה העשרים, אפילו שיתוף פעולה בין מדינות – נראה אפשרי"

עד כאן החזון, ומכאן, ההשלכות שרואה ד"ר וידאל לימינו אלה: "בשנת 2012, כשוועדת פרס נובל לשלום העניקה את הפרס לאו"ם כהוקרה על תרומתו להשכנת שלום באירופה, התקווה שהובעה אז בידי UN World נראית שוב חלום רחוק. בעוד סורגל ראה בדמיונו את אירופה פורחת בזכות המיזוג בדרכי שלום עם יבשת אפריקה, אנו מתמודדים עם תמונה הפוכה כאשר אנשים מכל רחבי אפריקה והמזרח התיכון מבקשים מקלט באירופה. כעת הזמן להוכיח כי פרס נובל אכן היה מגיע לארגון, זה הזמן להראות סולידריות ואחדות. במקום זאת, נראה שהאיחוד האירופי נקרע בשל אי יכולתו להגיע לפתרון משותף לשיכון קבוצות הפליטים (שלהערכת הכותבת מספרם יגיע לכל היותר ל-0.11% מתושבי אירופה, ויש רבים שיחלקו עליה). והיא מסכמת: "איחוד אירופה לאור משבר הפליטים נראה שוב כאוטופי יותר מתכניתו של סורגל ליבש את הים."

המאמר פורסם לראשונה ברשיון CC באתר – The Conversation

(הערת העורך – המאמר פורסם כלשונו, לפי תנאי רשיון CC

9 תגובות ל “אטלנטרופה – התכנית המטורפת מ-1928 לסכור את הים התיכון וליצור יבשת-על”

  1. אבי

    כיוון שיש המצאה טכנולוגית חדשה שנקראת התפלת מי ים בעזרת אוסמוזה הפוכה, וגם המצאה נוספת של ניצול של אנרגיה סולרית, בים יש המום מים ולכן אפשר היום להפוך כל מדבר לאזור פורח .
    הבעיה היא רק כלכלית ופוליטית.

  2. הרצל

    פתרון הרבה יותר טוב לאותה בעייה: היות שהירח עשוי מגבינה, אפשר לפתור את כל בעיות האוכל באפריקה על ידי כריית גבינה על הירח ופרורה מעל אפריקה. הקצת שיגיע לאוקינוסים מסביב ליבשת יאכיל את הדגים ויספק מקור מזון לאלו שאלרגיים למוצרי חלב. עכשיו ברצינות: מדוע שייבוש חלק מהים התיכון יגרום למשטר גשמים שונה מעל הסהרה? פשוט המדבר יגדל. הייתי חושב שהצפת שקע קטרה במצריים עשויה להפיק תועלת ע"י הכנסת מקור לחות ממערב לדלתה מה שאולי יגרום לגשמים מעל הדלתה.

  3. מנדי

    למתעניינים בהבר מפורט ועמוק; יש פודקאסט של ׳עושים היסטוריה׳ על נושא האטלנטרופה בדיוק
    מומלץ בחום

  4. יהודה אלידע

    מי שמרגיש צורך דחוף להתחיל במבצע עבודות עפר בקנה מידה קוסמי מוצע להתחיל במשהו פחות יומרני ויותר מועיל: לפתוח את "פקק הסחף" שממלא את הבקע הסורי-אפריקאי בין ים המלח לים האדום וכך להאריך את מפרץ אילת/עקבה עד אלמגור שמצפון לכנרת. היתרונות: 1. ביטחון לאומי: חציצה בין ישראל למדינות ערב המזרחיות לאורך 80 אחוז מהגבול המזרחי. 2. תרבות הפנאי: פתיחה של מעל 300 קילומטר חוף רחצה ונופש, פי 10 לפחות מחופי הכנרת כיום. 3. תחבורה ימית: כל נקודה בישראל תמצא במרחק קטן מ-50 קילומטר מחוף, עליו ניתן להקים נמל סחורות ותיירות, במזרח או במערב. 4. ארכיאולוגיה ימית: להפוך את טבריה ובית שאן לאתרי צלילה עולמיים, כולל דוכני פאלפל ופיצוחים. 5. תוכנית המשך: חפירת תעלת הימים שתקשר את המפרץ הסורי-ישראלי למפרץ חיפה, כולל מעבר אוניות במסלול "עוקף סואץ" ונגישות קלה של מכליות הנפט מסעודיה ומסתננים מירדן לארצות הים התיכון. 6. מחפשים עוד פרויקט משוגע? יש! לחפור את "המדף היבשתי" לאורך חופי ישראל עד לעומק קרקעית הים התיכון. המטרה: לגרום לזרם המעמקים שמגיע ממערב ומביא מים קרים למזרח הים לעלות לפני השטח סמך לחוף הישראלי, במקום במרחק 200 קילומטר מערבה, וכך לקרר את "שלולית מי החוף" הרדודה, שאחראית על חלק משמעותי מחום הקיץ בישראל. תחשבו על האפקט של הורדת טמפרטורת מי הים בקיץ מ-25-27 מעלות ל-20-22 בלבד – כמה כסף נחסוך על מיזוג אוויר! המערכת פתוחה לקבלת הצעות, מה לעשות עם כל החול שנוציא מהים? כבר חשבנו על איים מלאכותיים עבור בנקאות Off-Shore, ועל ארמונות חול בשיטת קבוצות רכישה.

  5. גדעון

    למה סאוויריס התייחס לתכנית שלו לרכישת אי ושיכון הפליטים בו כאל רעיון מטורף?
    נשמע רעיון טוב.

  6. א.בןנר

    האדריכל הגרמני הרמן סורגל לקה בשתי תסמונות. האחת – תסמונת הגרמניות. השניה -תסמונת האדריכליות.
    תסמונת הגרמניות משמעותה: אנחנו הגרמנים יכולים לפתור כל מה שנראה לנו כבעיה אנושית כל שהיא, באמצעות גיוס הכוח הגרמני. תסמונת האדריכליות משמעותה : כל מצב קונסטרוקטיבי נתון, אפשר ורצוי לשנות במטודות של תכנון אדריכלי. את הבנוי לשבר ואת הבלתי בנוי לבנות. וכך חוזר חלילה, לתפארת האדריכלים והאדריכלות.
    כיום נראה כי הבעייה העולמית המרכזית היא בעיית אפריקה ולא בעיית אירופה כפי שחשב הרמן סורגל. אפריקה מדממת ומלקקת את פציעה לאחר כ-350 שנות קולוניאליזם אמרקאי-אירופאי ששדד את אוצרותיה הטבעיים והרס והרג והשחית את המבנים החברתיים שלה.
    הדבר היחידי שיכול לעזור לאפריקה להשתקם מההרס הקולוניאליסטי הן השקעות עתק של המערב בחינוך,בכלכלה ובהשרשת ערכי הדמוקרטיה בחברות האפריקניות. זה פרויקט אדיר מימדים ורב שנים. נראה כי רק האו"ם יכול להוביל מהלך כזה, בהשתתפות כל ארצות המערב ובראשן ארה"ב ומערב אירופה. יתכן כי הדברים נכונים גם לגבי מדינות ערב
    אם כי במדינות ערב הבעיה קשה וסבוכה פי כמה, לנוכח אחיזתן בתרבות האיסלם הקיצוני, השוללת קידמה, השכלה ודמוקרטיזציה. אפריקה תחילה.

  7. דוד

    נשמח אם ההערות לעורך/מגיה/מתרגם וכו׳ יוסרו מהכתבה. לדוגמה:
    (לשים לב שיש כאן מעבר גופן באמצע פסקה)
    (אם זו הערה שלך ולא של הכותב המקורי, אולי לחתום בראשי תיבות)

  8. משה

    מאמר מעניין מאוד אבל:
    יש פה כמה משפטים שכנראה לא נמחקו לאחר העריכה. לתשומת לבכם.

    – לשים לב שיש כאן מעבר גופן באמצע פסקה
    – אם זו הערה שלך ולא של הכותב המקורי, אולי לחתום בראשי תיבות

הוספת תגובה

  • (will not be published)