סיקור מקיף

חוקרים מישראל זכו במענקי מחקר של האיחוד האירופי

אתמול פרסמו הטכניון והאוניברסיטה העברית את שמות המדענים שלהם שזכו במענקי מחקר יחידניים של האיחוד האירופי * בהמשך נעדכן את פרטי החוקרים ממוסדות אחרים שזכו למענקים

הזוכים במענקים מטעם האיחוד האירופי, וראשי הטכניון
הזוכים במענקים מטעם האיחוד האירופי, וראשי הטכניון

בתמונה (עומדים מימין לשמאל): המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור משה איזנברג, ד”ר שחר מנדלסון, ד”ר יצחק קסלסי, נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג,ד”ר אהרן בלנק, ד”ר אלדר פישר. יושבים (מימין לשמאל): ד”ר כנרת קרן, ד”ר שי שהם, ד”ר דבי לינדל.

עם פרסום התוצאות הסופיות של תכנית המחקר האירופית למדענים צעירים מבטיחים, מתברר גודל ההישג של הטכניון: הוא הגיע למקום השני בין האוניברסיטאות האירופיות ולמקום הראשון בישראל, כאשר שבעה ממדעניו קיבלו את מענק המחקר הגדול – יותר ממיליון יורו בממוצע לחוקר. בין האוניברסיטאות ניצבת קיימברידג' במקום הראשון עם תשעה זוכים.
שבעת המדעניות והמדענים הצעירים מהטכניון נמצאים ברשימת 300 המדענים המבטיחים של האיחוד האירופי. המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור משה איזנברג, אמר: “לטכניון היו 49 מועמדים, תשעה מהם עברו לשלב הסופי, ומתוכם זכו שבעה במענקי המחקר הגבוהים, הישג מעולה שבו הטכניון יכול להתברך”.
ראש משרד הקישור לקהילה האירופית, מר אלכס גורדון מהטכניון, אמר כי בסך הכל היו 9,300 מועמדים ולתחרות על השלב הסופי הגיעו 559, מתוכם זכו 300.
שבעת מדעני הטכניון הם: ד”ר אהרון בלנק מהפקולטה לכימיה, ד”ר דבי לינדל מהפקולטה לביולוגיה, ד”ר שחר מנדלסון מהפקולטה למתמטיקה, ד”ר אלדר פישר מהפקולטה למדעי המחשב, ד”ר יצחק קסלסי מהפקולטה להנדסת חשמל, ד”ר כנרת קרן מהפקולטה לפיסיקה וד”ר שי שהם מהפקולטה להנדסה ביו רפואית. כולם סיימו את הדוקטורט שלהם במרוצת תשע השנים האחרונות.
זו התכנית הראשונה שבמסגרתה מממן האיחוד האירופי מחקרים אינדיבידואליים פורצי דרך. עד כה מימן האיחוד בדרך כלל קונסורציה של מדענים, תעשיות ושותפים אחרים. האיחוד האירופי החליט להציב את אירופה בעמדת מובילות במחקר המדעי וסכומים גדולים מאוד מושקעים בעידוד המחקר המדעי ושיתוף הפעולה עם התעשייה. ישראל חברה זה עשור בתכנית המחקר האירופית, ומ-1 בינואר 2007 חברה ישראל בתכנית המחקר השביעית, בסכום של חמישים מיליארד יורו לתקופה של שבע שנים.
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, בירך את שבעת המדענים הצעירים שזכו במענקים. “אתם מהווים הוכחה לאיכותם הגבוהה של חברי סגל צעירים שהטכניון מגייס, למרות קשייו התקציביים אשר נגרמו עקב הקיצוץ המתמשך בתקציבנו”, אמר. “אין לי ספק שאם הממשלה הייתה מבינה את החשיבות הלאומית, ואפילו הקיומית, של תמיכה במדע ובאקדמיה הישראלים, היו מדענים ישראלים נוספים מקבלים מענקי מחקר דומים. אני שב וקורא לממשלה לדון במסקנות וועדת שוחט ולאמצן, כדי שההישג החשוב הזה לא יהיה שירת הברבור של המדע הישראלי”.
נשיא הטכניון הוסיף כי המדע הישראלי בכלל ומדעני הטכניון בפרט זוכים עדיין להערכה רבה בעולם המדעי ועשרה חתני פרס נובל יגיעו בחודש הבא לטכניון, לאירוע הצדעה מיוחד למדע הישראלי, לקראת יום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל. “בידינו לשמור על מעמדנו הנכבד בקהיליה המדעית”, אמר. “על הממשלה לתת בידינו את הכלים התקציביים לעשות זאת”.
שישה חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר בסך 7.3 מיליון יורו מהאיחוד האירופי

שישה חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים זכו במענקי מחקר ל-5 שנים במסגרת תחרות ראשונה מסוגה של האיחוד האירופי לחוקרים מתחילים עצמאיים שבלטו בהישגיהם. סכום המענקים שהוענקו לחוקרי האוניברסיטה העברית מסתכם ב-7,378,400 יורו.

הזוכים בתחרות נבחרו לאחר שהציגו הצעות מחקר מצטיינות ופורצות-דרך והוכיחו פוטנציאל ממשי לניהול קריירה עצמאית בתחום המחקר בהמשך הדרך. “לאור העובדה כי התחרות הייתה קשה במיוחד, זהו הישג יוצא דופן לאוניברסיטה העברית בירושלים” אמר הלל ברקוביאר, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטה והוסיף “האוניברסיטה העברית הייתה אחת מהמוסדות הבודדים להם מספר זוכים כה גבוה”.

מענקי המחקר ניתנים לחוקרים על ידי המועצה האירופית למחקר (ERC) –  גוף חדש לתמיכה במחקר שהוקם כחלק מתוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי למחקר ולפיתוח. מטרתו לאפשר לחוקרים צעירים להוציא אל הפועל פרויקטים מחקריים ספציפיים.

מענקי המחקר שחילק האיחוד האירופי לחוקרים המצטיינים נועדו לסייע לחוקרים מתחומי המדעים השונים לקדם את הקריירה המחקרית ולבסס את עצמם כחוקרים עצמאיים ומובילים בתחומם. הגיל הממוצע של החוקרים שזכו במענק המחקר הוא 35, 26% מהחוקרים הן נשים.

ששת הזוכים מהאוניברסיטה העברית הם:פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים, ד”ר סיגל בן-יהודה מהפקולטה לרפואה, ד”ר יצחק גלנדר, מהמכון למתמטיקה, עבור “תורת החבורות וגיאומטריה”, ד”ר עדי מזרחי מהמכון למדעי החיים בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, פרופ' ראם סרי, ממכון רק”ח לפיזיקה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע וד”ר אסף פרידלר מהמכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.

2 תגובות

  1. לאבי בליזובסקי,
    אולי יש באפשרותך לפרסם שמות זוכים ישראלים נוספים מאוניברסיטאות ת"א, ב"ש ובר-אילן, אם ישנם כאלו וכן, בראשי פרקים את נושאי המחקר שנבחרו.

  2. 26% מהחוקרים שזכו הן נשים

    מעניין האם חברי הועדה הבוחרת את המעבר לשלב השני מודעים למין החוקר. מעניין עוד יותר ליצור ניסוי מבוקר בו קבוצה מסויימת יודעת מה מין החוקר וקבוצה אחרת לא יודעת. מענין גם מה היא התפלגות הנשים במדע ומה הייתה התפלגות הנשים בקרב מגישות ההצעה לאיחוד הארופי.

    כמי שעבד באירופה אני יכול לספר ששם יש כיום העדפה מתקנת חזקה לטובת "אוכלוסיות חלשות" כמו נשים ולהבדיל, נכים, למשל. אם נתון ה- 26% הוא התוצאה אחרי ההעדפה המתקנת, הרי שמדובר באבדן גדול לציבור המדעי של פלח אוכלוסיה (נשים) העולה על מחצית מן הכלל.

    בברכת נבוכים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.