הפקולטה לרפואה בטכניון חנכה את היחידה לכירורגיה נסיונית * דיקן הפקולטה המתנגדים לנסיונות בבעלי חיים רוצים להחזיר את הרפואה עשרות שנים לאחור
“המתנגדים לניסויים בבעלי חיים רוצים להחזיר את הרפואה עשרות שנים לאחור. קולותיהם – קולות צורמים, הבאים מאנשים שהמחקר והקידמה הרפואית זרים להם”. כך אמר דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, פרופסור רפאל ביאר, בטכס חנוכת היחידה לכירורגיה ניסויית על שם פרופסור עמי ברזילי ז”ל.
פרופסור ביאר הוסיף כי ללא המחקר הניסויי בבעלי חיים לא היו לנו מירב התרופות כיום, לא היו שיטות כירורגיות חדישות ולא ניתן היה לפתח מוצרים כמו תותבים לעורקי הלב. “המחקר הרפואי בארץ סובל מתת מימון מחפיר, תקציב משרד הבריאות למחקר רפואי הוא אנכרוניסטי ואבסורדי לחלוטין”, הדגיש הדיקן. “למרות זאת, המחקר הרפואי בארץ הינו מהמתקדמים בעולם, כי האוניברסיטאות משכילות לפתח את תחום מדעי הרפואה מתקציבים עצמאיים”.
פרופסור ג'ון פינברג, שפיתח עם פרופסור מוסה יודים את תרופת ה”רסאג'לין” נגד פרקינסון, אמר כי הם לא היו מצליחים לפתחה ללא הניסויים בבעלי חיים. הוא הדגיש כי כל ניסוי בבעלי חיים דורש אישור מועדה אתית מוסדית של הטכניון, המורכבת ממדענים ואנשי ציבור. “נוהלי העבודה בבעלי חיים עומדים בסטנדרטים הקפדניים ביותר של רשויות הבריאות בארצות הברית ואירופה מבחינת הצורך לקיום הניסוי”, אמר. “צוות מיומן, הכולל ווטרינרים, מפקח על הניסוי בכל שלביו”.
חלוץ השתלות הכבד, פרופסור יגאל קם, אמר ביום עיון שנערך לפני הטכס כי השתלות כבד לא היו מתבצעות היום בבני אדם, אלמלא בוצעו קודם לכן בכלבים. הוא ופרופסור עמי ברזילי ז”ל ערכו בטכניון ניסויי השתלות בבעלי חיים כבר לפני 30 שנה ויותר.
ביחידה לכירורגיה ניסויית בטכניון הושקעו יותר משלושה מיליוני דולר מכספי תרומות, והיא מהמתקדמות בארץ ועומדת בכל הסטנדרטים המחמירים ביותר. יש בה חדרי ניתוח מודרניים ומקומות איחסון מרווחים למאות חיות.
