תאי גזע מושרים שיפרו את הראיה בעכברים עיוורים

התאים נלקחו מעורו של חולה בניוון מאקולרי, מחלה הגורמת לשיבוש הראיה, והמדענים מאוניברסיטת קולומביה פיתחו מהם תאי רשתית

טיפול ניסויי לעיוורון, המבוסס על תאים מעורו של החולה, שיפר את הראיה אצל עכברים עיוורים. כך עולה ממחקר משותף של חוקרים לאופתלמולוגיה וחוקרי תאי גזע מאוניברסיטת קולומביה.

מהממצאים עולה כי תאי גזע מושרים induced pluripotent stem (iPS) הנגזרים מתאי עור בוגרים אך בעלי תכונות עובריות – כלומר יכולים להפוך לכל רקמה בגוף – עשויים בקרוב לשמש לשיחזור הראיה אצל בני אדם שראיתם מתדרדרת כתוצאה מניוון מאקולרי ומחלות  אחרות המשפיעות על הרשתית.

“במחלות עיניים, הגענו קרוב למצב שבו תאים מעור החולה משמשים להחלפת תאי הרשתית שנהרסו בשל מחלה או שחיקה”, כך אומר החוקר הראשי, ד”ר סטיבן טסאנג, פרופסור לאופתלמולוגיה ולפתולוגיה וביולוגיה של התא. “אומרים בדרך כלל כי השתלת תאי גזע מושרים תהיה חשובה ברפואה השימושית בעתיד הרחוק, אך המחקר שלנו מראה שהעתיד כמעט כאן.”

פיתוח תאי הגזע המושרים האנושיים בשנת 2007 התקבל בהתרגשות בקרב המדענים שראו בכך דרך להימנע מהסיבוך האתי הכרוך בשימוש בתאי גזע עובריים ליצירת תאים ספציפיים עבור החולה. כמו תאי גזע עובריים, התאים המושרים יכולים להפוך לכל סוג של תא. אלפי שורות שונות של תאי גזע מושרים מחולים ומתורמים בריאים נוצרו בשנים האחרונות, אך הם משמשים למחקר או לסריקת תרופות.

אף תא גזע מושרה לא הושתל בבני אדם, אך אופתלמולוגים רבים אומרים כי העין היא השטח האידאלי לשיטות ריפוי בתאי גזע מושרים.

“העין שקופה והיא גם מקום נגיש למערכת העצבים המרכזית, וזהו יתרון גדול. אנו יכולים להכניס תאים לתוך העין ולנטר אותם כל יום בדרך שגרתית לא פולשנית.” אמר טסאנג. “ובמקרה של סיבוכים חמורים, נוכל להסיר אותם מהעין, מבלי לסכן את חיי החולה.”

בניסויים הפרה קליניים של ד”ר טסאנג, תאי גזע מושרים שהופקו מעורו של חולה בן 53, הושתלו ביחד עם תערובת של גורמי גדילה לתאים ברשתית השוכנת מתחת לתאי החישה של העין.

התפקיד העיקרי של תאי הרשתית הוא להזין את התאים הרגישים ולהגן עליהם מעודף אור, חום ופסולת תאית. אם תא רשתית מת – מה שקורה במחלות שונות, התאים קולטי האור – פוטורצפטורים נפגעים והתוצאה היא אובדן ראיה בגיל מבוגר. ההערכה היא שכ-30% מבני האדם סובלים מצורה כזו או אחרת של ניוון מקולרי, וכי המספר יוכפל עד שנת 2020.

במחקר שלהם הזריקו החוקרים תאי רשתית שמקורם בתאי העור המושרים לעין הימנית של 34 עכברים שסבלו ממוטציה גנטית שגרמה לתאי הרשתית שלהם להתנוון.

אצל רבים מהעכברים, תאי הגזע האנושיים שהוחדרו לרשתית שלהם נטמעו ללא תקלות ותפקדו כתאי רשתית רגילים גם בגילאים מאוחרים. עכברי הבקרה שקיבלו זריקות של תמיסת מלח או תאים לא פעילים, לא הראו שיפור בבדיקות הרשתית.

“הממצאים שלנו הם העדות הראשונה לשיקום ארוך טווח על מודל של התנוונות הרשתית, תוך שימוש בהשתלת תאים, כאשר השיפור בראיה נשמר לאורך כל החיים” אמר טסאנג. “ומה שחשוב יותר הוא שלא ראינו התפתחות של גידולים סרטניים אצל אף אחד מהעכברים, דבר שמהווה את החששות העיקריים באשר להשתלת תאי גזע אצל בני אדם.”

טסאנג מקווה להתחיל בניסויים קליניים בחולים בניוון מקולרי בשלוש השנים הקרובות, לאחר שייערכו עוד ניסויים פרה-קליניים במודלים של בעלי חיים.

אמנם לא מחקר קליני בקנה מידה גדול, אבל ניתוח ניסיוני של השתלת תאי גזע במקום הרשתית בשני חולים הצליח לשפר את ראייתם. “התוצאות מעודדות, כיוון שתאי גזע מושרים יהיו אטרקטיביים יותר מאשר תאי גזע עובריים משום שהחולה לא יצטרך להיעזר בתרופות נגד דחיית השתלים הללו מאחר שמקורם בגופם שלהם עצמם.”

להודעה של החוקרים