סיקור מקיף

טבעת שמינית ורחוקה התגלתה בשבתאי

טלסקופ החלל שפיצר גילה את הטבעת הגדולה ביותר של שבתאי, המאירה באור אינפרה אדום, ואינה מחזירה כמעט אור נראה, בשל דלילותה

תפיסת אמן של הטבעת האינפרה אדומה החדשה של שבתאי
תפיסת אמן של הטבעת האינפרה אדומה החדשה של שבתאי

טלסקופ החלל שפיצר גילה את הטבעת הגדולה ביותר של שבתאי, המאירה באור אינפרה אדום, ואינה מחזירה כמעט אור נראה. מדובר בטבעת מפתיעה, אומרת אן ורסביקר, אסטרונומית באוניברסיטת וירג'יניה. “אם יכולתם לראות את הטבעת בשמי הלילה (ממרחק כדור הארץ), היא היתה מכסה שטח כפול מזה של הירח המלא. ורביסקר היא שותפה למאמר אודות הגילוי שאמור להתפרסם היום, ה', בכתב העת נייצ'ר. החוקרים האחרים השותפים למחקר הם דאגלס האמילטון מאוניברסיטת מרילנד ומייקל סקרוצקי מאוניברסיטת וירג'יניה.

החגורה החדשה נמצאת רחוק ממרכזה של מערכת שבתאי, ומסלולה נטוי ב-27 מעלות ממישור הטבעות העיקרי. המסה העיקרית שלה מתחילה במרחק של כ-6 מיליון ק”מ מכוכב הלכת ומשתרעת למרחק של 12 אלף ק”מ. יידרשו כמיליארד כדורי ארץ ביחד כדי למלא את הטבעת. אחד מהירחים הרחוקים ביותר של שבתאי, פיבי, מקיף את שבתאי בתוך הטבעת החדשה, והוא כנראה גם המקור לחומר ממנו עשויה הטבעת.

מדובר בטבעת דלילה, המכילה חלקיקי קרח ואבק מבוזרים במיוחד. עיני האינפרה אדום של שפיצר הצליחו לאתר את הזוהר של האבק הקר, שמידת החום שלו נמוכה במיוחד כ-80 מעלות קלווין. התגלית עעשויה לפתור את אחת מהחידות הותיקות אודות אחד מירחי שבתאי. לאיאפטוס יש מראה מוזר – צד אחד שלו בהיר והשני אפל במיוחד, בתבנית המזכירה את סמל ה-יין-יאנג. האסטרונום ג'ובאני קאסיני גילה את הירח לראשונה ב-1671 ושנים לאחר מכן גילה כי יש לו צד אפל, כעת התצורה נקראת איזור קאסיני לכבודו.

הטבעת המפתיעה של שבתאי מסבירה כיצד הפך איזור קאסיני כל כך אפל. הטבעת מקיפה את שבתאי באותו איזור כמו פיבי, בעוד איאפטוס, שאר הטבעות ומרבית ירחי שבתאי נעים בכיוון הפוך. לדעת המדענים, כמה מהחומרים הכהים מהטבעת החיצונית נעו פנימה לעבר איאפטוס, והתנגשו בירח הקרחי כמו זבובים בחלון המכונית.
“האסטרונומים חשדו מזמן שיש קשר בין הירח החיצוני פיבי והחומר האפל על איאפטוס”, אמר המילטון. “טבעת זו מספקת את החוליה החסרה.”

הטבעת בקושי נראית באור הנראה. כמות החלקיקים הקטנה יחסית בטבעת משקף מעט אור, במיוחד באיזור שבתאי, שם קרינת השמש חלשה. “החלקיקים כל כך רחוקים זה מזה כך שאם תעמוד בתוך הטבעת, לא תדע זאת” אומרת ורביסקר. “באמצעות התמקדות בזוהר של האבק הקר של הטבעת, הצליח שפיצר לאתר אותה בקלות.”

8 תגובות

  1. יהודה:
    כבר הסברתי לך בתגובה 3 שגם כאן שבתאי במרכז.
    הוא פשוט כל כך קטן שמשכו ממנו קו וציירו עיגול ובתוכו הגדלה שלו.
    על פי הנתונים המופיעים בכתבה גדול רדיוס הטבעת כמעט פי מאה מן הרדיוס של שבתאי.
    אם בתמונה שראית אפשר היה לזהות את שבתאי – קרוב לוודאי שקנה המידה שלה היה שגוי.

  2. בהרצאה אתמול במצפה הכוכבים בגיבעתיים , בה היה גם אבי בליזובסקי, הראו תמונת אמן אחרת של טבעת זו, מדוייקת יותר בה הופיע שבתאי במרכז הטבעת החדשה.
    כל אמן ויצירתו הוא.
    ערב טוב
    סבדרמיש יהודה

  3. אגב, תפיסת אמן אינה תוצאה של צילום וביחס למיקומו של שבתאי במרכז – יש לשים לב לכך שהציור של שבתאי הוא בעצם הגדלה או אפילו "מקרא" של נקודה קטנה מאד במרכז הטבעת.

  4. שבתאי דווקא מאד קרוב למרכז הטבעת וכתוב במאמר ש:
    "אחד מהירחים הרחוקים ביותר של שבתאי, פיבי, מקיף את שבתאי בתוך הטבעת החדשה, והוא כנראה גם המקור לחומר ממנו עשויה הטבעת."

  5. מכיוון שכרגע שבתאי נמצא בזוית בה אי אפשר להבחין בטבעותיו ניתן לשער שתמונה זו צולמה מזמן, בנוסף שימו לב ששבתאי לא נימצא במרכז הטבעת החדשה. אולי הטבעת היא מאיזה שהוא שביט שזנבו נילכד בכבידה של כוכב הלכת?
    חומר למחשבה.
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.