המתנגדים לצמחים מהונדסים-גנטית טוענים כי מדובר בהוכחה ליכולתם של צמחים מהונדסים-גנטית ליצור אלרגיות בבעלי-חיים. התומכים משיבים שמעולם לא היה ספק שגם צמחים מהונדסים-גנטית יכולים לגרום לאלרגיות ופשוט צריך להזהיר מפניהן
בפרק הראשון בדקנו האם יש אמת מאחורי הטענות של גרינפיס כנגד ההנדסה הגנטית בצמחי מזון. לפיה הצמחים המהונדסים גנטית רעילים. הפעם נבחן את נושא האלרגיה.
בתחילת שנות התשעים החליטה חברת פיוניר (Pioneer) לפתח זן מהונדס-גנטית של סויה, שיתאים במיוחד למאכל בעלי-חיים, ובמיוחד תרנגולות. המהנדסים של פיוניר ידעו שלמזון שמקבלות התרנגולות מוספות כמויות נאות של החומצה האמינית מתיונין, ותוספי מזון אלו עולים כסף רב. הם החליטו שהזן החדש של הסויה ייצר כבר בעצמו את המתיונין הדרוש, ולשם כך החדירו לתוך הצמח גן שנלקח במקור מאגוזי ברזיל.
התוצר התפתח יפה. הוא גדל לתפארת, ואף היה עשיר במתיונין. אבל פיוניר החליטה לבדוק את האלרגניות (היכולת לגרום אלרגיות) של הצמח החדש שלהם, וגילו דבר נורא – הוא עורר תגובות חיסוניות בבני-אדם, מהסוג הגורם לאלרגיות וייתכן שאפילו למחלות אוטו-אימוניות, בהן מערכת החיסון תוקפת בשוגג את הגוף עצמו.
נשמע נורא? מאד. אבל למרבה המזל, תופעות אלו התעוררו רק באנשים שהיו אלרגיים לאגוזי ברזיל מלכתחילה.
מה השתבש בצמח של פיוניר?
כדי להבין מה קרה, עלינו להפנים קודם כל שחלק מהאנשים באוכלוסייה אלרגיים למזון כלשהו. בארצות-הברית, בערך שישה אחוזים מהאוכלוסייה אלרגיים לסוג מזון זה או אחר. לאלרגיה אין כל קשר להנדסה הגנטית. היא נגרמת כתוצאה מכך שהגוף לומד להגיב לחומרים מסוימים הנמצאים במזון, ולהתייחס אליהם כאל אלרגנים – כלומר, גורמי אלרגיה. כאשר חומרים אלו חודרים לגוף, הם מעוררים תגובה של מערכת החיסון, וזו מזנקת לפעולה תוך שהיא גורמת לנו לדמעות, נזלת ואפילו בצקות שיכולות לסתום את קנה הנשימה במצבים קיצוניים.
כאשר המהנדסים של פיוניר החליטו להעביר את אחד הגנים מאגוזי ברזיל לסויה, הם התעלמו מהעובדה שגן זה מייצר חלבון הקיים באגוזי ברזיל, ונוטה לגרום לאלרגיה בבני-אדם. לא אצל כולם – למעשה, הוא גורם לאלרגיה רק אצל מעטים – אבל בהחלט אפשר להתייחס אליו כאל אלרגן: גורם אלרגיה. אילו היה הצמח משתחרר לאוויר העולם, קרוב לוודאי שגם בני-אדם היו נחשפים אליו – בעיקר הלולנים המאכילים את העופות – וחלקם היו מפתחים אלרגיה כלפיו.
פיוניר החליטה שלא לקחת סיכון, וביטלה לגמרי את המשך הפיתוח. הסויה המהונדסת-גנטית הניסיונית של פיוניר מעולם לא הגיעה לשוק. הפרויקט הסתיים באותה נקודה, ומעולם לא חודש.
הסכנה שבאלרגיה
סיפור הסויה האלרגנית של פיוניר מתפרש באופן חיובי או שלילי, בהתאם לשומע. המתנגדים לצמחים מהונדסים-גנטית טוענים כי מדובר בהוכחה ליכולתם של צמחים מהונדסים-גנטית ליצור אלרגיות בבעלי-חיים. התומכים משיבים שמעולם לא היה ספק שגם צמחים מהונדסים-גנטית יכולים לגרום לאלרגיות – ממש כמו צמחים רגילים – ושהליך הרגולציה הממשלתי פעל היטב במקרה זה והצליח לאתר את הצמח האלרגני לפני ששוחרר לשוק.
עצם קיומו של הדיון בנושא צריך להדיר שינה מעיניו של כל אדם החשוף לצמחים מהונדסים-גנטית. וכולנו כאלה. 81% מגידולי הסויה בעידן הנוכחי הינם מהונדסים-גנטית, כמו גם 64% מהכותנה ו- 29% מהתירס. כולנו חשופים לתוצרתם של צמחים מהונדסים-גנטית, בין שהם מגיעים במזון שלנו, בבגדינו, או לפרות ולתרנגולות הניזונות מהם. אם אחד מהצמחים מתגלה כגורם אלרגיה, יש בכך סכנה למספר גדול של בני-אדם.
האם אלרגיה היא באמת איום חמור כל-כך על בריאותנו? ובכן, אין ספק שיש מחלות גרועות יותר, אך גם התקף אלרגיה קשה יכול לסכן חיים. במקרים הקשים ביותר, מתפתחת בצקת ונפיחות בגרון, שלוחצת על קנה הנשימה וגורמת למוות בחנק. בארצות-הברית מתים עד מאתיים בני-אדם מדי שנה כתוצאה מחשיפה בשוגג לאלרגנים, ויותר ממאה-אלף אנשים מבקרים את בתי-החולים כדי לטפל בסימפטומים קשים של אלרגיה.
ועכשיו שהבנו את הסכנה, נשאלת השאלה: איך מוודאים שצמחים מהונדסים-גנטית חדשים אינם אלרגניים?
חוק וסדר
לכל המדינות ברור שלא ניתן לסמוך בעיניים עצומות על חברות הביו-טכנולוגיה שיבקרו את עצמן ויימנעו משחרור לשוק של צמחים מהונדסים שלא נבדקו כראוי. מכיוון שכך, מוטלים פיקוח ובקרה על החברות, וכל צמח חדש שאמור להיכנס לשוק עובר הליך של בדיקות ואישורים. אקדים כבר עכשיו ואומר שהליך זה נראה מפרך וארוך יתר-על-המידה בעיני מדענים רבים, בעוד שאחרים טוענים שהוא אינו מוקפד ורחב-היקף מספיק. כך או כך, זהו ההליך כפי שהוא מתואר במאמר סקירה אקדמאי על הנושא.
הבדיקה הממשלתית מתחילה בסקירת ההיסטוריה הידועה של הגן החדש המופיע בצמח המהונדס. גן זה נלקח בדרך-כלל מאורגניזמים קיימים: מחיידקים, צמחים אחרים, פטריות או בעלי-חיים. אם בני-אדם נחשפו לתוצרי הגן הזה בעבר, ניתן לדעת מכך האם הוא נוטה לעורר בהם אלרגיה. גם תוצרי הגן נבדקים, כדי לראות האם הם דומים בצורתם לחומרים אחרים המעוררים אלרגיות. גנים המגיעים מחיטה או קרובי-משפחתה, נבדקים כדי לוודא שאינם גורמים למחלת הצליאק, הנובעת מרגישות לחלבונים מסוימים בחיטה.
לאיחוד האירופי, כמו למדינות בודדות ולארה”ב, יש כללי בדיקה מדוקדקים של צמחים מהונדסים-גנטית. במקור מפליקר.
מה קורה אם הבדיקות מראות שהגן המועבר נחשד כאלרגן? במקרה זה, נלקחות דגימות דם מאינדיבידואלים הלוקים באלרגיה מהסוג המתאים, ומעורבבות עם תוצרי הגן החשוד כדי לבדוק האם מתקבלת תגובה אלרגית.
הליך זה עמד בבסיס הבדיקות שהוכיחו את האלרגניות של הסויה מתחילת המאמר, לתוכה הוחדר גן אלרגני שהגיע מאגוזי ברזיל. כלומר, הוא הוכיח את עצמו לפחות במקרה אחד.
אלא מה? הבדיקה המתוארת מתייחסת רק להיסטוריה של הגן החדש המוחדר לצמח. רק אם ההיסטוריה שלו מעידה על חשש רציני להיותו אלרגן, נבדק הצמח החדש בניסויים ממשיים על בני-אדם עם פוטנציאל לפיתוח אלרגיה. למה זה בעייתי כל-כך? מכיוון שלעתים, גנים ‘זרים’ המוחדרים לצמחים מהונדסים-גנטית יכולים להביא לתוצרים שונים באופן משמעותי מהצפוי.
העכבר והאפונה
בשנת 2005, עשר שנים לאחר מקרה הסויה של פיוניר, ראו מדענים מראה מוזר באחד משדות האפונה שגידל הארגון האוסטרלי למחקר מדעי ותעשייתי. אין בידינו פרטים מדויקים, אך סביר להניח שהעכברים באותו שדה נטו ללקות בקוצר נשימה ומגוון תופעות אחרות המאפיינות אלרגיה. האפונה – המהונדסת גנטית, כמובן – עוררה אלרגיות אצל העכברים!
התגלית גרמה להפסקה מיידית של העבודה על זן האפונה המדובר. הסיבות מובנות. אנו יודעים שעכברים דומים לנו מבחינות רבות, בשל היותם קרובי משפחה רחוקים בעץ החיים. חומרים המעוררים אלרגיה אצל המכרסמים הקטנים, עלולים לעורר אלרגיה דומה גם בבני-אדם. מכיוון שכך, ברור מדוע הופסקה העבודה. עובדה אחרת הייתה פחות ברורה: מה גרם לאלרגיה?
במקרה הקודם של הסויה, היה ברור שהחלבון שהועבר מאגוזי ברזיל היה זה שגרם לאלרגיה, מכיוון שהוא היה אחראי גם על מקרי אלרגיה שנגרמו מאכילת אגוזי ברזיל. אלא שהחלבון שהוסף לאפונה המהונדסת לא היה אלרגני במקור. רק כאשר הוא התבטא בתוך האפונה, רכש החלבון תכונות אלרגניות חדשות וזדוניות.
צמחי אפונה מהונדסים-גנטית גרמו לתופעות אלרגיות בעכברים.
במידה רבה, מדובר כאן בחלומו הקודר ביותר של כל מהנדס-גנטי. אנו מבינים שהתא החי מהווה מכונה מורכבת ביותר, המכילה מיליארדי חלבונים. כל אחד מהחלבונים יכול להגיב עם חלק מהחלבונים האחרים, לחתוך אותם, להוסיף להם חלקים או לשנות את צורתם מן היסוד. כל חלבון חדש המתווסף לתא – באמצעות הנדסה גנטית, למשל – עלול לעבור שינויים ואלתורים מצד החלבונים האחרים. שינויים אלו עלולים לגרום לו לעטות צורה שתזיק לגוף. למשל, כגורם אלרגיה במקרה הטוב, או כרעלן במקרה הרע.
כמובן, יש לקחת את המקרה בפרופורציה: האלרגניות של הצמחים לא הייתה לבני-אדם, אלא לעכברים, והיא התגלתה תוך פרק זמן קצר יחסית, ולפני שהצמח שוחרר לרשות החקלאים והציבור הרחב. גם אם הייתה מגיעה לציבור, אין ודאות שהצמח היה גורם לאלרגיה בבני-אדם, ולא בעכברים בלבד. לכך יש להוסיף את העובדה שמאז שנת 2005 ועד היום, לא התגלה צמח מהונדס-גנטית נוסף בעל תכונות אלרגניות. כלומר, התופעה של אלרגניות דה-נובו (חדשה) נדירה יחסית, ובוודאי שאינה מאפיינת את כל הצמחים המהונדסים גנטית.
סיכום
במאמר זה סקרנו שתי פרשיות שונות בהן גרמו צמחים מהונדים-גנטית לאלרגיות ביונקים. בפרשייה הראשונה, זוהתה הסכנה מראש על-ידי חברת הביו-טק שפעלה לפי הנהלים שהתוו הרשויות. בהתאם לכך, הצמח המהונדס לא שוחרר מעולם לשוק. בפרשייה השנייה, גורם האלרגיה לא נחזה מראש, ולמרות שלא הוכח מעולם שהוא אלרגני גם עבור בני-אדם, עדיין ראוי שפרשייה זו תהווה סוג של ‘קריאת השכמה’ עבור רבים מהתומכים בצמחים המהונדסים-גנטית. צמחים אלו אינם בטוחים בהכרח, וראוי לקרוא לניסויים קפדניים יותר בטרם החדרתם לשוק.
לצערי, וכפי שקורה לעתים קרובות בוויכוחים בנושא, גם גרינפיס (כמייצגת הירוקים) וגם חלק מהספקנים מעדיפים לבחור בקיצוניות ולדבוק בה כברירת מחדל: הראשונים נמנעים מצמחים מהונדסים-גנטית כאילו היו מגיה שחורה, והאחרונים תומכים בהחדרתם לשוק עם מינימום של בדיקות או בקרה. לטעמי, שניהם טועים. בצמחים המהונדסים-גנטית יש הבטחה גדולה (עליה נעבור בהרחבה במאמרים הבאים) לבריאות ולסביבה, אך קיים גם חשש מתמיד ומוצדק – גם אם קטן מאד – בנוגע לסכנה הבריאותית שהם אוצרים בחובם.
הפיתרון, כמו תמיד, מצוי בפרטים הקטנים. במקום להסתפק בבדיקת ההיסטוריה של הגן המועבר לצמח, יש לבדוק את האלרגניות והרעילות של תוצריו בניסויים על בעלי-חיים, על דם אנושי (שעשוי להראות סימנים לאלרגיה) ועל בני-אדם המתנדבים להשתתף בניסוי, ממש כפי שעושים בבדיקת תרופות. המשמעות היא שעלויות הפיתוח והאישור של צמחים מהונדסים-גנטית חדשים יזנקו מעלה, והזמן הנדרש לאישורם יתארך בעוד שנה או שתיים, אבל אולי בדרך זו נמנע את האסון הבריאותי הבא.
למאמר הראשון בסדרה – האם צמחים מהונדסים-גנטית רעילים – לחצו כאן
9 תגובות
מזון מהונדס גנטית הוא יצירה של פרנקנשטיין פשוט ככה.
ניקח את התירס שמגדלים בארצות הברית מחדירים לו גן של חומר הדברה כדי שמזיקים לא יאכלו אותו
אם מזיקים לא יאכלו אותו אז הוא ראוי למאכל אדם? שאלה טיפשה לכאורה אבל הגיוני שלא.
מדוע הקימו בקוטב הצפוני מאגר זרעים לשעת חרום אם לא כי פוחדים שהעניין הזה ייצא מכלל שליטה.
אני חושב שלאדם אסור לשחק את אלוהים.
אם היוש”במ ברא את הצמחים בצורה מסויימת אז הוא ידע מה הוא עושה ואין מה לשנות.
נ.ב
הכלאה היא לא הנדסה גנטית למי שחושב כי בהכלאה לא מחדירים גנים של גורמים חיצוניים אלא משבחים זנים קיימים ע”י חיבור צמחים מאותו זן
שמיל, מצטער אם נפגעת, אף שאני מתקשה למצוא את תגובתי הקודמת פוגענית.
צינית כן אבל חלילה לא מתוך מטרה לפגוע ובטח שלא ברמה האישית.
לצערי מי שהתייחס לגופו של מפלצת ולא לגופו של עניין הוא דווקא אתה.
אתר הידען הוא אתר מעולה ולמיטב ידיעתי רק הולך וצובר הכרה ולא כלשונך, מתדרדר.
אבל אתה הרי מתחיל תגובה, באתר העוסק במדע, במילים: “האמת שאותי לא מעניינים מחקרים.” התייחסותי הייתה בעיקרה למילים אלו. אם לא מעניינים אותך מחקרים אז מהיכן הנתונים שלך?
מאותו מקור שאומר שאתה הידען מתדרדר?
בוא נבהיר כמה נקודות:
החלק הראשון הוא באמת בדיחה, כולם יודעים שבאטלנטיס אין מכשפות, יש שם רק קוסמים.
קח לתשומת לבך שישנו קשר הדוק בין מפלצות ספגטי למדע ואסטרונומיה, לא ייתכן מדע ללא חשיבה ביקורתית, ייתכן אולי במקרה הטוב פסוודו מדע או מדע גרוע מאוד.
ולטיעונך בנוגע למאמר, כן עניתי לך, כמובן שעדיף שיהיה מספר רב של זנים לגידולים, אך גם ללא הנדסה גנטית, בני האדם עסקו בהשבחה גנטית כבר מראשית המהפכה החקלאית וברור שזרעים משובחים (לפי ראות עיניו של האדם כמובן) יועברו ויופצו יותר וזרעים לא רצויים ייכחדו, כך שככל שעובר הזמן ייפחתו כמות הזנים והגידולים לטובת מינים בודדים בעלי יתרון גנטי (לפי ראות עיניו של האדם). כך גם אגב עם בעלי חיים כמו בדוגמה הקיצונית כשמדברים על פרות ותרנגולים.
כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת, היתרון בהנדסה גנטית הוא היכולת שלנו ליצור מספר כמעט אין סופי של מודלים וזנים גנטים, כך שגם אם תפגע כיום מגיפה בגידולי התירס, נוכל ליצור גם זנים שעמידים למגיפה, שמיד יחליפו את הזנים הקיימים ויופצו בתפוצה אדירה כדי לחפות על הזנים שאינם עמידים. למזלנו אנחנו לא חיים רק על תירס והקיבה שלנו יכולה לעכל גם קוקוס (ונראה לי שגם מיני מזון רבים אחרים.. וכן אני ציני).
כפי שציין הד”ק למה רועי צזנה, הסכנה היא איבוד השליטה והפיקוח ויציאה לשוק של מינים לא מבוקרים.
ושוב למזלנו מי שמפקח כן מתעניין במחקרים אפילו מתעניין מאוד.
נקווה שאנשים שלא מעניין אותם מחקרים לא ישימו ידם בדבר.
מקווה שהבהרתי את דברי, לא הייתה לי שום כוונה לפגוע, אלא רק להציג דעה שונה.
בהערכה רבה,
מפלצת הספגטי המעופפת.
אכן, ההשפעה הבריאותית היא הקטנה שבבעיות. הנדסה גנטית היא כוח עצום אשר נמצא כרגע בידיים של אנשים תאבי בצע ששיקולים מוסריים לא נמצאים על סדר היום שלהם. מהן ההשלכות של הפטנטיזציה של הגנים עצמם? מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של ערבוב גנים? האם חלוקה בחינם של זרעים מהונדסים במדינות עולם שלישי נעשית כפילנטרופיה או שאולי זרעים אלה מהונדסים כך שלא יוכלו להתרבות וכך יווצרו לקוחות שבויים אשר ייאלצו לקנות זרעים מסחריים בסכומי עתק (משום שמאגרי הזרעים שהיו בידם התיישנו ונהרסו בזמן שחשבו שיוכלו להרבות את הזנים שקיבלו בחינם). מה המשמעות של השמדה רחבת היקף של חרקים מזיקים, שהרי גם להם יש תפקיד במערכת האקולוגית. מה קורה לבעלי חיים שאוכלים את החרקים האלה? מה קורה כאשר הגנים המהונדסים מפיצים את עצמם לשדות שכנים כך שבעליהם עומדים לדין על הפרת פטנט ומאבדים את רכושם? (נפוץ בארצות הברית). מהן השלכות המונוקולטורה אשר נתמכת ע”י ההנדסה הגנטית?. כבר היום ניתן לבדוק מהן ההשלכות של עשורי שנות פעילות חברות הזרעים והכימיקלים, זה לא עניין תאורטי, האם ההשלכות החברתיות הרחבות שליליות או חיוביות? תעשה כתבה על זה ואז נראה.
שמיל,זה אולי לא מפורסם בציבור,אבל רוב המטעים בארץ מקורם מצמח אחד-כמו הזיתים,שכל סוג זית מגיע מעץ מסוים,וכך גם הענבים והרימונים. מספיק שיש מחלה שעץ הזית המקורי רגיש אליה,ותתפרץ מגפה של המחלה הזאת בארץ,והלכה כלכלת שמן הזית בישראל.
הקישור למאמר הראשון בסדרה לא עובד. נא לתקן.
מפלצת הזפגטי המעופפת, תגובות כמו שלך – לא לעניין, פוגעניות וטיפשיות הן הסיבה להדרדרות של אתר ידען. אני זוכר את הימים שעסקו פה במדע ואסטרונומיה, במקום במפלצות ספגטי.. אם זו לא בדיחה זה גרוע מאוד. לא ענית כלל לטענה שלי- לא חשוב שמחקרים מראים שאין נזק, שזו בעצם קבלה של השערת האפס, ולכן צריכה להתקבל במהימנות נמוכה, העובדה שבהנדסה גנטית מגדלים רק זן אחד פוגעת בכדור הארץ ובבני האדם.
באמת הייתי מציע לך להתחיל לכתוב לעניין או להמשיך להגוד למלצת הקטשופ הכחול שלך. הידען – להבנתי – מיועד לאנשים שיכולים לחשוב עצמאית, לא לאווילים שיועים לצטט שטיות מריצ׳רד דוקינס.
שמיל, יפה שלא מעניינים אותך מחקרים, אני מניח שאת התובנות שלך אתה מקבל מה”אמת” המוחלטת של היקום ישויות אנרגטיות והאינטואיציות שלך. אבל לא מזמן יצא לי לדבר עם דרקון, בשעה שישבתי עם מכשפה מאטלנטיס (אמת לאמיתה!) והאחרונה אמרה לי, שדווקא מזון מהונדס גנטית יכול להציל את היבול והגידולים ממגפות או מחלות למיניהם, היכולת שלנו להתערב בגנטיקה יכולה להוביל אותנו למספר כמעט אין סופי של גידולים אז אין לך מה לדאוג מרב גוניות..
מה שכן, כיוון שמחקרים לא מעניינים אותך נקווה שהם ימשכו לעניין אנשים אחרים, אחרת לא רק שלא היה הנדסה גנטית ובטח שלא מחשבים ואינטרנט כדי שנוכל לדבר על זה, כולנו היינו ממשיכים לחיות בחשכת ימי הבייניים.
האמת שאותי לא מעניינים מחקרים.
כשאני יודע ש-95% מהבננות בעולם וכ-85% מהתירס בעולם הוא מזן יחיד מהונדס גנטית, אני יודע שמשהו פה לא טוב. כלל לא מעניין אותי ההשפעה על הבריאות שלי. אני הרבה יותר מוטרד מההשלכות שיש לגידולים מונו שכאלה על הרבגוניות של מקורות המזון שלנו.
הרי מגיפה אחת או מחלה אחת ואנו אכלנו אותה…