אנשים עם מאפיינים אוטיסטים גבוהים מראים אותות מוחיים חשמליים של חרדה כאשר הם רואים מגע חברתי ומדווחים על חוסר נעימות במגע חברתי בהשוואה לאנשים שנמוכים במאפיינים אוטיסטים, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה.
“עד היום היה ברור שלאנשים רבים על הרצף האוטיסטי יש רתיעה ממגע. בעקבות המחקר הנוכחי אנחנו מבינים שהם למעשה חווים את המגע הזה במאפיינים הדומים למאפיינים של חרדה “, אמרה ליהיא פלד-אברון, דוקטורנטית מהחוג לפסיכולוגיה, שערכה את המחקר.
הספקטרום האוטיסטי הוא הפרעה התפתחותית המאופיינת בקשיים ביכולת ליצור, להבין ולתחזק קשרים חברתיים. כ-70%-80% סובלים מרגישות יתר או תת רגישות לגירוי עצבי בחושים השונים כמו: ראייה, מגע וטעם, כשחלק מההורים לילדים אוטיסטים מדווחים שילדיהם נהיים נוקשים בזמן מגע גופני, הם מנסים להימנע ממגע זה ומעדיפים שיגעו בהם בתנאים שלהם. אולם עד כה, לא היה ברור לחוקרים מה גורם לרגישות זו ובעיקר – מהי התחושה שחשים אנשים על הרצף כשהם נחשפים למגע.
במחקר הנוכחי שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Autism Research אותו ערכו פרופ’ סימון שמאי צורי והדוקטורנטית ליהיא פלד-אברון מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה, ביקשו החוקרות לבדוק את ההבדלים בתגובה המוחית בין אנשים על הרצף האוטיסטי לבין אנשים שלא על הרף לאינטראקציה חברתית הכוללת מגע בין אנשים.
חמישים וארבעה נבדקים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת על הרצף האוטיסטי אשר מתפקדים תפקוד חברתי גבוה וקבוצה שניה ללא מאפיינים אוטיסטים. הנבדקים צפו ב 260 תמונות בארבעה תנאים שונים: מגע חברתי בין שני אנשים שצולם בתנאים טבעיים בין היתר, קניונים, מסיבות, מפגשים חברתיים ועוד. אינטראקציה חברתית בין אותם האנשים רק ללא מגע, מגע בין חפצים יומיומיים וחפצים יומיומיים שאינם נוגעים בהם.
מתוצאות המחקר עולה כי האנשים על הרצף האוטיסטי דיווחו על חוסר נעימות כאשר צפו במגע חברתי, בהשוואה לאנשים שאינם על הרצף. מבדיקה של גלי המוח שלהם התברר כי כאשר צפו באינטראקציה חברתית הכוללת מגע, האותות החשמליים במוחם היו כאלה שמוכרים כאותות של אדם הנמצא בחרדה. עוד נמצא שהאותות המוחיים של החרדה עולים ככל שיש יותר מאפיינים אוטיסטים, כך שככל שאדם מאובחן יותר גבוה על הספקטרום, כך הסיגנלים המוחיים שלו גבוהים יותר ועשויים להעיד על חרדה גדולה יותר ממגע חברתי. כאשר צפו הנבדקים באותן אינטראקציות חברתיות ללא המגע לא נמצאו אותות אלה, מה שמעיד על כך שהמגע היה זה שגרם לחרדה ולא האינטראקציה החברתית. “אותות חשמליים דומים לאלו שמצאנו, נמצאו במחקרים על פוביות. אם אדם סובל מטראומה ספציפית ונציג לו את מושא הטראומה נמצא סינגלים חשמליים הזהים לסינגלים החשמליים שמצאנו במחקר”, אמרה פלד-אברון.
“תוצאות המחקר מקדמות אותנו להבין טוב יותר את האנשים שמאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. המגע החברתי הוא חלק בלתי נפרד מחיינו- באירועים משמחים ועצובים – וכעת ניתן להבין שחלק מהאנשים על הרצף האוטיסטי חווים את כל אותם אירועים כמעוררי חרדה. מעבר להבנה שלנו אותם – תובנה זו יכולה מאוד לסייע למטפלים שיוכלו להציע טיפול ממוקד חרדה ממגע בדומה לטיפול שממוקד בפוביה, בין אם זה טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופתי”, סיכמו החוקרות.
10 תגובות
שי , אתה מדהים. כיף לקרוא את התגובות שלך (רואים שאתה ממש חכם, הרבה יותר משאר האנשים בעולם )
אני אב לשניים דומים לך , ואף פעם לא הצלחתי להבין את הרגשות שעומדות מאחורי הדברים הללו , עד שקראתי את המילים שלך. ניסחת הכל באופן ברור ומדהים
שי
תודה רבה על התגובה שלך.
אני חושב שמי שהוא אוטיסט
יודע שהוא אוטיסט גם מבלי לקרוא לזה בשם מסוים כי זה פשוט שם וזה קיים כמו חבר דמיוני שלא עוזב ועם זה לומדים לחיות
או לפחות מנסים
לא מצליח לישון.. עוד בעיה אוטיסטית.. אז אולי אני אנסה להסביר לכם איך נראה העולם מהפריזמה הצרה שלנו.
אגב אני מקתמש בטרמנולוגיה ובמושגים מהצד שלכם רק לצורך תקשורת.. אוקסימרון ח.
בכול מקרה. למה אוטיסטים לא מסתכלים בעניים.. אמרה לי סומכת מהרווחה. מי שלא מסתכל בעניים כנראה משקר.. אז לא נכון. אוטיסטים מתקשים לשקר כמו שאין להם כישורים חברתיים מולדים.. שוב כידורים חברתים מושג שלכם.
אני לא מסתכל בעניים כמו שאני לא בודק מה יש לכם בכיסים ואני מצפה שגם אתם לא תחקרו אותי או לפחות לא תכנסו למרחב הפרטי שלי.
אבל זה אחרת.. זה לא כול הסיפור..
כשאתם מסתכלים לאנשים בעניים אתם בעצם יוצרים תקשורת של מחוות. חיוכים. כעסים כול מיני דברים כאלה. ואת ערוץ התקשורת הזה אני מעדיף לכבות.
גם בגלל רגישות יתר למשל לכעסים של אנשים. אבל גם כי אני מנסה לא להתקשר איתכם בערוץ כזה. זה יוצר חרדה חוסר הבנה ומימלאנאין לי תכשרון.
אני אתן לכם דוגמא. יש לנו בעבודה יהודה והןא אלוף במניפולציות.. הוא משתמש במבטים על מנת לדבר בצורה שאינה ישירה ויוצר חרדה אצל לא אוטיסטים. אז למה שאכנס לפינה הזאת.. הפסקתי להרכיב משקפיים ואני לא רואה אותו בכלל. אם יש לו מה להגיד שיפתח את הפה.. אני לא מסתדר עם כול המניפולציות של כ ועס שמח אוהב שונא.. הוא לא חבר שלי אני לא רוצה אינטראקציה כזאת איתו בכלל.. סהכ יחסי עבודה נעימים עד כמה שאפשר. אפשר עזרה? אתה יכול לעזור ללקוחה? זהו. . מצידי שלא יגיד שלום.
שולי היקרה, למה ציפית?
דוקא נראה מחקר עם מסקנות שיכולות אולי להביא לטיפול מסוים במצב. ואם לא, אז לפחות לקרב אותנו לשם.
הגישה שלך מראה א. שאת לא מבינה איך עולם המדע מתקדם ומודד את עצמו וב. שאת לא מבינה.
אוטיזם מרגיש כמו פוסט טראומה. חושבים שאנחנו בהמות בלי רגשות אבל יש לנו רגישות יתר. כול מגע יוצר תגובה.
אוטיסטים רבים ואני בנהם הפכו להיות שק חבטות.
אני עובד במשתלה.. אני אגיד לכם אך זה נראה מהצד. קולגות שלי אמרו שאני מפרש כול אמירה נוקבת או הרמת קול כאלימות. זה לגמרי נכון. אני בכלל לא יודע להתמודד מול אלימות. אז אני מסתגר. אני אגיד לכם איך זה נראה מהצד שלי..
כמו ג’ונגל. אותם חוקים.. החזק ולא המתאים שורד.. אוטיסט נתפס במקרה הטוב כחלש במקרה אחר כאילו יש לו כוונת זדון של לעשות ככה אבצ להתכוון אחרת. בקיצור אנחנו הופכים מוקד לכול התסכולים והכעסים. לפעמים סתם מתוך סאדיזם וכיף. וכאין מתחילה ההקבלה לפוסט טרואמה. אין לנו אפה לברוח אז מסתגרים וחיים את הכאב
אתמול מישהו נגע בי בעבודה. מין טפיחה חברותית וזה הדליק אצלי רתיעה. קפצתי מיד אחורה. כן אני בספקטרום. דרגה 2 . זה היה באמצע שיחה ידידןתית . מיד חזרתי לעצמי.. הוא אמר סליחה אשתו סוציאלית והוא מבין את הרגשויות. כן אמרתי לו. זה מרתיע פתאום . אני יודע שכול הדודות והדודים מהילדות עם הצביטות והנשיקות שלהם והחיבוקים.. זה מרגיש כמו אונס. אני יודע ואוהב מגע אבל לא מכול אחד לא שזה כפוי. תחשבו שאנחנו טיפה יותר רגישים ואז אם מישהו נוגע פתאום זה מקפיץ.
ליהיא פלד-אברון היקרה – כאימא לילד אוטיסט גבוה חקרת עוד בועה ריקה.
לחקור ההתנהגות אוטיסטית זה עלבון למדע מצאת מטבע תחת הפנס.
כדי לחקור אוטיזם צריך כוונה תחילה והיא לא “כתיבת מאמר”
לא הבנת את המאמר. מצוין שהאותות החשמליים בזמן חרדה, בעיקר אצל אלו בתפקוד גבוה, דומים לאלו אצל אנשים שאינם בספקטרום. הם חווים אינטרקציה חברתית בצורה קצת שונה שתוכל להבין אותה כאשר אתה חווה חרדה. לא באו לצלוב חרדתיים, רק להסביר מה עובר אצלם בראש.
מכיר כלכך הרבה אנשים שיש להם קשיים ליצור קשרים … אז מה הם כולם אוטיסטים ?
לפי המאמר הזה כל ילד “לא מקובל” “ביישן” “לא חברותי ” או שסובל מקשיים חברתיים הוא “ברצף האוטיסטי ”
פעם שמעתי הרצאה של פסיכיאטר שטען שאפשר לאבחן מחלות נפש אצל כולם, וההגדרה שלו לחולה נפש היא רק כמה זה מפריע לו לתפקד בחיים.