פגיעת השביט שומייקר לוי 9 בצדק

ביולי 1994 ארע אחד המאורעות הדרמטיים ביותר של התנגשות בין שני גופים במערכת השמש מובאים כאן במאמר אחד ידיעות מאותו הזמן המתארות את השתלשלות *ריכוז דיווחים בזמן אמת בעיתונות של שנת 1994

לכתבה המקדימה של פרופ' עקיבא בר-נון שפורסמה בגלילאו שבועיים לפני האירוע

צפריר רינת, הארץ, כותב ב-17/7/1994 כי המדענים הצליחו לצפות באופן מדויק למדי את שהתרחש במהלך ההתנגשות של רסיסי השביט עם צדק. הם הצליחו פחות בהבהרת המתרחש לציבור הרחב

השבר הראשון של כוכב השביט שומייקר-לוי 9 התנפץ אתמול על פני כוכב צדק בשעה 22:15 לפי שעון ישראל – כך מסר אסטרונום במצפה סאתרלנד שבדרום-אפריקה. עוצמת ההתנגשות היתה קטנה, ונראה שרסיס השביט נבלע על-ידי האטמוספרה של צדק. יצוין, כי הראשון מבין 21 השברים של כוכב השביט היה צפוי להתנפץ על פני צדק בשעה. 21:54 אסטרונומים מכל רחבי העולם המתינו אמש להתנגשות בין כוכב השביט לכוכב צדק. כוכב השביט נע לכיוון צדק במהירות של 60 קילומטר לשנייה. הוא מורכב משובל של 20 רסיסים, ורוב המדענים צפו שהתנגשות שלהם עם צדק תיצור פיצוץ בעוצמה העולה על זו של כל הנשק הגרעיני המצוי על פני כדור הארץ. מדענים אחרים ביטלו השערה זו, וטענו שעוצמת ההתנגשות תהיה קטנה יותר. סדרת ההתנגשויות תימשך עד 22 ביולי, ושיאה אמור להיות ביום רביעי הקרוב. האסטרונומים יעקבו בעיקר אחר תוצאות הלוואי של ההתפוצצות, מאחר שהיא תתרחש בצד החשוך של צדק ואי אפשר יהיה להבחין בה מכדור הארץ. זו הפעם הראשונה שמדענים יוכלו לעקוב אחר התנגשות בין כוכב שביט לכוכב, ולא רק אחר הצלקות שמותיר השביט בכוכב.

בישראל מתנהל המעקב אחר כוכב השביט ממצפה הכוכבים על שם פלורנס וג'ורג' וייז של אוניברסיטת תל-אביב, הנמצא במצפה רמון. את התצפית מקיימים פרופ' אליה ליבוביץ, מנהל המצפה, ד”ר נוח ברוש ופרופ' יורי מקלר מהחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב והאסטרונום האמריקאי ד. ג'ים סקוטי מאוניברסיטת אריזונה. סקוטי אישר לפני שנה באופן מדעי את גילוי השביט בידי האסטרונומים יוג'ין וקרולין שומייקר ודייוויד לוי. המדענים בישראל ובעולם יוכלו לעקוב אחר צדק עד השעה, 24:30 שבה שוקע הכוכב. לדברי פרופ' ליבוביץ, לא ברור מה תהיה השפעת ההתנגשות על צדק, או באיזה מידה אפשר יהיה לראות את ההתפוצצות. לאסטרונומים גם לא ידוע בוודאות מהו גודלם של חלקי השביט.

18/7/94

על פני כוכב הלכת צדק נצפו כתמים לאחר פגיעת כוכב שביט

באזורים על פני כוכב צדק, שבהם פגע כוכב שביט נתגלו כמה כתמים כהים. כך מסר אתמול יגאל פתאל מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים. פתאל מסר, כי בתצפיות שנערכו, נראו שלושה כתמים בקו הרוחב הדרומי של צדק, באזור שבו נחזתה הפגיעה. הכתמים היו יותר גדולים וכהים מאלו שחזו ההדמיות שנערכו להתנגשות. אפשר היה לראות את הכתמים בעזרת טלסקופ, מבלי להיעזר בציוד נוסף. כתמים נוספים נראו באזור הצפוני של צדק, אך לא ברור אם נוצרו בשל ההתנגשות. על כך אפשר יהיה לדעת רק לאחר ניתוח ממצאי התצפיות. כתמים אלה לא נראו מעולם על פני צדק.

שבר מהשביט שומייקר-לוי 9 פגע בכוכב צדק בעוצמה של 250 מיליון מגאטון

19/7/94

שבר של כוכב השביט שומייקר-לוי 9 פגע אתמול בכוכב צדק, בעוצמה של 250 מיליון מגאטון. עוצמת הפגיעה כמעט הוציאה מכלל שימוש את אחד הטלסקופים הגדולים ביותר על פני כדור הארץ. זה היה השבר הגדול ביותר שפגע עד כה בצדק.

“זוהי מהלומה אדירה”, אמר אחד משני מגליו של כוכב השביט, יוג'ין שומייקר. הוא דיבר במסיבת עיתונאים שבה התייחס להתנגשות בין השבר של כוכב השביט, הנקרא @ G ובין צדק. ההתנגשות אירעה אתמול בשעה. 10:30 שרידי ההתפוצצות היו כה בהירים, עד שכמעט הוציאו מכלל שימוש את הטלסקופ קיק, הנמצא בהר מאונה קאה בהוואי. לדברי האסטרונומים, בהירות השרידים היתה זהה לזו של הכוכב צדק כפי שהוא נראה בדרך כלל בעדשת הטלסקופ. שומייקר העריך כי האנרגיה שהשתחררה בעקבות הפיצוץ שווה ל-250 מיליון מגאטון.

יוג'ין שומייקר ציין שהטמפרטורה הנוצרת במהלך ההתנגשות עשויה להגיע לעשרות אלפי טמפרטורות. הוא הוסיף שאם אחד השברים היה פוגע בכדור הארץ, הוא היה גורם לאסון הטבעי הגדול ביותר שידע המין האנושי.

פרופסור איליה ליבוביץ, מנהל מצפה הכוכבים במצפה רמון, מסר כי בדיווחים שהגיעו אמש נמסר שלאחר אחת הפגיעות של שברי השביט האדים אחד הירחים של צדק למשך שבע דקות, מה שמעיד ככל הנראה שכמות גדולה של אבק כיסתה את אותו ירח בעקבות פגיעת הרסיס. לדברי ליבוביץ, עדיין ניתן להבחין בסימנים שהותירה הפגיעה של שבר השביט הראשון, שהתרחשה בליל שבת. הוא ציין שכל שברי השביט נחתו באותו קו רוחב, דרומית לקו המשווה של צדק.

——

אחרי ההתנגשות הגדולה

31/7/00
מאת צפריר רינת, הארץ

המדענים הצליחו לצפות באופן מדויק למדי את שהתרחש במהלך ההתנגשות של רסיסי השביט עם צדק. הם הצליחו פחות בהבהרת המתרחש לציבור הרחב

סדרת ההתנגשויות בין שברי השביט שומייקר-לוי 9 וצדק תאמו את תחזיותיהם מדע של המדענים, שצפו בדיוק רב את עוצמתן. אף על פי שהתרחשו בצד המוסתר של צדק, הן גם איפשרו למדענים לבצע סדרת תצלומים, שבהם נראו היטב השפעות ההתנגשויות על האטמוספירה של צדק.

אך אף שהמדענים אספו הרבה מידע במהלך התצפיות על סדרת ההתנגשויות, ציין מדור המדע של “האקונומיסט” כי בינתיים לא אספו מידע רב על צדק או על השביט. הם עדיין ממתינים למידע שיגיע מחלליות ומטלסקופים ועדיין עוסקים בניתוח המידע שכבר נמצא ברשותם.

האור שסייע בקבלת התמונות המרשימות של תוצאות ההתנגשויות גם נושא אינפורמציה על ההרכב והטמפרטורה של הגזים באזורי ההתנגשות. באזורים אלה קיים כרגע חומר משכבות שונות של האטמוספירה של צדק ומשאריות השביט, ורק בשלבים מאוחרים יותר יוכלו המדענים לדעת מה הם המרכיבים השונים של החומר הגזי. המדענים מאוכזבים מכך ששברי השביט לא חדרו לעומקים גדולים יותר באטמוספירה של צדק, שכן אילו קרה כך היו יכולים לקבל מידע רב יותר על השכבות השונות של אטמוספירה זו. רוב שברי השביט התנגשו בשכבות העליונות של האטמוספירה.

פרופ' יורי מקלר מהחוז לגיאופיסיקה ומדעים פלנטאריים באוניברסיטת תל אביב מציין, שבעקבות ההתנגשויות לא נודע למדענים שום דבר חדש על האטמוספירה של צדק. “עוד יעבור זמן עד שינתחו את האינפורמציה. אנחנו מקווים ללמוד על הדינמיקה באטמוספירה של צדק ועל המטאורולוגיה של אטמוספירה זו. מעניין אותנו גם הרכב העננים באטמוספירה. אנחנו יודעים שהם קיימים אבל לא ממה הם עשויים”. ההתנגשות החזקה ביותר בצדק היתה אמורה להיות של השבר, Q1 אולם להפתעת המדענים היא כמעט שלא הותירה את רישומה על האטמוספירה של צדק.

שעות ספורות לאחר שהתנגש השבר באטמוספירה נעלמה הצלקת הכהה שהותירה ההתנגשות. אסטרונומים בריטים סבורים ששבר זה היה קטן מכפי שסברו בתחילה. אפשרות אחרת היא שהשבר היה יציב פחות מהשברים האחרים והוא החל להתפרק עוד לפני כניסתו לאטמוספירה. בשנת 1995 תחדור לאטמוספירה של צדק החללית גליליאו ותרד בה לאטה בעזרת מצנח. בזמן הירידה תבדוק החללית את הרכב האטמוספירה ותשדר את ממצאיה לכדור הארץ. אולי אז גם יוכלו המדענים לדעת יותר על ההשפעה שהיתה לפגיעה של שומייקר- לוי על האטמוספירה.

ואם המדענים רשמו לעצמם הישגים רבים בחיזוי מדויק של האופן שבו יפגע שומייקר-לוי בצדק ובמעקב אחר הפגיעות, הם הצליחו פחות בהסברת המתרחש בצדק לציבור בעולם, שעקב בעניין רב אחרי מהלכיו של שומייקר-לוי. כמעט על כל הנתונים הבסיסיים הקשורים בהתנגשות לא היה לציבור זה מידע ברור. אנשים רבים סברו, למשל, כי להתנגשות עשויה להיות השפעה ישירה על כדור הארץ, העשויה לגרום נזקים, אף על פי שצדק נמצא במרחק עצום מכדור הארץ. רבים גם סברו שיהיה אפשר לראות את ההתנגשויות בעין בלתי מזוינת או בעזרת מכשירים אופטיים פשוטים, כפי שראו בשנה שעברה את מטר המטאורים שיצר השביט סוויפט-טאטל שחלף סמוך לכדור הארץ. אולם, את ההתנגשויות בצדק, או ליתר דיוק, את תוצאותיהן, היה אפשר לראות רק בעזרת טלסקופים משוכללים של חובבים או טלסקופים במצפים ובמכוני מחקר.

אי בהירות נוצרה גם באשר להתנגשות עצמה. רבים סברו שהשביט יתנגש בכוכב מוצק, אך ההתנגשות היתה באטמוספירה של כוכב המורכב ברובו מגזים ונוזלים. צדק עצמו מוגדר כפלנטה. במאמר שפירסם לאחרונה בכתב העת “גליליאו” כתב פרופ' עקיבא בן נון מהמעבדה לחקר שביטים באוניברסיטת תל אביב: “כוכב, בניגוד לפלנטה, זוהר, כי הוא מקרין אנרגיה גרעינית. מסביב לשמש שלנו חגות תשע פלנטות, קטנות הרבה יותר ממנה, ולכן הטמפרטורה במרכזן אינה מספיקה להצית בעירה גרעינית. הן נראות לנו מאירות רק בגלל אור השמש הפוגע בהן ומוחזר אלינו. הן נקראות פלנטות ולא כוכבי לכת, שכן פלנטות אינן כוכבים”.

הכישלון העיקרי של המדענים היה בהסברת חשיבותו של המעקב אחר ההתנגשות בין השביט לצדק. ההתרכזות המיידית בהתנגשות הביאה רבים למסקנה, שהמדענים מעוניינים בעיקר בהשלכות המיידיות שלה. אולם המדענים מתעניינים בעיקר בהשלכות ארוכות הטווח של ההתנגשות ובהבנה טובה יותר של שביטים ושל צדק.

סיבה אחרת לעניין הטמון בהתנגשות היא החשיבות העצומה שיש לשביטים בהיווצרות החיים על פני כדור הארץ. יש מדענים הסבורים כי השביטים הם שהביאו את מרכיבי החיים לכדור הארץ. “פגיעתם של שביטים המורכבים בעיקר ממים, ברזל, סיליקטים ומחומרים אורגניים (הבנויים מתרכובות פחמן, חנקן, חמצן ומימן)”, כתב בן נון ב”גליליאו”, “הביאה חומרים אלו לפלנטות הארציות ובכללן לכדור הארץ. תרכובות אלו התפרקו באטמוספירת כדור הארץ לפני כארבעה מיליארדי שנים על ידי קרינת השמש, ברקים ורעמים. החומרים החדשים אשר נוצרו מהן נמסו באוקיינוסים על פני הארץ הקדומה ויצרו את מרכיבי החיים: חומצות אמיניות מרכיבות החלבונים, מרכיבי הסוכרים ומרכיבי חומצות הגרעין”. על רקע זה ברור, לדברי בן נון, מדוע מתעניינים המדענים בפגיעות של שומייקר-לוי: “הם בעצם משחזרים את מה שקרה על פני כדור הארץ הקדום”.

לשביטים היתה חשיבות רבה גם בהמשך התפתחות החיים על פני כדור הארץ. המדענים משערים כי פגיעה של שביט ענק לפני 65 מיליוני שנים הביאה לאטמוספירת הארץ כמויות עצומות של אבק, אשר צימצמו מאוד את אור השמש המגיע לקרקע. הדבר הביא לירידה חדה בכמויות הצמחים הזקוקים לאור השמש כדי לבצע פוטוסינתזה, ובעקבות כך להיעלמות הדינוזאורים אוכלי הצמחים. השערת המדענים מתבססת על מציאת כמות גדולה של היסוד אירידיום, שמקורו באבק מטאוריטי הנוצר על ידי שביטים, בתוך שכבה גיאולוגית שגילה 65 מיליון שנים. היעלמותם של הדינוזאורים איפשרה את התרבות היונקים ואת הופעת האדם.

לאחרונה העלו מדענים בריטים את ההשערה, שפגיעה של שבר שביט גדול בכדור הארץ במאה השישית לספירה הביאה לשינויים באטמוספירה וכתוצאה מכך לפגיעה באספקת המזון ולמגיפות קשות שזיעזעו ציוויליזציות עתיקות כמו סין וביזנטיון.

אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ עד שנת 2002.