איננו יודעים הכול – אך אין בכך כדי להסיק שאיננו יודעים דבר
מה משותף לטבק, לתוספי מזון, למעכבי בעירה כימיים ולפליטות של פחמן דו-חמצני? התעשיות הקשורות בהם, ובהשפעות המזיקות שלהם, פעלו בעקביות ראויה לציון וביעילות מטרידה כדי לזרוע ספקות בציבור בניגוד לראיות מדעיות. אני קורא לזה פסוידו-ספקנות.
הדבר החל בתעשיית הטבק, כשהחלו להצטבר ראיות מדעיות לכך שסיגריות גורמות לסרטן ריאות. בתזכיר מ-1969 מופיעה ההצהרה הזאת מפיו של מנהל בחברת הטבק בראון אנד ויליאמסון: ” המוצר שאנו משווקים הוא הספק. זהו האמצעי הטוב ביותר העומד לרשותנו בתחרות מול ‘מכלול הראיות’ המושרשות בדעת הקהל.” באחת הדוגמאות, מני רבות, על הדרך שבה נזרע הספק, אמר מנהל בחברת הטבק פיליפ מוריס לוועדה של הקונגרס האמריקני: “כל דבר יכול להיראות מזיק. גם רוטב תפוחים מסוכן אם אוכלים אותו יותר מדי.”
תעשיות אחרות חיקו את הדגם של תעשיית הטבק. כפי שאמר פיטר שפרבר, שתדלן ותיק של תעשיית הטבק: “אם אתה יכול ‘להעביר טבק’ אתה יכול לעשות כמעט כל דבר ביחסי ציבור.” נראה כאילו כולם פועלים על פי אותו תסריט ומפעילים את אותם תרגילים, כגון: להכחיש את הבעיה, לצמצם את היקפה, לדרוש עוד ראיות, להסיט את האשמה, לבחור רק את הנתונים המתאימים לכם, “לירות בשליח”, לתקוף את החלופות, לשכור מדענים ידידותיים לתעשייה, להקים ארגוני קש.
הקולנוען הדוקומנטרי רוברט קֶנֶר נתקל בשיטה האחרונה כשצילם את סרטו “מזון בע”מ”, שיצא ב-2008. וכך הוא מספר: “נתקלנו ללא הרף בארגונים כגון ‘המרכז לחופש הצריכה’ שעשו ככל יכולתם כדי למנוע מאתנו לגלות מה מצוי במזון שלנו.” קנר כינה אותם בשם ארגונים “אורווליאניים” מפני שארגוני הקש האלה נראו כמו צוותי חשיבה ניטרליים, ללא כוונות רווח, המעוניינים לחשוף את האמת המדעית, אבל למעשה הם ממומנים על ידי תעשיות תאוות רווח הקשורות לבעיות שאותם הארגונים האלה חוקרים לכאורה.
קחו לדוגמה ארגון אמריקני ששמו “אזרחים למען בטיחות אש.” זהו ארגון קש שנוסד ומומן באופן חלקי על ידי חברות כימיקלים וטבק כדי לטפל בבעיית הדלֵקות בבתים פרטיים, שנגרמו על ידי סיגריות בוערות. קנר גילה את הארגון הזה בעת שצילם את סרטו “סוחרי הספק” שיצא ב-2014 ומבוסס על ספר באותו שם, מ-2010, מאת ההיסטוריונים של המדע נעמי אוֹרֶסְקֵס ואֶריק קונוֶוי. (אני מרואיין בסרט.) כדי להטעות את המחוקקים ולהסיט את תשומת הלב הציבורית מן הקשר שבין סיגריות לבין דלֵקות בבתים פרטיים, שכרה תעשיית הטבק את שפרבר כדי שיעבוד בשיתוף עם ההתאחדות הלאומית של הממונים על כיבוי אש במדינות ארה”ב במטרה לקדם את השימוש במעכבי בעירה כימיים ברהיטים. וכך נכתב במזכר נוסף: “משימתך היא לעשות את העולם שסביב הסיגריה לחסין-אש.” ומיד נשטפו הרהיטים האמריקניים בכימיקלים רעילים.
שינוי האקלים הוא הזירה האחרונה של פסוידו-ספקנות, וארגון הקש העכשווי הוא ClimateDepot.com, שזוכה למימון חלקי מחברות הנפט שוורון ואקסון, ושבראשו עומד טיפוס צבעוני בשם מארק מוראנו. וכך אמר מוראנו לקנר: “אינני מדען, אבל אני מציג את עצמי ככזה מדי פעם בטלוויזיה … לעזאזל, יותר מאשר מדי פעם.” מוראנו מודה שאין לו הכשרה במדעי האקלים, וכדי להטיל בהם ספק הוא מקפיד שדבריו יהיו תמיד “קצרים, פשוטים ומצחיקים.” השיטה שלו כוללת גם לעג למדעני אקלים כמו ג’יימס א’ האנסן מאוניברסיטת קולומביה. “אסור לך לפחד מקרב מטאפורי פנים-אל-פנים. ואתה חייב לנקוב בשמות, ואתה חייב לרדוף אחרי אנשים מסוימים,” הוא אומר, ומוסיף בחיוך מריר, “אני חושב שזה הדבר שאני הכי נהנה לעשות.”
לא קשה לייצר ספקות מפני שבמדע כל המסקנות הן על תנאי, וספקנות היא חלק מוטבע בתהליך. אבל כפי שאורסקס אומרת, “רק מפני שאיננו יודעים הכול, אין בכך כדי להסיק שאיננו יודעים דבר.” למעשה, אנחנו יודעים הרבה, והדברים שאנחנו כן יודעים הם הדברים שאנשים מסוימים אינם מעוניינים שנדע, וזה לב הבעיה. מה אפשר לעשות נגד הפסוידו-ספקנות הזאת?
בסרט סוחרי הספק, הלהטוטן ג’יימי איאן סוויס, הנודע במופעי אחיזת העיניים וזריזות הידיים שלו, מציע תשובה: “ברגע שמשהו נחשף, לעולם אי אפשר להסתירו.” הוא מדגים זאת באמצעות תעלול קלפים שבו קלף שנבחר והוחזר לחפיסה מוצא את עצמו מתחת לכוס שתייה על השולחן. כמעט אי אפשר לראות כיצד הדבר נעשה, אבל ברגע שהמהלך מואר בצפייה חוזרת, כמעט שאי אפשר להחמיץ אותו אחר כך בצפייה חוזרת. המטרה של ספקנות כהלכה היא לחשוף את הסודות של הספקנים המפוקפקים כך שהקסם שעומד מאחורי התחבולות שלהם יתפוגג.
על המחבר
מייקל שרמר הוא המו”ל של כתב העת Skeptic (.(www.skeptic.com ספרו החדש: “תיבת נח המוסרית” ראה אור לאחרונה. עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer
הערת עורך אתר הידען: זה נראה בדיוק כמו מה שעיריית חיפה ואפילו איגוד הערים לאיכות הסביבה ניסה לעשות בהקשר של התחלואה בסרטן בקרב ילדים כתוצאה מזיהום האוויר בחיפה בשבוע האחרון.
