מדענים גרמנים ויוונים גילו כי רעידות אדמה עצומות התרחשו בעבר הגיאולוגי סביב האי כרתים במקום בו תת הלוח האגאי מתחכך בלוח האפריקני. נורת אזהרה צריכה להידלק גם בישראל
מחקר חדש קובע שהאגן המזרחי של הים התיכון פעיל מבחינה סיסמית מאשר הניחו בעבר. בקנה מידת זמן גיאולוגי, פעילות סיסמית סביב האי כרתים גרמה לרעידות אדמה גדולות ולהתפרצויות הרי געש, נתון שעלול להגדיל את הסיכון העתידי לרעידות אדמה וצונאמי באזור. כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-GEOPHISICAL REASERCH LETTERS, כתב העת של האיגוד הגיאופיזי האמריקני (AGU).
אגן הים התיכון מורכב מכמה לוחות טקטוניים שהם תוצאה של ההתנגשות בין לוח אפריקה והלוח האירופי. האינטראקציה הופכת את מזרח הים התיכון לאיזור הנוטה במיוחד לרעידות אדמה, אך המדענים תמהו על כך שהאזור חווה רק שתי רעידות אדמה ידועות בסדרי גודל של למעלה מ-8 בסולם ריכטר ב-4,000 השנים האחרונות.
בדרום האי כרתים, הלוח האפריקני נוחת אל מתחת לתת-הלוח האגאי באזור בצורת קשת המכונה המרווח ההלני. במחקר החדש, חוקרים התחקו אחר ההיסטוריה של רעידת האדמה במערכת הפחתה זו כדי להשיג הבנה טובה יותר של תהליכי מפתח המניעים יצירת מגה-רעידות אדמה באזור וכן באיזו תדירות אירועים אלה מתרחשים.
“גילינו כי שולי איזור ההפחתה ההלני פעילים במחזור של אחת לכ-50 אלף שנים, בערך פי 10 מחלון הזמן של תצפיות רעידות האדמה הפליאו-סיסמיות במזרח הים התיכון שהיו לנו בעבר”, אמר ואסילי מוסלופולו, גיאולוג במרכז המחקר הגרמני GFZ Geosciences בפוטסדם, גרמניה, והחוקר המוביל. “בפעם הראשונה אי פעם, הצלחנו לשרטט דפוס במרחב ובזמן שבהם מגה-רעידות אדמה קרעו את המרווח ההלני.”
במחקר זה, שילבו החוקרים מחקרי שדה עם תארוך רדיומטרי ומודלים מספריים כדי לבחון מהו הרווח שנפער באי כרתים. המדענים זיהו שרידים של החופים העתיקים לאורך כרתים, שהיום נמצאים בגובה של עד 23 מטר מעל פני הים. “כל קו חוף בגובה יחסי לפני הים משקף את התנועה האנכית הכוללת של איזור זה בשל רעידות האדמה”, אומרים החוקרים.
על ידי תיארוך רדיואקטיבי של המאובנים הימיים שנלכדו בכל קו חוף עתיק, מצאו החוקרים כי במהלך 50,000 השנים האחרונות, גם החוף המערבי וגם החוף הדרומי של כרתים עלו באופן אחיד לגובה 100 מטרים מעל פני הים עקב לפחות ארבעים רעידות בגדלים של למעלה מ-8 בסולם ריכטר. מקור הרעידות אלה היה מהחוף, על שלושת ההעתקים הסייסמיים הנמתחים לאורך החלקים המערביים והמזרחיים של שולי תת-הלוח ההלני, על פי המחקר החדש.
המחקר החדש מראה כי ההעתקים בצד המזרחי של השוליים מסוגלים לייצר רעידות אדמה גדולות, ולא מחליקים אחד על גבי השני מבלי לייצר גלי הלם סייסמיים, כפי שחשבו בעבר. משמעות הדבר הוא כי הסיכון הסיסמי במזרח הים התיכון גבוה באופן משמעותי מאשר הניחו המדענים בעבר, לפי החוקרים.
עם זאת, הפתעה נוספת היתה ריכוזן של רעידות אדמה במקבצים. “מצאנו גם כי בניגוד לרוב שולי איזורי ההפחתה ברחבי העולם, רעידות אדמה גדולות במרווח ההלני התקבצו בזמן,” אמר מוסלופולו. “הנתונים מראים כי רוב-רעידות האדמה התרחשו על פני תקופה של כ-10,000 שנים, והיו תקופות ארוכות (עד 20,000 שנים) של שקט סייסמי יחסי.”
המחקר החדש מגלה לדוגמה כי ההעתקים מתחת למערב כרתים נראים כחוזרים כל 4,500 שנים בממוצע ב-50 אלף השנים האחרונות, כאשר התדירות עלתה לאחת ל-1,500 שנים בין לפני 20 אלף שנה עד לפני 5,000 שנה. בין 3,000 שנים לפני הספירה ותחילת הספירה לא נרשמו כל רעידת אדמה. שני ההעתקים האחרים הציגו תבנית דומה, אומרים החוקרים.
השונות הגבוהה בהתרחשות רעידות אדמה גדולות באזור זה הופכת את חישוב הישנותם לאתגר גדול, על פי החוקרים. לכן, בעוד שהמרווח ההלני כיום חווה תקופה סייסמי שקטה, המחקר מצביע על כך שאפשר לצפות לרעידות אדמה גדולות בעתיד מתחת להעתקים בחופים המזרחיים והמערביים של כרתים, וכדאי לשקול התקנת אמצעי מיגון כגון מערכות התרעת צונאמי ובנייה עמידה לרעידות אדמה, בשל הערכת הסיכון המחודשת.
ישראל נמצאת אף היא (ביחד עם חצי האי סיני) על תת לוח השייך ללוח האפריקני. אנחנו לא כל כך רחוקים, וגם ברור שרעידת אדמה חזקה בכרתים משמעותה הוודאית לפחות צונאמי חזק בים התיכון. רצוי שקובעי המדיניות יינקטו באותם אמצעי זהירות, ויפה שעה אחת קודם.
2 תגובות
לניבוי המדעי אפשר בהחלט לצרף סיפורים עתיקים של התרבות היוונית, והיהודית, עם אירועים לא סבירים כמו למשל הפלישתים שהגיעו ונקראו “גויי הים”, עם סיפורים על אטלנטיס שנעלמה מתחת למים, אגדות על עם ישראל שחצה את הים שנעלם, וכד’. תיארוך הסיפורים יכול לשפר את חישוב ההישנות הצפוייה.