אבטחת הסייבר תהיה בעלת משמעות רבה לדרך שבה הציבור הרחב רואה את השימוש במערכות אלה, מבחינת בטיחות ושמירה על פרטיות וסודיות רפואית.
מספר הרובוטים לביצוע ניתוחים מרחוק, הנמכרים ברחבי העולם, עולה ב – 20% בערך בכל שנה. הניתוח הראשון באמצעות מכשיר מסוג זה בוצע ב – 2001, והתועלת שבטכנולוגיה זו היא כמובן האפשרות לבצע ניתוח על ידי מומחה במרחק רב ממקום מגוריו, בלי צורך בנסיעות ממושכות, וכך להגדיל את זמינותו ומספר החולים שיטפל בהם.
הניתוח הראשון בוצע באמצעות סיב אופטי שהותקן במיוחד לכך. כיום, התקשורת בין הרובוט ליחידת השליטה המופעלת ע”י המנתח נעשית דרך האינטרנט, בפרוטוקול מיוחד שפותח לשם כך (Interoperable Telesurgery Protocol). כמו כן, תמונת הוידאו ממצלמת הרובוט משודרת דרך הרשת. תקשורת זו כיום פתוחה לחלוטין, ולמעשה כל גולש יכול לצפות בה אם יתחבר לאתר המתאים.
חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל בדקו את הסיכון שמהווה מתקפת סייבר על רובוט כזה (כולל על עמדת השליטה), לאור העובדה שכיום המערכת אינה מוגנת (ומלבד בטיחות, יש כאן גם אי הגנה על פרטיות). הם ניסו שלושה סוגי מתקפות: עיכוב, סידור מחדש ומחיקה של פקודות ודיווחים בין עמדת השליטה לרובוט, שינוי פקודות שנשלחו או הכנסת כאלו שהמנתח לא התכוון אליהן, ולבסוף השתלטות מלאה על המכשיר. בכל שלוש השיטות, הם הצליחו במתקפה ללא הפרעה. מידת הנזק שניתן לגרום במתקפת סייבר כזו כמובן עלולה להיות קטלנית.
אולי מפתיע, אבל הטכנולוגיה להתגוננות מפני מרבית התקפות הסייבר מסוג זה קיימת ומוכחת, במערכות שונות: צבאיות, כספיות ואחרות – הצפנה ופענוח, כולל של אות הוידאו המועבר. יישומה של שיטה זו יכול גם לתת מענה לשיקולי הגנת הפרטיות. זמני הפעולה של תוכנות ההצפנה והפענוח, דרך אגב, מהיר מאוד ואינו מפריע לפעולה בזמן אמת של התקשורת והמערכת הרובוטית עצמה.
יש לציין שאבטחת הסייבר תהיה בעלת משמעות רבה לדרך שבה הציבור הרחב רואה את השימוש במערכות אלה, מבחינת בטיחות ושמירה על פרטיות וסודיות רפואית.
המאמר של החוקרים:
