מדע או מדע סוטה?

האם החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ הוא מדע לגיטימי או שהוא צריך להיות מחוץ לתחום

מאת: נחמן בן יהודה

מתוך: גלילאו ,21 מארס/אפריל 1997 הערה: פרופ' נחמן בן-יהודה – מצוות המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום עיסוקו הוא סוציולוגיה של הסטייה והבניות חברתיות של המציאות, והוא פרסם מאמרים וספרים בתחומים אלה. המאמר מבוסס בחלקו על ספרו: and Moral Boundaries”. The Chicago, 1985, pp.146-167. Nachman Ben-Yehuda, “Deviance ,University of Chicago Press
במשך שנים רבות הופיעו, בעיקר בארצות-הברית, דיווחים על עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב”מים), וכן סיפורים על אנשים אשר באו במגע, לעתים בניגוד לרצונם, עם היצורים ששלטו בעב”מים אלו. בזמן האחרון אנו עדים ליותר ויותר דיווחים מסוג זה גם בישראל, והם זוכים לסיקור נרחב בכל אמצעי התקשורת. חשיפה מסוג זה מעוררת תהיות על טיב התופעה המשונה הזאת. ההשערה המודרנית להסבר התופעה קושרת עב”מים אלו לקיום יצורים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, המכונים “חוצנים” או “חייזרים”. התומכים בהשערה זו טוענים כי העב”מים הללו אינם אלא כלי רכב חלליים של חוצנים שמבקרים את כדור הארץ. זוהי השערה פנטסטית, ואם היא תתברר כנכונה היא תגרום לנו להעריך מחדש את השקפותינו הדתיות, הפילוסופיות והמדעיות. מטרת מאמר זה היא לסקור את שאלת העב”מים על רקע שאלה כללית יותר בדבר קיום יצורים תבוניים ביקום, והאופנים שבהם נבחנה השאלה עד כה. מגבלות המאמר יחייבו קיצור ותמצות, על כן הוא לא יוכל להיות ממצה מבחינה היסטורית.

אחת השאלות המרתקות והספקולטיביות ביותר היא האם יש חיים תבוניים ביקום מלבדנו (בהנחה כי אנו מאופיינים בתבונה)…. שאלה זו אכן עתיקה היא, וכבר פילוסופים כדמוקריטוס מן המאה ה-5 לפסה”נ וקאנט מן המאה ה-18 עסקו בה. אם תרצו, החיפוש אחר תשובה לשאלה זו מהווה מקור למתח אינטלקטואלי אמיתי, אולי מהגדולים האפשריים. מתוך מגוון התשובות האפשריות לשאלה צמחו שתי גישות. האחת הפכה לתחום עיסוק מדעי של ממש, והיא מכונה “חיפוש אחר תבונה חוץ ארצית” (Search for Extraterrestrial Intelligence) , ובקיצור: SETI,והשנייה הפכה ל”מדע סוטה” – עב”מולוגיה (Ufology). ברור שפתרונות אפשריים לשאלה מחייבים כמה הנחות בכמה תחומים כגון כימיה, פיזיקה, אקולוגיה, ביולוגיה, וקשורים כולם לשאלה בדבר מקור החיים בכלל. הידע הניסויי שלנו, כמו גם ההנחות שאנו מניחים לגבי האופן והתנאים שבהם מתפתחים חיים, יכתיבו בהרבה מובנים את התשובה לשאלה. למשל, האם התפתחות החיים על כדור הארץ היא תוצאה ייחודית, או שמא אין שום דבר ייחודי בהתפתחות שכזו, וכל אימת שיווצרו התנאים הנכונים יווצרו חיים.

מקור החיים

לשאלה בדבר מקור החיים יש, כמובן, תשובות דתיות. ואולם היו גם כמה ניסיונות מדעיים לתת תשובות לשאלה זו. למשל, אופרין (Oparin) הציע עוד בשנות ה-20 של המאה כי החיים על פני כדור הארץ נוצרו באוקיינוסים העתיקים (ראו: “כיצד התהוו החיים”, גליליאו 11 עמ' 14). תפיסה זו השוותה את מי האוקיינוסים האלה למרק אשר הכיל כימיקלים שונים. ההשערה היא כי בתנאים מתאימים של טמפרטורה, לחץ וגירוי חשמלי (אולי על ידי ברקים), יכולות להיווצר מולקולות, ובתהליך איטי וארוך הן מתפתחות למיקרו-אורגניזמים פשוטים. כך עשוי להתחיל תהליך האבולוציה. אופרין סיפק, לפיכך, בסיס מדעי מוכלל להבנת התנאים שבהם יתפתחו חיים על בסיס פחמן. השערה אחרת היא של ווטסון וקריק (Crick ;Watson), מפענחי מבנה ה-דנ”א, הטוענת לקיום מולקולות קדומות דמויות דנ”א אשר התפתחו לצורות חיים שונות ומגוונות.

הבעיה העיקרית בהסברים השונים היא שהם משאירים מספר גדול של שאלות לא פתורות. למשל, ההסתברות להיווצרות חיים ולהתפתחותם לחיים תבוניים כמו שלנו (בהתחשב בכל התנאים האקולוגיים) איננה גבוהה. ובכל זאת אנחנו כאן. במצב זה של אי-ודאות ניסויית, קיימת בקרב חוקרים נטייה לנסות הסברים ספקולטיביים יותר. אולי גדול ה”ספקולנטים” הוא אריך פון דניקן, שטען כי בתהליך האבולוציה הייתה מעורבות של מה שהוא מכנה “אסטרונאוטים עתיקים”, וכי הם אלה שגרמו לכך שאנחנו נהיה כאן. פון דניקן, אולי יותר מכל אחד אחר, תרם לפופולריזציה העצומה של רעיון קיום חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ (להוציא כמה ספרים וספרי מדע בדיוני כמובן)…. הרעיון של פון דניקן מעניין, אבל מגרעתו העיקרית היא שרוב המדענים מטילים ספק רב ב”הוכחות” שהוא מביא.

ואכן, בבדיקה קפדנית רוב רובן מתגלות כבעייתיות למדי, בלשון המעטה. עם זאת, ובלא קשר להוכחות, הרעיון של פון דניקן הוא כשלעצמו מרתק, ואף סחף אחרים אשר הציעו שינויים ועידונים של תפיסתו. שתיים מהגישות הספקולטיביות היותר מעניינות הן אלו של טמפל (Temple) ושל בלומריץ' (Blumrich). טמפל טען כי לשבט הדוגון במאלי יש ידע אסטרונומי שהיה בידיהם זמן רב לפני שהמדע המערבי רכש ידע זה. מדובר בידיעה שלכוכב סיריוס יש כוכב נלווה B.כוכב אשר בהיעדר מכשור מתאים אי אפשר לצפות בו. טמפל מנצל עניין זה כדי לטעון כי יצורים אינטליגנטיים אמפיביים מכוכב סיריוס היו מעורבים בהתפתחות המין האנושי על פני כדור הארץ, והידע הגיע מהם. בלומריץ', בספר פנטסטי למדי, טען כי חזיונותיו של הנביא יחזקאל הם, למעשה, דיווח מפורט על נחיתת ספינת חלל. כך או אחרת, ההיפותזה על ה”אסטרונאוטים העתיקים” זכתה לקיתונות לעג ולדה-לגיטימציה, ואיננה מקובלת במדע.

ואולם, בשנים האחרונות העלו שלושה מדענים מכובדים מאוד את ההשערה ולפיה החיים על פני כדור הארץ מקורם בחיים שמחוץ לפלנטה. האסטרונום הידוע פרד הוייל (Hoyle)ועמו וויקרמסינג (Wickramasinghe) ,הציעו בשנת 1978 כי החלל מלא במולקולות אורגניות קדם-ביוטיות הנישאות על גבי שביטים. לטענתם, בשלב מוקדם מאוד של ההיסטוריה של כדור הארץ, נחתו עליו כמה שביטים כאלה והזריעו את עולמנו במולקולות אשר יצרו חיים. אגב, בעבודה שעשו כמה שנים לאחר מכן, ייחסו השניים את המקור של כמה גלי מחלות שפשטו על פני כדור הארץ לגורמים מחוץ לכדור הארץ. ההשערה השנייה היא של פרנסיס קריק, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה בשנת 1962(עם ג'יימס ווטסון ומוריס וילקינס) על גילוי המבנה המולקולרי של ה-דנ”א. קריק פירסם בשנת 1981 ספר ושמו “החיים עצמם” (Life Itself), ובו הוא טוען כי יצורים תבוניים מחוץ לכדור הארץ שלחו לכדור הארץ נבגים באמצעות כלי תעבורה חלליים.

כלים אלו הגיעו לכדור הארץ והזריעו אותו. פרד הוייל ופרנסיס קריק נהנים מיוקרה מדעית רבה מאוד, ואי אפשר ליצור דה-לגיטימציה לגישותיהם בקלות כה רבה , כמו שהיה אפשר למשל, לעשות לפון דניקן. ואולם, ראוי לציין כי כל התאוריות הללו של פון דניקן, קריק והוייל, אינן פותרות באמת את חידת היווצרות החיים, אלא מסיגות אותה צעד אחד אחורה. למשל מתעוררת השאלה כיצד נוצרו מולקולות קדם-ביוטיות על שביטים? ועדיין נשארת התהייה בנוגע לדרך שבה נוצרו חיים; ועוד נוספת שאלה מדוע ירצו חוצנים כלשהם לזרוע בכדור הארץ חיים? תאוריות מהסוג של פון דניקן, פרנסיס קריק ודומיהם מניחות כי יש חיים תבוניים, מתקדמים מאוד מבחינה טכנולוגית, מחוץ לכדור הארץ. אם אכן כך הם פני הדברים, היכן הם? יתר על כן, אם חוצנים אלו ביקרו בעבר הרחוק בכדור הארץ, או שהם שולחים לכאן כלי תעבורה חלליים, הרי ייתכן שהם עדיין ממשיכים לבקר אותנו. אם ניצמד, לעומת זאת, לתאוריה מהסוג שהציע אופרין, הרי אפשר לחפש ביקום מקומות שבהם נוצרו תנאים, המתאימים, על פי התאוריה, להיווצרות חיים. לפי גישה זו, כל אימת שיווצרו תנאים כאלה, ההסתברות להיווצרות חיים, ואולי אף חיים תבוניים, עולה. צורות חשיבה אלו הניבו שתי גישות עיקריות להתבוננות בנושא החוצנים התבוניים.

חיפושים

גישה אחת התפתחה בתוך המדע המקובל, וזוהי גישת SETI שהוזכרה קודם. לגישה זו היו שני ענפים. הענף האחד התבסס על שידור הודעות “אנחנו כאן. אם אתם שם – השמיעו קול” לחלל. שידור שכזה יכול להתבצע על ידי שידור גלי רדיו; למשל ב-10 בנובמבר 1974 שודר מסר רדיו של 3 דקות לחלל מהרדיו-טלסקופ גדול הממדים בארסיבו שבפוארטו ריקו. אפשר גם לשדר את המסר על ידי הצמדת שדרים לכלי תעבורה חלליים. כך למשל החלליות פיוניר 10 ו-,11 וכן החלליות וויאג'ר 1 ו-,2 הכילו לוחות (פיוניר) או תקליטים (וויאג'ר) עם מידע עלינו וקריאת “הלו” לחוצנים תבוניים אפשריים. כדאי לציין כי ב-4 בנובמבר 1976 פרסם סר מרטין ריילי (Ryle),זוכה פרס נובל בפיזיקה ואחד מחשובי האסטרונומים באנגליה בעת ההיא, מכתב גלוי ב”ניו-יורק טיימס”, ובו בקשה שהופנתה לאסטרונומים העוסקים ברדיו אסטרונומיה, להיזהר מהפצת הידיעה שאנחנו כאן, מפאת האפשרות המסוכנת כי ידיעה זו עשויה לגרום לפלישה עוינת של חוצנים תבוניים לכדור הארץ. הבסיס העיקרי לחשש זה הוא ההיסטוריה של המין האנושי, המצביעה על כך שכמעט כל אימת שתרבות מתקדמת מבחינה טכנולוגית פגשה תרבות פחות מתקדמת מבחינה טכנולוגית המפגש נסתיים באופן כזה שהתרבות הפחות מתקדמת יצאה נפגעת – על ידי ניצול, קולוניזציה, כיבוש, הרס וגם השמדה (למשל, מפגשי האירופים עם המקומיים באפריקה; מפגשו של קורטז עם האצטקים ועוד). במובנים רבים אזהרה זו היא חסרת משמעות, שכן כמה מסרים כבר נשלחו, ומעטפת שידורי הרדיו מכדור הארץ הולכת ומתפשטת.