*ד”ר דבורה צוויקל ומיקי הולצמן מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה מציעים לזהות את הספינה שהתגלתה כבר בשנת 1999 מול חופי טנטורה כספינת הברון האובדת. הספינה שמצאנו תואמת את המפרט של ספינות הברון מבחינת המבנה, היא נשאה מטען דומה והיא שטה וטבעה בתקופה הנכונה”, אמרו*
האם “ספינת הברון רוטשילד”, שהייתה אחת משלוש ספינות שהעבירו חומרי גלם מצרפת לבית הזכוכית שהקים הברון בטנטורה, ועקבותיה אבדו בסוף המאה ה-19, נמצאה אחרי למעלה מ-100 שנים? במחקר חדש מבקשים חוקרי החוג לציוויליזציות ימיות מבית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה לזהות את הספינה שהתגלתה כבר בשנת 1999 בחוף דור כ”ספינת הברון” האובדת. “מתוך שלושת ספינות הברון, יש עדויות על כך ששתיים נמכרו ואילו על השלישית אין מידע. הספינה שמצאנו תואמת את המפרט של ספינות הברון מבחינת המבנה, היא נשאה מטען דומה והיא שטה וטבעה בתקופה הנכונה”, אמרו ד”ר דבורה צוויקל ומיקי הולצמן, שחוקרים את הספינה.
בשנת 1893 הקים הברון רוטשילד בית חרושת לזכוכית בחוף טנטורה, בכדי לייצר בארץ ישראל את בקבוקי היין לייקב שבזיכרון יעקב הסמוכה, כשמי שהקים בפועל ואף ניהל את בית החרושת היה מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב. הברון רוטשילד אף רכש שלוש ספינות קטנות בכדי להעביר חומרי גלם מהמפעלים בצרפת לבית החרושת ואייש אותן בצוות יהודי. בספרי הרשומות של אותה תקופה נרשמה הרכישה של ספינות אלה והדגם שלהן. עוד צויין כי הספינות ניזוקו מספר פעמים, אולם בסופו של דבר – שתיים מהן נמכרו ואילו גורלה של השלישית אבד.
כעת, מעלים ד”ר צוויקל והולצמן את הסברה כי הספינה הדו-תרנית שנחפרה לראשונה כבר בשנת 1999 מול חופי טנטורה היא-היא ספינת הברון האבודה. כאמור, הספינה נחפרה בשנים 1999-2000 בחפירות שהתמקדו בעיקר במבנה ועוד פעם בשנת 2008, בחפירות שהתמקדו בעיקר בתכולה, שכללה סירים, כדי חרס, אריחי קרמיקה, רעפים, חביות, ארגזים ומספר שקי בד. המחקר הנוכחי מבוסס על עיבוד הממצאים של החפירה משנת 2008.
בעקבות החפירות הראשונות הסיקו החוקרים כי מדובר בתו-תרנית מסוג סקונר Schooner )) ותארכו אותה בתיארוך גס מאוד לשנים 1660-1960. עיבוד הממצאים הנוכחי קיצר בהרבה את משך השנים, כשסיבי בד ורצועות מהחבלים שנמצאו מיקמו את הספינה במאה ה-19. אולם מה שמיקד עוד יותר את התיארוך, ובעיקר, את תיארוך הפלגתה האחרונה של הספינה, היו הממצאים שנמצאו על גבי הכדים, אריחי הקרמיקה והרעפים. בסקירה מדוקדקת הבחינו החוקרים שעל מרבית חומרים אלה הוטבעה חותמת בית החרושת שבהן יוצרו, כשבסך הכל מצאו החוקרים שישה סימנים של בתי חרושת, כולם מצרפת, כולם פעילים בסוף המאה ה-19. ברגע שמצאו את סמל האריה של חברה בשם “האחים Guichard”, מועד טביעתה של הספינה התמקד עוד יותר, מכיוון שחברה זו הופיעה בשנתון המסחרי של מרסיי בשנים 1897-1889.
כך שכבר כעת ברור שמדובר בספינה שנשאה חומרי גלם צרפתיים לישראל, שהיו בשימוש גם ביישוב הצעיר של זיכרון יעקב, בעיקר הרעפים ואריחי הקרמיקה, וחלק מהמסלול שלה עבר בקרבת טנטורה בסוף המאה ה-19. מה שקושר אותה עוד יותר לספינות הברון היא העובדה שבאחד מהסירים מצאו החוקרים את החומר כבריום סולפאט BaSO4 שידוע כחומר שמשפר את השקיפות והברק של זכוכית, חומר שנזכר כחומר שהוזמן על ידי בית החרושת לזכוכית שניהל דיזינגוף בטנטורה, עבור הברון רוטשילד.
“אין ספק שהספינה הזו יכולה להיות אחת מעשרות ספינות דומות ששטו בשנים אלה מול חופי ישראל. אולם נראה שיש לא מעט פרטים שקושרים אותה לזיכרון יעקב, לבית החרושת לזכוכית בטנטורה ולספינות הברון. אולי כעת אנחנו יודעים מדוע הספינה השלישית לא נמכרה כמו אחיותיה ועקבותיה אבדו – היא פשוט טבעה על מטענה”, סיכמו החוקרים.
תגובה אחת
שלום
האם חסר במאמר ציון של קורט רווה?
מין הראוי לתת לאיש זה את קרדיט על החפירות התת מימיות בחוף טנטורה וגם המוזיאון בנחשולים שהיה בעבר בית חרושת לזכוכית
דני