ידענים: ביולוגיה ורפואה | סרטן

מאת 15 ביולי 2017 תגובה אחת

חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט גילו מנגנון המאפשר התפתחות גרורות סרטניות לאחר ניתוח

אזור הניתוח בקרום הצפק של עכבר. הסימון האדום מראה את הביטוי של LOX; הסימון הירוק מראה את ההיפוקסיה (מחסור בחמצן) בתאים. מקור: באדיבות הטכניון.

אזור הניתוח בקרום הצפק של עכבר. הסימון האדום מראה את הביטוי של LOX; הסימון הירוק מראה את ההיפוקסיה (מחסור בחמצן) בתאים. מקור: באדיבות הטכניון.

מאמר המתפרסם בכתב העת Cell Reports מציג מנגנון מרכזי המאיץ התפתחות גרורות לאחר ניתוחים להוצאת גידולים סרטניים באזור הבטן. המחקר נערך על ידי פרופ’ יובל שקד ופרופ’-משנה פלג חסון מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט עם חוקרים ממכון ויצמן למדע, מאיטליה ומפינלנד.

ניתוח להסרת גידול הוא אחד הדרכים המקובלות לטיפול בגידולים סרטניים. מטרת הניתוח היא להסיר את כל הרקמות הסרטניות וכן שוליים מן הרקמה הבריאה כדי למנוע את חזרתו של הגידול.

למרות זאת, במקרים רבים מתפרץ הגידול מחדש מתוך תאים סרטניים בודדים שנותרו באזור הניתוח. ההתפרצות המחודשת אלימה יותר מן הגידול הראשוני ומתבטאת בגרורות סרטניות – התפתחות של תאים סרטניים במקומות אחרים בגוף. בניגוד לגידולים ראשוניים, שבהם קל יחסית לטפל בניתוח ובהקרנות, גרורות הן אתגר מורכב הרבה יותר ואחראיות לכ-90% ממקרי התמותה מסרטן.

התפתחותן של גרורות לאחר ניתוח היא תופעה ידועה המוסברת בכך שבתגובה לניתוח, שהוא סוג של פציעה, מפתח הגוף דלקת באזור הניתוח כדי להגן על האזור מפני זיהומים. דלקת זו מובילה בין השאר להתלקחות מחודשת של הסרטן.

בעבודה הנוכחית גילו החוקרים כי ניתוחים להסרת גידולים באזור הבטן מחוללים ברקמת הריאה שינויים המגדילים את הסבירות להתפתחות גרורות. שינויים אלה, שעיקרם ברקמת החיבור של הריאה, משפרים את יכולתם של תאים סרטניים להיצמד טוב יותר לרקמה זו וכך לפתח גרורות חדשות. החוקרים גילו גם כי השינוי המבני ברקמת החיבור קשור באנזים בשם ליזיל אוקסידז (LOX). אנזים זה, האחראי לחיבור רקמת הקולגן שהיא חלק מרקמת החיבור, משנה את המבנה שלה וכך מקל על תאים סרטניים להיצמד אליה. כאשר עיכבו החוקרים את פעילותו של אנזים זה הושגה הפחתה משמעותית ביכולת ההיצמדות של תאי הסרטן לרקמת הריאה וכך פחתה היווצרותן של גרורות סרטניות.

לאחר ניסוי בעכברים בחנו החוקרים את התהליך בחולים שעברו ניתוחים שונים בחלל הבטן וגילו כי גם בגוף האדם גורר הניתוח עלייה ברמות האנזים ובעקבותיה הגדלה של מספר הגרורות. הם מקווים כי המחקר הנוכחי יוביל בעתיד לפיתוח מעכבי LOX שימנעו התלקחות מחודשת של סרטן בחולים שעברו ניתוח להסרת גידול.

במחקר תמכו מענק ERC מהאיחוד האירופי ומכון רפפורט בטכניון.

תגובה אחת ל “קרב בלימה”

  1. אמיר

    אם הבינותי נכון, השינוי המבני ברקמת החיבור נגרם כתוצאה מהניתוח, וזה גורם לעלייה באנזים ה LOX. והדלקת שמתחוללת בעקבות הניתוח הוא חלק טבעי של תהליך ההחלמה.
    1) האם אפשר להניח שהתהליך הנ"ל אופייני לכל ניתוח? ולא רק לניתוח להסרת גידולים סרטניים?
    2) ככל שידוע לי, תאים סרטניים נוצרים באופן שוטף אצל כולם, ומערכת החיסון מחסלת אותם באופן שוטף ב 99.9%+ מהמקרים.
    אם שתי הנקודות נכונות, הייתי מצפה לראות מתאם חיובי (וסיבתי) בין ניתוח מכל סוג לבין הופעת סרטן. מעניין אם המתאם קיים.

הוספת תגובה

  • (will not be published)