חלק ראשון מתוך סקירת תשע טכנולוגיות הנמצאות כבר כיום בפיתוח וניסוי ואשר יביאו אותנו למאדים ויאפשרו לנו להציל את מארק וואטני
לכוכב הלכת מאדים יש מקום מרכזי בדמיון ובתרבות מזה אלפי שנים. הקדמונים התפעלו מצבעו האדום ומבהירותו העולה ויורדת במחזורים במשך השנים.
תצפיות ראשונות מטלסקופים הובילו להשערה לפיה כוכב הלכת מכוסה בתעלות המשמש את תושביו לתעבורה ולמסחר. ב”מלחמת העולמות” מציב ה.ג. וולס את תרבות המאדים הזוממת לכבוש את כדור הארץ. בשנת 1938 הכניס אורסון וולס לפניקה את המאזינים שחשבו שהם מאזינים למשדר חדשות ולא לתסכית רדיו על פי ספרו של ה.ג. וולס.
הסיפור האמיתי של בני האדם ומאדים קצת יותר פרוזאי ולא פחות מרתק. הטלסקופים הראשונים שהופנו לעבר הנקודה האדומה בשמים, ראו דיסקה מעורפלת ומנומרת כתוצאה מטכנולוגית הטלסקופים של אז והדבר הוביל לאותן הזיות על תעלות. רק לפני 50 שנה, התקבל התצלום הראשון מחללית שחלפה על פני מאדים. כעת לאחר עשורים של מחקר על כוכב הלכת עצמו, התמונה המתבהרת היא של עולם שהכיל פעם מאגרי מים פתוחים, מרכיב חיוני לחיים.
הקסם של מאדים לא עומעם, אפילו בעידן האינטרנט. מתכנת בדימוס בשם אנדי ווייר (Weir) שאהב לכתוב פוסטים בבלוג שלו, פרסם סדרה אודות אסטרונאוטים של נאס”א הננטשים על מאדים. הפופולריות הובילה אותו להפוך את הסדרה לספר מצליח “המאדימאים” (The Martian) שגם עובדה לסרט שיצא לאקרנים באוקטובר 2015. בגרסה העברית לסרט בחרו משום מה שם שלא אומר כלום: “להציל את מארק וואטני”.
“להציל את מארק וואטני” ממזג את הבדיון ואת העובדות אודות מאדים, והוא מבוסס על המחקרים של נאס”א ואחרים במאדים, והוא ממשיך את הקו לשנות השלושים של המאה הנוכחית, תקופה שבה אסטרונאוטים טסים באופן סדיר למאדים, חיים על פני השטח וחוקרים את כוכב הלכת. אף כי העלילה מתרחשת עשרים שנה בעתיד, נאס”א כבר מפתחת רבות מהטכנולוגיות המופיעות בסרט.
מתחם מגורים
על פני השטח של מאדים מבלה וואטני פרק זמן משמעותי בתוך מבנה המגורים habitation module — the Hab –, הבית הרחוק מהבית. אסטרונאוטים עתידיים שינחתו על מאדים יזדקקו לבתים מהסוג הזה כדי שלא יצטרכו לבלות חודשים ושנים כשהם שרועים על הקרקע המאובקת בתוך חליפות חלל.
במרכז החלל ג’ונסון של נאס”א מתאמנים צוותים למשימות חלל ארוכות וממושכות במעין מתקן המדמה את התנאים הללו, המכונה Human Exploration Research Analog (HERA).
HERA מכיל סביבה מבודדת המתדמה את תנאי הטיסה לחלל העמוק. המתקן בן שתי הקומות מכיל רובעי מגורים, שטחי עבודה, מודול שירותים היגייני והדמיה של מנעל אוויר. בתוך המתקן הזה מבצעים המשתתפים בניסוי משימות מבצעיות, ממלאים את הדרוש לתפעול המתקנים ש”הביאו עימם” וחיים ביחד במשך14 יום (בקרוב הכוונה היא להעלות את משך השהות לשישים יום). הם מדמים משימות עתידיות בסביבה מבודדת. אסטרונאוטים השתמשו לאחרונה במתקן כדי לדמות את תחנת החלל ערב טיסתם לשם. מתקן מחקר זה מספק נתונים חשובים אודות הגורם האנושי, בריאות התנהגותית ואמצעים לשמירתה במטרה לסייע לנאס”א להבין כיצד לבצע משימות בחלל העמוק.
חוות צמחים
כיום יש לאסטרונאוטים בתחנת החלל שפע של מזון המגיע אליהן בחלליות המטען, בחלליות פרוגרס רוסיות, אירופיות, יפניות וכמובן החלליות הפרטיות הראשונות דראגון של SPACEX וסיגנוס של אורביטל. במאדים לא יוכלו האסטרונאוטים להסתמך על משימות אספקה מכדור הארץ. אפילו למשלוחי אקספרס ייקח תשעה חודשים לפחות כדי להגיע אליהם. כדי שבני אדם יוכלו לשרוד על מאדים, הם יצטרכו לדאוג למקור מתמשך של מזון – במילים אחרות, הם יידרשו לגדל אותו בעצמם.
משמאל: בסצנה מתוך הסרט “להציל את מארק וויטני, אוסף תפוחי אדמה שגידל בתוך מתקן המגורים. צילום: פוקס. מימין – האסטרונאוט (האמיתי) קיל לינדגרן קוטף חסה שגדלה בניסוי VEGGIE בתחנת החלל הבינלאומית.
בסרט הופך וואטני את ה-HAB לחווה המספקת את צרכי המזון שלו והופך את תפוח האדמה לצמח המאכל המאדימאי הראשון. כיום, במסלול נמוך סביב כדור הארץ, חסה היא הגידול הנפוץ ביותר בחלל. על סיפון תחנת החלל מותקן ניסוי VEGGIE שנועד לבחון מערכת לאספקת מזון טרי.
אורות בצבעים אדום כחול וירוק מסייעים לצמחים לגדול בתוך כריות – שקיות קטנות עם פני שטח פעילים המכילים מצע גידול ודשנים. הצמחים נועדו לקצירה על ידי האסטרונאוטים. בשנת 2014 השתמשו אסטרונאוטים במערכת כדי לגדל חסה רומית אדומה ורק לאחרונה הם קצרו וטעמו את הצמח הראשון שגודל בחלל. זהו צעד גדול לעבר חקלאות בחלל, ונאס”א מבקשת להרחיב את כמות וסוגי הצמחים שיסייעו לספק את צרכי התזונה של אסטרונאוטים עתידיים על מאדים.
הפרקים הבאים יתפרסמו בימים הקרובים
עוד בנושא באתר הידען:
העתיד של העתיד – מושבות על מאדים לא מדע בדיוני
“הטיסה למאדים תצא מהירח”
15 תגובות
מנחה היקום
תגובה מעניינת ומשעשעת כיוון שהסופות במאדים אכן אינן כאלו בעוצמה המתוארת, ואינן חזקות מספיק בשביל לגרום נזק כזה. זה מה שנקרא plot device.
מה שמאוד צרם לי בסרט “להציל את מארק וואטני” הוא העובדה שלא טרחו לקבור את המבנים של המגורים מתחת לפני השטח. אם אמנם הסופות על פני המאדים הן בעוצמה המתוארת (אני מבין שיוצרי הסרט התכוונו להיות מדוייקים וצמודים למציאות ככל האפשר), הסתרת המבנים מתחת לפני הקרקע יכולה לחסוך נזקים ואולי אפילו אנרגיה.
קבורת המבנים היא כמובן קשה יותר לביצוע מאשר סתם הנחה שלהם על הקרקע, אך לדעתי אפשרית בהחלט.
הם בחרו את השם להציל את מארק וואטני כי זה דומה מאוד באופן לא מפתיע ל:להציל את טוראי ראיין . ובשניהם הכוכב הוא מאט דיימון.
סנופקין
אני מסכים איתך שכרגע למין האנושי יש בעיה לחיות בצורה בת קיימא על כדור הארץ וכנראה שהבעיה לא תיפתר על ידי שינוי כתובת.
מה שיפתור את הבעיה הוא שינוי תרבותי עמוק של מספיק אנשים.
כדי שהשינוי הזה יתרחש צריך שני דברים שהתיישבות על כובי לכת אחרים יתן לנו.
1. מגוון תרבותי 2. זמן.
יישוב על המאדים נותן לנו עוד זמן שאול על מנת לתקן את דרכנו וחברה אנושית חדשה שאולי ממנה יגיע השינוי ההתנהגותי שמאפשר קיום ארוך טווך.
ליוסי – מה הקשר בין קושי להגיב לבין “לשמר את הפנינה”. שאנשים יגיבו כמה שבא להם. אל תדאג, מי שמגיב או בכלל נכנס לאתר הזה וטורח להגיב הוא אדם הרבה מעל הממוצע לכן אתה לא תראה פה תגובות כמו “ואללאק אחי צ’מע איזו כתבה מדעית ב****ה”.
אם כבר אז הפוך – אם רוצים לשמר את האתר הזה (ולפתח אותו!) אז צריך להכניס אליו תנועה גדולה יותר של גולשים. בכל העולם הבינו שתנועת אנשים = כסף ורצוי שהאתר הנפלא הזה לא ייעלם עקב מחסור בכסף, לכן הייתי מצפה מבעלי האתר להפוך את האתר הזה לידידותי ולקחת אותו מחשיבה של העשור הראשון של האינטרנט (כמו שהוא נראה עכשיו לצערם של כולם) לעבר ההווה, כלומר אפשרות נוחה להגיב, לעשות לייקים, להכניס אינטרקציה עם רשתות חברתיות (איפה כפתור ה SHARE?!) וכו’. שבוע טוב.
יוסי אתה קצת מפספס את הנקודה.
לא יעזור לך ליישב כוכבים אחרים כל עוד לא למדת לחיות בצורה בת-קיימא.
בנוסף, אם היו משקיעים את המאמץ בהצלת המין האנושי על כדור הארץ היית יכול לקבל עוד כמה מיליוני שנים לצורך הגעה לטכנולוגיה שאתה רוצה, במקום עוד 200 שנה בערך במקרה הטוב שיישארו לנו אם נמשיך במצב הנוכחי.
אפילו באנטארקטיקה אתה לא יכול ולא רוצה לחיות אז במאדים אתה חושב שיהיה לך כיף?
בלי אוויר, בטמפרטורות מקפיאות, מחסור במים ואבק רעיל בכל מקום?
טכנולוגיה ופנטזיות זה נחמד וגם אני אוהב מד”ב, אבל בינתיים ועד אז יש לנו מציאות להתמודד איתה וצריך לקחת בחשבון שמיליארדי אנשים יישארו בכדור הארץ, או ימותו בכדור הארץ, בזמן שאנשים אחרים מפנטזים על הרס הבית שלנו ושליחת ביציות לחלל.
אני בהחלט בעד מחקר ומדע אבל עדיף להתמקד כרגע במחקר מאשר לבזבז את רוב הכסף על טיסות למאדים.
המידול של טסרקט בסרט בין כוכבים הוא מידול יפהפה של רעיון מתורת היחסות הכללית ע”י מחשב כך שיהיה מובן לאנשים רבים. זה עוד דבר שאינו מדע בר קיימא ואפילו אולי לא נכון – אבל כדאי להבינו. הסרט שאבי כותב עליו מעניין אותי ובעקבות הכתבה אלך לראות אותו. אלון מוסק היזם בהחלט מאמין בהתיישבות קבע במאדים למרות הקושי האדיר לממשה. טוב שיש אלון מוסק.
בסרט בין כוכבים מוצג טסרקט מעשה ידי תרבות מתקדמת יותר. קוביה בארבע ממדים, שבה הזמן הוא מימד פיזי רביעי וכול נקודה היא נקודה בזמן. אולי הזמן אינו מימד רביעי האף שתורת היחסות הכללית מצביעה שכן, ואולי ההתפשטות כדורית ולא קובייתית, ואולי חץ הזמן נע קדימה תמיד ולא אחורה לפחות לגבינו. מה שחשוב זה ההבנה של המימד הרביעי שהסרט נותן לנו. ברור שהוא לא מדע בר-קיימא ואינני מערב מדע עם רעיונות עתידניים, אבל המחשה איך נראה טסרקט לא היתה לי לפני הסרט וכעת יש לי מושג חלקי יותר טוב מקודם לדעתי.
הרעיון הוא להפיץ את המורשת ולא ברור אם תהיה יכולת להציל את כל המין האנושי.
אולי בעוד 1000 שנים תהיה טכנולוגיה שתאפשר מסע בין כוכבים כמו שהיום נסיעה לארה”ב.
אולי לא.
בסרט בין כוכבים עם מתיו מקונהי מועבר כביכול חלקים נכבדים מכדור הארץ לכוכב אחר ע”י גילוי חוקים חדשים והנעת כבידה. הפרופסור שמאתחל את הפרויקט להצלת כדור הארץ, ספקן לגבי סיכויי העברת אוכלוסיה שלימה ולפיכך משגר חלליות בטכנולוגיה קיימת עם ביציות מופרות מוקפאות למשלחת שיוצאת לשלושה כוכבים בגלקסיה חדשה כמובן דרך חור תולעת – דבר שאינו קיים היום. מה שחשוב בסרט הוא הפתיחות לרעיונות שכיום אינם מדע בר-קיימא. תסריטאי הסרט הוא פרופסור קיפ תורן והוא פיזיקאי מהשורה הראשונה שהביע את הסברה שחורי תולעת קיימים והם מגשרים בין גלקסיות מרוחקות. ספרים מיועדים לקדם רעיונות שעדיין לא ברי קיימא. כשקולומבוס חצה את האוקיינוס הוא עשה זאת ללא ידיעה מה מצפה לו ונכשל בהבנה שזו אינה אסיה ובספינות פרימיטיביות. רק שלוש מאות שנים לאחר 1492 הוכר שהוא ולא אמריגו וספוצי אחראים לגילוי אמריקה.
לאורך ההסטוריה העבירו תרבויות מפוארות את המורשת שלהן לתרבויות שירשו אותם. יוון ויהודה לתרבות המערבית, העולם החדש לעולם הישן שפעמיים הציל אותו מעצמו.
אם כדור הארץ יכלה יום אחד באסון כלשהו, חלוקת הביצים לא לסל אחד, מגדילה את הסתברות הישרדות מורשת המין האנושי שנמצא לדעתי בראשית דרכו. התרבות והידע היום אינם פסגת האבולוציה לדעתי. בנוסף התיישבות בחלל עשויה לעודד לדעתי האישית בלבד פלורליזם מחשבתי, תרבויות ותיקות שהתאבנו ולא ניתן לבצע בהן התמרה תרבותית לעומת עולם חדש שבו ניתן. הגיוני לדעתי אם כי לא מוכח שיש תרבויות שהצליחו להתפשט בחלל. כשמקסוול פיתח את המשוואות לשדה אלקטרו-מגנטי כולם שאלו למה זה נחוץ. הרי אלו גלים בלתי נראים ובלתי מוכחים. היום כל חיינו מורכבים מאלקטרו-מגנטיות. היום אומרים לגבי תורת המיתרים – למה היא טובה אם לא ניתן להוכיח אותה. ובכ”ז בוזון היגס כנראה הוכח קיומו ב LHC.
מסע בין כוכבים שמתחיל בקטן, יסייע לפיתוח תשתיות הנעה מתוחכמות יותר מהנעה רקטית מדלק רגיל.
תשתיות שמתקנות את עצמן בתנועה. תחילה בשימוש במנועי פלסמה וגרעין ואח”כ אולי בהנעת כבידה. כל כוכב נותן לתרבות שבו חלון זמן שבו היא צריכה להתקדם תרבותית וטכנולוגית מספיק ע”מ לשרוד משבר חריף. למשל פגיעת אסטרואיד, או כיליון ע”י השמש המקומית. רוב הניסיונות משמידים את עצמם או מושמדים. אבל אי שם בחלל אולי ישנה תרבות שמצליחה לצלוח לשלב הבא.
מסכים עם “אני”. ומה קשור ה”אתר”? שמישהו יסביר
האתר שלי? כתובת הדף שבו אני מגיב? מה זה?
ועכשיו בנוגע למאדים – זה לא הכי אידיוטי להשקיע משאבים אדירים בלהפוך את מאדים לניתן ליישוב
ומשאבים יותר אדירים בלהפוך את כדור הארץ ל”לא ניתן ליישוב”?
הרי גם אם יצליחו יוכלו להעביר לשם כמה אלפי אנשים מקסימום וכל השאר ימותו…
“אני”. המאמץ כדאי. זהו אחד האתרים הנבונים בישראל, ולכן לדעתי (אולי אני טועה) כמות הטוקבקים בו יחסית לעיתון ברשת או פייסבוק נמוכה יותר. לדעתי לאחר פעם אחת לא צריך להכניס יותר פרטים לכתבה.
לדעתי חובה עלינו לשמר את אתר הפנינה הזה, והטוקבקים הם דרך צנועה לעשות זו.
הסרט בין כוכבים עם מתיו מקונוהי אמנם לא לגמרי מדעי אבל מבוסס על חצי תסריט/בימוי של פרופסור קיפ תורן. לא ניתן למצוא שם דיוק מדעי מושלם ואפילו קרוב לזה לא.
הרעיונות שמודגמים בו יפים: הם חור שחור, למעט הספגטיזציה, וטסרקט – קוביה בארבע ממדים כשמימד הזמן פרוס כאילו היה מימד מרחב, ובכל אגף בו, אותו החדר בזמן אחר. מי שמחפש דיוק מדעי לגמרי לא ימצא, כי למשל לליבת החור השחור לא ניתן להגיע שלם, או שדורות מתקדמים של האנושות עקפו חורבן כדור הארץ והצליחו מהעתיד להציל את ההווה.
אבל הרעיון שלדורות מתקדמים של האנושות יש שליטה בעל כבידה ובמימד הזמן, וחיפוש כוכבים בגלקסיה מרוחקת ע”י עיקום המרחב ויצירת חור תולעת הם רעיונות שעדיין אינם מדע של קיפ תורן וניתן לקרוא עליהם בהיקום כקליפת אגוז של הוקינג.
הכתבה טובה. הכנסת הנתונים חד פעמית. בפעמים הבאות לא צריך להכניס.
הנושא מעניין.
זה נורא מעצבן שצריך להכניס כל כך הרבה פרטים לפני כל תגובה (למה אני צריך להכניס מייל ואתר ?! מה זה קשור בכלל…). מתחיל להימאס עליי להגיב פה. כבר שכחתי מה רציתי לכתוב בנוגע לכתבה.