לראשונה, במקום להימנע ולקצר את זמן השהות בחגורת ואן אלן, תשגר נאס”א לווינים שיחלפו דרכה. לשם כך היא נדרשה לשפר את ההגנה על האלקטרוניקה הרגישה מפני הקרינה
מגוון רחב של חלקיקים דחוסים, נמצאים בחגורת הקרינה של ואן אלן. איזור דינמי זה משתנה בתגובה לשמש, ויש לו פוטנציאל להשפיע על לוויני ה-GPS, טלוויזיה בלווינים ועוד.
היום, 30 באוגוסט, שוגרה ממרכז החלל קנדי משימת RPSP (Radiation Belt Storm Probes) הכוללת שני לווינים שימדדו לראשונה את הסביבה המשתנה תדיר הזו ויחקרו אותה לעומק.
“אנו חיים באטמוספירה של השמש, ולכן כאשר השמש מתעטשת, כדור הארץ חוטף הצטננות” מסבירה ניקי פוקס, סגנית המדען הראשי בפרויקט במחלקה לפיסיקה יישומית (APL) באוניברסיטת ג’ונס הופקינס בלורל, מרילנד. “לכן כל מה שמתרחש בשמש, כדור הארץ יחוש את ההשפעה ויגיב לשינויים במזג האוויר החללי.”
המשימה כוללת שני לווינים כמעט תאומים כאשר כל אחד מהם נושא ערכה של מכשירים מתקדמים שיסייעו למדענים לנטר ולאפיין את השינויים בחגורת הקרינה.
:החלליות הללו המודדות את הסופה בחגורות הקרינה יתנו לנו הבנה טובה יותר כיצד פועלות אותן חגורות קרינה, ויאפשרו לנו לעשות עבודה טובה יותר בניבוי והגנה מפני הקרינה בעתיד” אומר מהנדס המערכות הראשי של המשימה ג’ים סטראטון, אף הוא מ-APL.
משימת RBSP היא חלק מתוכנית “לחיות עם הכוכב” המנוהלת בידי מרכז גודארד של נאס”א ו-APL, והיא תימשך שנתיים.
גילוי חגורות הקרינה הוא אחת התגליות הראשונות של עידן החלל. קיומם אותר ב-1958 בידי מוני גייגר שהיו על החללית הראשונה של נאס”א אקספלורר 1, שנבנה בידי ג’יימס ואן אלן וצוותו מאוניברסיטת איווה. כעת למעלה מ-50 שנה לאחר מכן, RBSP מכיל ערכה מקיפה של מכשירים שתוכננו לבדוק לא רק את החלקיקים בתוך חגורת הקרינה אלא גם את גלי הפלסמה, השדות החשמליים והמגנטיים המוליכים את החלקיקים הללו.
המשימה דורשת שתי חלליות משום שהמדענים רוצים לאתר שינויים ארוכי טווח. “אם יש לך שני גלגלי הצלה באוקיאנוס ואחד מהם עולה ויורד שוב אינך יודע כלום אודות הסיבה לעליה וירידה.” מסבירה פוקס. “אם שניהם עולים אתה יודע שיש משהו שמשפיע על שניהם באותו הזמן. אם תחילה אחד עולה ואחריו השני אתה יכול למדוד את מהירות הגל בין שני הגלגלים, ואת כיוונו. ואם רק אחד עולה ויורד והשני לא זז סימן שיש תופעה מקומית שלא נעה לשום מקום. באופן זה שתי החלליות תוכלנה לבדוק פרטים עדינים בחגורת הקרינה.” אמרה.
החלליות הבנויות משמונה פאות שוקלות כל אחת 635 ק”ג, רוחבן כ-2 מטרים וגובהן כמטר. ואולם חיישני השדה המגנטי והשדה החשמלי נמתחים בחוטי תייל הרחק מהחלליות כדי להימנע מלמדוד את השדות החשמליים והמגנטיים של החלליות עצמן. מסנני נתונים ומגיני מתכת הסוככים על הרכיבים האלקטרוניים של החלליות יאפשרו מניעת הפרעות כמו גם יגינו מפני הסביבה הקשה שבה יפגשו החלליות מדי יום.
“ברור כי האתגר הגדול יגיע מסביבת הקרינה החזקה בה יטוסו החלליות” אמרה סטראטון. “מרבית החלליות מנסות להימנע מטיסה בחגורת הקרינה. אנו טסים ישירות אל ליבה” אמרה.
תגובה אחת
בטיסות מאויישות…..