שיטה חדשה נטולת קרינה לאיתור סרטן

השיטה שפותחה בסטנפורד תוכל להפחית את הסיכון של המטופלים לפתח סרטנים משניים מאוחר יותר במהלך חייהם. השיטה החדשה מהווה גרסה שונה של שיטת הדימות המבוססת על תהודה מגנטית (MRI) והיא מנצלת חומרי ניגוד חדשים לאיתור הגידולים.

פותחה שיטה לסריקת גופם של חולי סרטן צעירים לאיתור גידולים מבלי לחשוף אותם לקרינה. השיטה תוכל להפחית את הסיכון של המטופלים לפתח סרטנים משניים מאוחר יותר במהלך חייהם. השיטה החדשה מהווה גרסה שונה של שיטת הדימות המבוססת על תהודה מגנטית (MRI) והיא מנצלת חומרי ניגוד חדשים לאיתור הגידולים. המחקר מצא כי השיטה החדשה יעילה באותה מידה כמו שיטות סריקה אחרות המבוססות על קרינה מייננת שנועדו לאתר גידולים, ובעיקר טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים (PET) וטומוגרפיה ממוחשבת (CT).

חוקרים מביה”ס לרפואה באוניברסיטת סטנפורד ומביה”ח לילדים באוניברסיטה פיתחו שיטה לסריקת גופם של חולי סרטן צעירים לשם איתור גידולים מבלי לחשוף אותם לקרינה. השיטה החדשה תוכל להפחית את הסיכון של המטופלים לפתח סרטנים משניים מאוחר יותר במהלך חייהם. השיטה החדשה, המתוארת בכתב-העת המדעי The Lancet Oncology, היא גרסה מעט שונה של שיטת ה-MRI והיא עושה שימוש בחומרי ניגוד חדשניים לאיתור גידולים.

על אף העובדה כי הטכנולוגיה של סריקת גוף מלא בעזרת PET-CTמספקת מידע חיוני לשם האיתור של סרטן, היא בעלת חיסרון אחד גדול: סריקה יחידה חושפת את המטופל לקרינה השווה בערכה ל-700 צילומי רנטגן. רמת חשיפה כה גבוהה מסוכנת במיוחד עבור ילדים ונערים צעירים שהינם פגיעים יותר לקרינה מאשר מבוגרים לאור העובדה כי הם עדיין גדלים. בנוסף, סביר להניח כי הילדים יחיו מספיק זמן כך שהם עלולים לפתח סרטן משני. “אני די נרגש בנוגע לבדיקת דימות עבור מטופלי סרטן המחייבת חשיפה לאפס קרינה,” אמר אחד מהחוקרים. “זה עניין חשוב ומבורך.”

צוות המחקר השווה בין שיטת ה-MRI המשופרת לבין השיטה הרגילה של PET-CT בקרב 22 מטופלים בגילאים 33-8 שהיו חולים בלימפומה או סרקומה. סוגי סרטן אלו מקורם במערכת החיסונית ובעצם, בהתאמה. שני סוגי הסרטן הללו עלולים להתפשט דרך מח העצמות, קשרי הלימפה, הכבד והטחול.

בעבר, מספר משוכות מנעו מהרופאים מלהשתמש ב-MRI לכל הגוף לשם איתור גילויים. משך הסריקה עצמה נמשך שעתיים שלמות. לעומת זאת, סריקת גוף מלאה בעזרת PET-CT נמשכת מספר דקות בלבד. וחשוב מכך, בשיטת ה-MRI לא ניתן להבדיל באיברים רבים בין רקמות סרטניות לבריאות. בנוסף, חומרי ניגוד קיימים – אותם כימיקלים המוזרקים לגוף לשם “צביעת” הגידולים – נפלטים מהרקמות מהר מכדי לאפשר סריקה הנמשכת שעתיים.

על מנת לאתר גידולים בעזרת מכשיר ה-MRI, צוות המחקר עשה שימוש בחומר ניגוד חדש המכיל ננו-חלקיקים של ברזל. הזרקתם של ננו-חלקיקי ברזל אלו מאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול באנמיה, והחוקרים השיגו את אישור המנהל לניסוי המדובר. ננו-החלקיקים הללו נותרים בגוף במשך ימים רבים. כאשר משתמשים במכשיר ה-MRI, חלקיקים אלו גורמים לכלי הדם להיראות ברורים יותר, מה שמאפשר קבלה מדויקת של קווי המתאר האנטומיים של הגוף. ננו-החלקיקים גם גורמים למח עצמות, לקשרי הלימפה, לכבד ולטחול להופיע בצבע שחור, מה שמבליט עוד יותר את הגידולים.

התמונות שהתקבלו מהניסויים של מכשיר ה-MRI סיפקו מידע השווה באיכותו למידע שהתקבל מסריקות במכשיר ה- PET-CTשהמטופלים הנבדקים עשו כחלק מהטיפול שלהם. בשיטת ה- PET-CT אותרו 163 מכלל 174 הגידולים בקרב 22 מטופלים; בשיטת ה-MRI אותרו 158 מכלל 174 הגידולים. לשתי השיטות רמות דומות של רגישות, בררנות ודיוק אבחוני. “הצלחנו למצוא דרך חדשה לשלב מידע אנטומי ופיזיולוגי שהתקבל בעזרת MRI ולהפוך אותו ליעיל יותר,” אמר הכותב הראשי של המאמר.

אף אחד מהמטופלים לא חווה תופעות לוואי בתגובה לננו-חלקיקי הברזל, על אף שמנהל המזון והתרופות האמריקאי ציין בעבר כי קיים סיכון נמוך לתגובה אלרגית לציפוי של ננו-החלקיקים. מומחי רדיולוגיה במספר בתי-חולים אקדמאיים מחפשים אחר דרכים להפחית את כמות הקרינה שאליה נחשפים ילדים, מסבירה אחת מהחוקרות, המציינת גם כי היא משתפת בפרטי ותוצאות השיטה החדשה עם עמיתים מרחבי המדינה.

“כבר עכשיו זמין סוג מסוים של בדיקת דימות MRI של כל הגוף ברבים מבתי-חולים הגדולים לילדים,” אומרת החוקרת, ומציינת כי בכדי ששיטה כזו תהפוך לנפוצה הרופאים מבקשים להשתכנע כי היא באמת עובדת. “השיטה נכנסת אט אט לשימוש קליני, אולם הרופאים זהירים ומעוניינים בהוכחות קודם לכך,” היא מציינת.

מחקר נוסף מתוכנן עבור התיקוף של השיטה החדשה בקרב קבוצות רחבות ומגוונות יותר של חולי סרטן, ועבור בחינת אפשרות השימוש בשיטה לשם ניטור הגידולים במהלך הטיפול בסרטן. בנוסף, השיטה תהיה שימושית וחשובה גם עבור בדיקת המטופלים בגמר הטיפול שלהם כאשר היכולת לנטר את מצבם ללא סריקה הוא יכולת רבת-ערך.
הידיעה על המחקר