פרופ' דורון לנצט, מכון ויצמן למדע, בכנס PMI ה-11: “IT ויכולות עיבוד הם קריטיים וחיוניים להבנת הגנום האנושי”

“אחד ההישגים הישראליים בפרויקט הגנום האנושי היה ביצירת מתקן גישור בין כל בסיסי הנתונים של הגנים שפוענחו, שאינם 'מדברים' ביניהם”, אמר פרופ' לנצט, ראש המרכז לחקר גנום האדם, שהיה דובר המפתח בכנס שנערך בת”א

מאת יוסי הטוני, מערכת ThePeople ,DailyMaily | צילום: ניב קנטור |

פרופ' דורון לנצט, ראש המרכז לחקר גנום האדם במכון וייצמן למדע

ריכוז מאמריו של פרופ' דורון לנצט
“המיחשוב – ובעיקר ה-IT וכוח העיבוד – הפך רכיב קריטי וחיוני להבנת הגנום האנושי. הביולוגים, העוסקים במיפוי הגנום האנושי, הפכו לצרכני מחשב 'מכורים' ולנלהבים מאין כמותם מהיכולות המסופקות על ידי ה-IT”, כך אמר פרופ' דורון לנצט, ראש המרכז לחקר גנום האדם במכון וייצמן למדע, שהיה דובר המפתח בכנס השנתי ה-11 של ה-PMI – העמותה הישראלית לניהול פרויקטים, שנערך אתמול (ה') בהשתתפות יותר מאלף איש במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, בהפקת ThePeople. לדברי פרופ' לנצט, חשיבותו של ה-IT במהלך הפרויקט היתה כה גדולה, עד שבמהלכו, נוצר תחום מדעי חדש – ביואינפורמטיקה, אשר משלב שני שדות: IT וביולוגיה. “הסטודנטים שלי”, אמר פרופ' לנצט, “לומדים מדעי המחשב לצד לימודי הביולוגיה. בעזרת מחשבי-על מקביליים, אנו מפענחים את הגנום”.

לדברי לנצט, פרויקט הגנום האנושי הוא אחד הפרויקטים הגדולים שהאנושות לקחה על עצמה. הפרויקט, אשר עלה כשלושה מיליארד דולרים, ארך כעשור ובמובנים רבים, לדבריו, הוא עדיין נמשך. הוא הסביר לקהל המשתתפים, שמדובר בפרויקט שבוצע כמעט כולו באופן דמוקרטי, בלי שגוף אחד ירכז אותו וייתן פקודות לאחרים. פרופ' לנצט הוסיף, כי ההכרה שניתן לקרוא את “הספר” העצום הזה ששמו גנום האדם, הגיעה לידי בשלות בשנות ה-80', ואולם מעבר לעניין המדעי, הוא אמר, האתגר הגדול ביותר בפרויקט היה דווקא טכנולוגי. הוא ציין, כי בניגוד לדרך המסודרת שבה מוגדר פרויקט, לפי העמותה לניהול פרויקטים, הרי ש”הפרויקט כמעט התנהל מעצמו”, כאשר בעצם מדובר באסופה גדולה מאד של פרויקטים קטנים, שכל אחד מהם מנוהל בנפרד, כאשר המכלול הוא קונפדרטיבי. “בכל העולם פזורים מרכזי גנום רבים, כולם מדברים זה עם זה, ואולם אף אחד מהם אינו נותן פקודות לאחרים ואין מנהל פרויקט אחד. בפרויקט הגנום אין מנהל פרויקט אחד, אולם יש תכנית תקשורת בין המנהלים של תתי-פרויקטים”.

הוא שרטט את לוחות הזמנים למיפוי הגנום: תחילתו של המיזם היתה בשנת 1990, לאחר מכן – במהלך אותו עשור, נעשה מיפוי הגנום, ב-1997, החלה תחילת “ריצוף” ה-DNA. טיוטת הגנום הראשונה הושגה ב-2001, והפרויקט הגיע לכמעט כלל סיום – בשנת 2003. הוא ציין כי פרויקט הגנום האנושי תוכנן להימשך 15 שנה ונגמר לאחר כ-13 שנים. “הפרויקט צבר תאוצה בהדרגה”, אמר לנצט, “זה פרויקט שהתשתית שלו התפתחה כל הזמן. שבע השנים הראשונות הוקדשו בעיקר ליצירת תשתית ולפיתוח מיכשור ותוכנות. כל זאת כדי להגיע למצב, בו בחצי השני של הפרויקט – הוא יוכל לעבוד באופן יותר יעיל יותר”.

פרופ' לנצט הסביר, כי גופנו הוא מכונת חלבונים, שרשראות ארוכות של מולקולות, כאשר הגנום הוא הנותן את הוראות ה-DNA, לכל פעילויותיו של התא החי. “מכלול ה-DNA, המצוי בכל תא – נקרא גנום. בכל תא יש ניהול פרויקט, משמע סדר ליצירת חלבונים”, אמר, “ניתן לראות את הגנום כאנציקלופדיה גנית, בת 3 מיליארד 'אותיות' כימיות”, הסביר.

הוא ציין, כי במהלך הפרויקט, כל צוות בארצות שתרמו באופן מהותי לקריאת (“ריצוף”) הגנום, קיבל אחריות על פענוח מקטע מתוך כרומוזום אחר, כאשר למדינת ישראל היתה בשלב ההוא, תרומה תיכנונית בעיקרה. “החוקרים ברחבי העולם קראו את הגנום בעזרת מכונות שפותחו תוך כדי הפרויקט. מי שרצה ויכול היה מבחינה כספית לתרום יותר ולפענח יותר מקטעי גנום – גייס כספים והציב אפילו מאות מכונות קריאה. כך היה במרכזי גנום ציבוריים באנגליה ובארה”ב, וכן בחברה האמריקאית סלרה. הפרויקט היה מאוד מתוכנן ברמה המקומית – אך מאוד מבוזר ברמה הגלובלית”.

בהתייחסו למכון וייצמן, אמר לנצט כי אחד ההישגים הישראליים בפרויקט היה ביצירת מתקן גישור בין כל בסיסי הנתונים של הגנים שפוענחו, בסיסי נתונים אשר אינם “מדברים” ביניהם. “יצרנו GeneCards”, הסביר, “אנציקלופדיה דיגיטלית של כל הגנים באדם. הרווחים שמגיעים מהמכירות של מתקן הגישור – מופנים למכון וייצמן ולמו”פ נוסף בתחום”.
שי שרגל, נשיא העמותה לניהול פרויקטים בישראל
העתיד
לאחר מכן תיאר פרופ' לנצט, כיצד ניתן לאתר מחלות, בעזרת גילוי שגיאות ב”טקסט” של ה-DNA. לדבריו, רוב המחלות הגנטיות, הן נדירות, כיוון שמהלך האבולוציה, המוטציות, משמע נושאי אותן מחלות – מתים צעירים. הוא הסביר כי כעת, משיגים אנשי המדע והתעשיה החזר השקעה על המיליארדים שהושקעו בפרויקט – בשל גילוי מוקדם של מחלות, כמו גם יכולת גבוהה יותר של הצלת חיים. זאת, בשל מיפוי המחלות הגנטיות  בשלב מוקדם, איתורן, ופיתוח תרופות בתחום. הוא סיכם בציינו כי העתיד טמון במעבר לשלב הבא – קריאת גנום שלם של מאות ואלפי אנשים, הוזלת עלויות של קריאת גנום של אדם אחד באלפי אחוזים (ממיליארד דולרים בעבר, לעבר יעד, שטרם הושג, של 1,000 דולרים בעתיד). “לגנום יש תועלות בתחומים רבים, מעבר לרפואה, כגון בעולם החקלאי”, סיכם לנצט, “העתיד צופן הפתעות רבות, לרבות שילוב בין מערכות שונות”.

את הכנס פתח שי שרגל, נשיא העמותה לניהול פרויקטים בישראל, אשר ברך את המשתתפים, וציין כי העמותה לניהול פרויקטים בישראל עברה כברת דרך ארוכה מאד בשנים האחרונות: “מארגון קטן עם קומץ אנשים, הפכה העמותה לארגון דומיננטי, עם נוכחות משמעותית במשק, עם מספר חברים גדל והולך ועם תוכנית הסמכת ה-PMP, הנמצאת בשיעורי צמיחה מרשימים”. הוא סקר את הישגי העמותה המרכזיים, ביניהם גיור תקנים ונהלים בניהול פרויקטים מהעולם, והבאתם ארצה. לדבריו, כבר חמש שנים ברציפות מתקיימים בישראל כנסי ה-PMI הגדולים ביותר מחוץ לצפון אמריקה.