ידענים: זיהום ומיחזור | סביבה ואנרגיה

מאת 5 במאי 2017 2 תגובות

ממציא יפני פיתח מכונת פירוליזה ביתית שיכולה להפוך פסולת פלסטיק לדלק נוזלי. האם מדובר בפתרון סביבתי חשוב?

מכונת הפירוליזה הביתית של איטו יכולה להפוך את פסולת הפלסטיק שלנו לדלק נוזלי וכך להפחית את תלותנו במקורות אנרגיה חיצוניים. מקור: pixabay.

מכונת הפירוליזה הביתית של איטו יכולה להפוך את פסולת הפלסטיק שלנו לדלק נוזלי וכך להפחית את תלותנו במקורות אנרגיה חיצוניים. מקור: pixabay.

מאת ד"ר דניאל מדר, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

בהעדר פתרונות תחבורה או תעסוקה בני קיימא בישראל, שיאפשרו לנו להגיע לעבודה ובחזרה במהירות, בנוחות ובזול, או לחילופין ללכת ברגל לעבודה – אנשים רבים חולמים להפוך עצמאיים מבחינה אנרגטית. אם להיתקע בפקקים, אז לפחות לא לשלם מאות ואף אלפי שקלים בחודש על התענוג.

בשנים האחרונות, באופן מחזורי, מגיחים ברשת שוב ושוב ידיעות וסרטונים שעוסקים בפיתוח של ממציא יפני בשם אקינורי איטו, שהמציא מכונת פירוליזה ביתית שלטענתו הופכת פלסטיק לדלק. פירוליזה היא תהליך של פירוק תרמו-כימי של פחמימנים בטמפרטורות גבוהות ובהעדר חמצן. החום הגבוה שובר קשרים כימיים בחומר המוצק, והופך אותו לחומרים אחרים שיכולים להיות גזיים, נוזלים ומוצקים. העדר החמצן, מונע שריפה של תוצרי הפירוליזה, ומצמצם יצירת חומצות בתהליך. פירוליזה תעשייתית, היא בהחלט לא טכנולוגיה חדשה ונעשה בה שימוש בין היתר בייצור פחם עץ.

בשנים האחרונות מוקמים בעולם מתקני פירוליזה תעשייתיים לייצור דלקים מפסולת אורגנית ומפסולת פלסטיק. מתקנים כאלה יכולים לעזור להפוך פסולת למקור אנרגיה, לצמצם את השימוש בהטמנה, לצמצם זיהום האוקיינוסים והימים בפלסטיק מסוכן ולהיפטר מפסולת מסוכנת. גם בישראל, בנאות חובב, למשל, הוקם מתקן פירוליזה תעשייתי שמיועד להמרת פסולת אריזות פלסטיק מסוכנת שלא ניתן למחזר, לדלקים נוזליים.

מתקן קטן

הקונספט של מכונת הפירוליזה הביתית של איטו הוא להפוך את פסולת הפלסטיק שלנו בבית לדלק נוזלי וכך להפחית את תלותנו במקורות אנרגיה חיצוניים. המכונה יכולה להשתמש בפוליאתילן PE (שקיות פלסטיק), פוליסטירן PS (קלקר ואריזות), פוליפרופילן PP (אריזות) – אך לא בבקבוקי הפלסטיק הנפוצים (שעשויים מ-PET Polyethylene terephthalate). איטו הצליח למזער את מתקני הפירוליזה התעשייתיים למתקן קטן בגודל של שני מיקרוגלים בערך. לדבריו, המתקן שלו יכול להמיר קילוגרם של פסולת פלסטיק לליטר של דלק נוזלי, תוך שימוש בקוט"ש (קילו-וואט-שעה) אחד, שבישראל עולה 50-60 אגורות. המתקן מייצר גם גזים דליקים כגון מתאן, אתאן ופרופן – אך מסיבות בטיחותיות אלו מנוטרלים ולא נעשה בהם שימוש.

לפני שאתם רצים להזמין את המתקן באינטרנט, שימו לב שלקונספט הזה יש לא מעט בעיות. כמו כל טכנולוגיה חדשה, היא לא זולה. מכשיר הפירוליזה הביתית עולה כ-10,000 דולר. זאת אומרת, אותו מחיר דלק שמכונית ממוצעת בישראל צורכת בכארבע שנים (כ-15 אלף קילומטר בשנה, 10-15 קילומטר לליטר, 1,500-1,000 ליטר בנזין, עלות של 6-7 שקלים לליטר, 3.7 שקלים לדולר). אם ניקח בחשבון את עלות הייצור של הדלק בפירוליזה מחשמל, נוסיף על זה עוד 500-750 שקל בשנה. אלו הן רק העלויות הבסיסיות, בהנחה שאין תקלות מכשיר.

בעיה מרכזית במתקן הפירוליזה הביתית, היא שהדלק הנוזלי שהיא מייצרת אינו מתאים לשימוש במנועי רכבים. זאת משום שהוא תערובת של חומרים שונים (בנזין, סולר, קרוסין, מזוט). על מנת להתאים אותו לשימוש ברכב יש לזקק אותו. ניתן לרכוש מכשיר זיקוק בנוסף. אולם, הזיקוק מעלה את העלויות עוד יותר וגורם לאובדן דלק בתהליך. למעשה, ניתן להשתמש בדלק נוזלי זה בעיקר לחימום על ידי תנור פשוט השורף דלק נוזלי, לכיריים, או לסוגי גנרטורים מסוימים. מכשירים כאלה מופעלים על ידי דלקים זולים משמעותית לעומת דלק לרכבים. מכיוון שבישראל מכשירים כאלה אינם נפוצים, מכונת הפירוליזה הביתית עוד פחות משתלמת כלכלית.

פתרון סביבתי?

ומה עם חומר הגלם הדרוש למכונה זו? הישראלי הממוצע מייצר כ-1.7 קילוגרמים של פסולת ביום, מתוך זה כ- 0.3 קילוגרם פלסטיק. כלומר, ישראלי ממוצע יוכל לייצר כ-1200 ליטר דלק בלבד בשנה. זאת בהנחה שהוא לא אוסף פסולת פלסטיק מעבר לפסולת הפלסטיק שמייצר בעצמו. ומה בדבר זיהום וגזי חממה? המרה כזאת של פלסטיק לדלק לא תחסוך פליטת פחמן דו-חמצני, כי שריפת דלקי הפירוליזה פולטת פחמן דו-חמצני כמו שריפת דלק רגיל. היא כן יכולה לתרום לצמצום השימוש בנפט, כי במקום שנשתמש בליטר נפט לייצור דלק ובליטר נפט לייצור פלסטיק – אותו ליטר נפט יכול לשמש גם כפלסטיק, ואחרי שנזרק גם כדלק.

לדברי המפתח, לא נפלטים חומרים רעילים כאשר משתמשים בחומרי הגלם המותרים. יחד עם זאת, שריפת תערובת הדלקים הנוזליים לחימום או לבישול מזהמת יותר מעשן המפלט במכונית שלכם – זאת משום שתערובת דלקים מקשה על שריפה אחידה ומלאה של הדלקים, ומשום שאחוז ניכר מהם הוא דלקים מזהמים מאוד (דומים לקרוסין, ולמזוט).

ייתכן שמספר קטן יחסית של אנשים או חברות יוכלו להרוויח מהמצאה זו בעתיד, כאשר מחירה ירד. ברמה הארצית והעולמית היא יכולה לתת פתרון חלקי לבעיית פסולת הפלסטיק שלנו, ואולי לסייע במעט כמקור אנרגיה, אך היא לא תפתור את בעיית הדלקים לתחבורה שלנו, וכאמור, אינה תורמת לצמצום פליטות גזי חממה ומזהמים אחרים.

2 תגובות ל “לייצר בבית דלק מפלסטיק”

  1. אמיר

    האם האנרגיה שניתן להפיק מ 1 ליטר הדלק הנוזלי שמיוצר
    גדולה מ 1 קוט"ש + האנרגיה שניתן להפיק מסתם שריפה של 1 ק"ג פלסטיק?

    אולי עדיף לחשוב על דרך לאסוף את הרעלים שייפלטו משריפת פלסטיק? (כמו למשל תא בערה עם פילטר שנותן לחמצן להיכנס אבל לא למזהמים לצאת)

  2. נטע

    במקום מתקן לכל בית מתקן לכל קבוצת בתים.

    והנה נפתרה הבעיה של העלות ושל מעט מדי תוצרת פר משק בית

הוספת תגובה

  • (will not be published)