ידענים: סכרת

מאת 14 בנובמבר 2016 תגובה אחת

היום חל יום הולדתו ה-125 של סיר פטריק באנטינג, מגלה האינסולין (בשיתוף עם צ'ארלס בסט), ולפיכך יום זה גם משמש כיום הסכרת הבינלאומי המצויין היום ב-880 קהילות על פני 189 מדינות.

 

משאבת אינסולין ומד סוכר. מתוך ויקימדיה

משאבת אינסולין ומד סוכר. מתוך ויקימדיה

היום חל יום הולדתו ה-125 של סיר פטריק באנטינג, מגלה האינסולין (בשיתוף עם צ'ארלס בסט), ולפיכך יום זה גם משמש כיום הסכרת הבינלאומי המצויין היום ב-880 קהילות על פני 189 מדינותבאנטינג נולד ב-14 בנובמבר 1891 באליסון, קנדה.

ב-1918 הוא נפצע בקרב קמאבריי ושנה מאוחר יותר הוענק לו הצלב הצבאי לגבורה תחת אש. לאחר המלחמה הוא חזר לקנדה כאמור למחקרים בתחום הרפואה. תחום ההתמחות שלו בלימודים אגב היה אורתופדיה.

 

 

לפי אתר פרס נובל, באנטינג פנה לפרופ' ג'ון מקלאוד מאוניברסיטת טורונטו והתייעץ איתו על דרך אפשרית לטיפול בסכרת. הוא הציע לקשור את צינוריות הלבלב ולהפסיק הזנת הדם לאיבר זה. ההליך גרם להתנוונות הלבלב ולגרום לו להפסיק לייצר מיצי קיבה, ובכך איפשר למצות רכיבים אנטי סוכרתיים מהלבלב. מקלאוד חקר את מטבוליזם הסוכר ואת מחלת הסוכרת, ואילו באנטנג היה מנתח צבאי שקטע גפיים רבות במהלך מלחמת העולם הראשונה והגה רעיון חדש כדי למצוא לא רק את הגורם אלא גם את התרופה למה שנקרא אז "מחלת הסוכר".

 

למרות שלא השקיע בכך מחשבה רבה מקלאוד נתן לו מעבדה ובה ציוד מינימאלי, עשרה כלבים ועוזר – סטודנט לרפואה בשם צ'ארלס בסט. כאשר הניסוי הוכתר בהצלחה, הוא הורחב והמיצוי הזה כונה "אינסולין".

במהלך הניסוי גילו החוקרים כי לא היה צורך לכווץ את הלבלב וכי יכלו למצות את החומר גם מלבלב טרי של בעלי חיים בוגרים. בסוף 1921 הצטרף הביוכימאי ברטמן קוליפ לצוות כדי לנסות לזקק את האינסולין כך שניתן יהיה לנסות אותו על בני אדם. השלושה השתמשו בלבלב של חזירי גינאה ובודדו את האיסולין בעצמם.

 

הם החלו בניסוייהם והצליחו להפיק כבר בחודש אוגוסט 1921 את הנסיוב הראשון שבודד מהלבלב ולאחר שהוזרק לכלביים סוכרתיים הוריד את רמת הסוכר בדמם. בימים ההם, כמו היום, לא היה בנמצא שום אמצעי המסוגל את רמת הסוכר בדם וחולי הסוכרת היו באופן מתמיד ברמות סוכר גבוהות מאד שגרמו להם לתשישות ואובדן תיאבון עד כדי מוות.

 

הבקרה על רמות הגלוקוזה בדם ע"י ההורמונים אינסולין וגלוקגון המשתחררים מהלבלב. מתוך ויקיפדיה

הבקרה על רמות הגלוקוזה בדם ע"י ההורמונים אינסולין וגלוקגון המשתחררים מהלבלב. מתוך ויקיפדיה

בינואר 1922, הפך לאונרד תופסון, נער בן 14 לחולה הסכרת הראשון שטופל באינסולין. לאונרד שהיה על סף מוות התאושש במהירות ותיאבונו גדל לאחר הטיפול. הניסוי הוכתר בהצלחה.

שנה לאחר מכן הוענק לבאנטינג ומקלאוד פרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה, אך בין חברי וועדת הפרס נתגלעו ויכוחים. באנטינג סבר שיש לתת את החלק השני של הפרס לבסט, לא למקלאוד. בסופו של דבר באנטינג חלק מיוזמתו מחצית מכספי הפרס עם בסט, ומקלאוד עם קוליפ. הארבעה רשמו פטנט על האינסטלין אך העבירו את הזכויות לאוניברסיטת טורנטו שהשתמשה בהכנסות מהאינסולין לממן מחקרים חדשים.

הוא נרשם בכלל ללימודי תיאולוגיה אך עבר עד מהרה לרפואה וקיבל את התואר שלו בשנת 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. הוא שירת בחיל הרפואה הקנדי בצרפת במהלך המלחמה.

 

העיר לונדון במדינת אונטריו בקנדה (לא הרחק מהגבול האמריקני ליד דטרויט) מתגאה בבנטינג שהעלה את הרעיון לטיפול במה שהיתה עד אז מחלה קטלנית חסרת מרפא והקימה לזכרו מוזיאון השוכן בביתו ברח' אדלאייד בעיר. במוזיאון מוצג המאמר המקורי שכתב על אודות תפקיד האינסולין במחלת הסכרת וכן מכתבי תודה רבים שקיבל.

גם היום אין תרופה לסכרת, ונר זכרון שהודלק על ידי המלכה האם אליזבט ב-1989 עדיין ממשיך לבעור עד שתימצא תרופה. אחד המוצגים במוזיאון הוא הדגמה כמה סוכר אנו שותים, לא רק במשקאות קלים אלא אף במים בטעמים. תכולת הסוכר מוצגת באמצעות פירמידה העשויה מקוביות סוכר. החוקרים מצאו מתאם בין צריכת יתר של סוכר ומקרי הסכרת.

 

תגובה אחת ל “תגלית מתוקה – 125 שנה להולדתו של פטריק באנטינג, מגלה האינסולין, שהפך את הסכרת ממחלה קטלנית לכרונית”

הוספת תגובה

  • (will not be published)