נדידת השפיריות הגדולה

נדמה שאנו יודעים הכל על נדידת בעלי חיים, מסתבר שישנה נדידה עצומה של מיליוני פרטים של שפיריות מהודו, דרך איי האוקיאנוס ההודי, דרום אפריקה, מזרח אפריקה וחזרה להודו

רובנו שמענו על נדידות של אוכלי עשב: הגנו במזרח-אפריקה, התאו האמריקאי, איילי הצפון ואחרים, פעם בשנה אנחנו נחשפים לידיעות על נדידת הפרפרים מצפון לדרום באמריקה, מסורות מספרות על נדידת הלמינגים בסקנדינביה.

זה מכבר “הציפו” פרפרים את דרום הערבה ובקעת הירדן, נדידה עונתית של מיליוני עופות מקשטת את שמינו פעמיים בשנה, עכשיו יש מי שטוען כי איתר את נדידת החרקים הארוכה ביותר הידועה.

העובדות היבשות שהיו ידועות מזה זמן רב והן: באוקטובר בכל שנה מופיעות מיליוני שפיריות בחופים הדרומיים של הודו … ואחרי מספר ימים נעלמות.

בכל שנה סביב ה-20 לאוקטובר מופיעות מיליוני שפיריות באיים המלדיבים. בנובמבר ודצמבר ממשיכות השפיריות להגיע ב”גלי-הגירה” כאשר כל גל נשאר מספר ימים ועוזב, בדצמבר נעלמות השפיריות ומופיעות שוב בסוף אפריל.

האיים ששוכנים באוקיאנוס ההודי כ-500 – 1000 ק”מ מהיבשת (דרום הודו) ורובם ככולם בנויים מאלמוגים ללא מקורות מים (גלויים) אינם מקום אופייני לשפיריות, השפיריות מופיעות על האיים בסדר גאוגרפי מצפון לדרום ולדרום-מזרח. בנובמבר מופיעים גלי שפיריות באיי סיישל, תחילה בצפוניים ואחר כך עד אלדברה, איי סישל רחוקים כ 3,000 ק”מ מהודו.

במרץ ואפריל מופיעים נחילים ובהם מיליוני שפיריות במזרח אפריקה (1,200 ק”מ מסיישל), במאי הן מופיעות במוזמביק ובדרום-אפריקה. מאוחר יותר בספטמבר מופיעים שוב הנחילים לאורך חופה המזרחי של אפריקה ובדצמבר/ ינואר שוב בדרום היבשת.

בסביבות אפריל מתחילה הופעת השפיריות במלדיבים בסדר גאוגרפי הפוך. יורדי ים באוקיאנוס ההודי יודעים לספר כי באותה תקופה נוחתות על ספינותיהם אלפי שפיריות. ידיעות על נחילי שפיריות שעפים בכוון הים התקבלו בהנחה כי זהו מעוף שנובע מטעות ולכן דינן של השפיריות לכליה.

נזכיר עוד כי שפיריות זקוקות למים להשלמת מחזור חיים, השפירית הבוגרת מטילה את ביציה במים, הזחלים שבוקעים גדלים ומתנשלים מספר פעמים, בשלב האחרון יוצא מהנשל חרק בוגר שעוזב את המים ומתעופף.

עד כאן עובדות שהיו ידועות לשוכני האיים, ליורדי ים, להודים בדרום, לאפריקאים במזרח ואפילו לביולוגים באיים.
נוסיף עוד כי למרות שהופעת השפיריות באיי המלדיבים היוו סמן לתחילת המונסון העונתי, לא קושרו הרוחות לנדידה.

הביולוג צ'רלס אנדרסון מפרסם בירחון “אקולוגיה משוונית” (Tropical Ecology) את מחקרו על ה”הופעות” הנ'ל, לדבריו אף אחד מיושבי האיים (כולל ביולוגים) לא ידע להסביר מנין מגיעות השפיריות ולאן הן נעלמות.

החל מ-1983 אוסף הביולוג נתונים על זמני ההגעה של השפיריות למקומות השונים, אחרי מחקר ובדיקה הגיע אנדרסון למסקנה כי הופעת השפיריות לסרוגין ובמקומות מרוחקים מהווה את נדידת החרקים הארוכה הידועה בעולם, לחשבונו אורכו של מסלול הנדידה (המעגלי) הוא כ 14000 עד 18000 ק”מ.

השפיריות נודדות מהודו למלדיבים, לסיישל ולחופי אפריקה מעל מרחבים עצומים של אוקיאנוס פתוח כאשר בחלק מהזמן כוון התעופה הוא מול הרוח. יתכן שכדי להתגבר על הרוח הנגדית מגביהות השפיריות עד לכ-6,000 מטר. חלק אחר של הנדידה נעשה עם ובעזרת הרוחות במחזור המשווני Inter-tropical Convergence Zone שמייצר רוח בגובה של כאלף מטר. בדרך טורפות השפיריות חרקים קטנים ונטרפות ע”י צפרים שמנצלות את ההזדמנות, יתכן כי השילוב של “רוח-גב” ו”מזון מעופף” מעודד את הציפרים (שטורפות שפיריות) לצאת לדרך ולנדוד ואכן יחד עם השפיריות מופיעים מינים של ציפורים אוכלות חרקים: קוקיות, שרקרקים, תחמסים ואחרים מלווים את השפיריות בדרכן לאפריקה.

אנדרסון מצא כי 98% מהשפיריות הן ממין Pantala flavescens. שפירית שידועה בכושרה לעוף מרחקים גדולים בגבהים שמעל ל-6 ק”מ. השפירית מסוגלת לעבור את המרחק שבין הודו לבירת המלדיבים ב 24 שעות.

עדיין קיימת הבעיה של חוסר מים במלדיבים מה שמביא את אנדרסן לטעון כי השפיריות עפות את כל הדרך מהודו לחופי מזרח-אפריקה תוך מחזור חיים אחד כלומר אותו פרט עושה דרך של עד כ 7,000 ק”מ. מחזור הנדידה מתחיל בהודו אחרי גשמי המונסון, בשלוליות שנוצרו גדל הדור שיחצה את האוקינוס ההודי דרך האיים ועד לחוף האפריקאי. בהגיען למזרח אפריקה מטילות השפיריות ביצים בשלוליות ובמקווי מים שנוצרו בתקופת הגשמים הקצרה (אוקטובר/נובמבר) הבוגרים ממשיכים דרומה ומתרבים בשלוליות שנוצרו בגשמי הקייץ (דצמבר/ינואר) של דרום-אפריקה, עכשיו חוזרות השפיריות לעונת הגשמים הארוכה (מרץ/אפריל/מאי) של מזרח-אפריקה ומתפתח מחזור חיים נוסף שבוגריו יעופו כל הדרך להודו
ויגיעו בזמן לנצל את גשמי המונסון … לרביה.

כלומר נדידה מעגלית שנמשכת ארבעה דורות ועוקבת אחרי הגשם לאורך אלפי קילומטרים מעל לאוקיאנוס פתוח, בחלק מול הרוח, בחלק אחר יחד עם ציפורים טורפות, נדידת החרקים הארוכה הידועה, הידועה, שכן אחרי גילוי שכזה ברור עד כמה הידע שבידינו … לוקה בחסר.

אסף