חוקרים פיתחו שיטה חדשה לאיתור יונקים ימיים במרחבי האוקיינוסים, שתסייע לאסוף מידע מדויק ורב יותר על המתרחש באפלה שמתחת לגלים ולהבין את השפעת האדם על יונקים ימיים
מאת ד”ר דניאל מדר, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מדענים שחוקרים את החיים באוקיינוס נתקלים בלא-מעט בעיות במהלך עבודתם. הבעיה העיקרית היא שהם מתקשים למצוא את בעלי החיים שאותם הם חוקרים. זה לא ממש מפתיע, כי האוקיינוסים והימים הם עצומים – מבחינת שטח, הם מכסים פי שניים יותר שטח מכל השטח היבשתי על פני כדור הארץ. יותר מכך, רוב היצורים היבשתיים מוגבלים לחיים בשכבה דקה שעובייה כמה עשרות מטרים בלבד: החל בכמה מטרים מתחת לפני האדמה (ובמקרים נדירים כמה עשרות מטרים), ועד כאלה שחיים על צמרות עצים בגובה עשרות מטרים. בעלי החיים באוקיינוסים יכולים להימצא בכל גוף המים גם בעומק של עד 10 קילומטר.
בגלל בעיה זו, מחקרים רבים מנצלים את יכולות הפקת הצלילים של יצורים ימיים מסוימים, כמו יונקים ימיים. החוקרים מקליטים את קולותיהם במקומות שונים בימים ובאוקיינוסים, וכך יכולים להעריך את המיקום שלהם לאורך עונות השנה, יכולים לנסות ולהעריך את מספרם, ולהבדיל בין פעילויות שונות כמו צייד וחיזור.
בשיטות ניתוח קול קיימות, משתמשים במספר קטן של מיקרופונים, מבצעים הקלטות בנקודה מסוימת ועוברים לנקודה חדשה. ההקלטות של תא שטח אחד (שגודלו כמה מאות קמ”ר) נמשכות ימים ואף שבועות. בשיטות אלו, ניתן להבחין רק בקולות חזקים יחסית ובדרך כלל לא עוקבים אחרי יותר משני מינים במחקר אחד.
אולם לאחרונה קבוצת חוקרים מארצות הברית ומנורבגיה לקחה את התחום הזה צעד אחד קדימה – או לעומק, אם תרצו. הם יצרו מערך של 160 מיקרופונים תת-ימיים שמקליטים בו זמנית את הקולות. שימוש במספר כזה של מיקרופונים מאפשר לבטל רעשי רקע בצורה טובה הרבה יותר בהשוואה לטכניקות קודמות. לכן, החוקרים השיגו רזולוציית קול גבוהה הרבה יותר שמאפשרת להם להבחין בקולות חלשים מאוד וכך לאתר ולהבדיל בין מינים שונים באופן קל ויעיל הרבה יותר.
החוקרים גררו את מערך המיקרופונים מאחורי ספינה במשך שבועיים. בשיטה החדשה והרגישה, ניתן לדגום שטח אוקיינוס של כ-100 אלף קמ”ר ב-75 שניות (לצורך השוואה, שטח מדינת ישראל הוא כ-20 אלף קמ”ר ושיטחה הימי, כולל המים הכלכליים, הוא כ-26 אלף קמ”ר).
באמצעות השיטה החדשה החוקרים יכולים לעקוב אחרי מינים רבים במרחב הימי, לאורך זמן ובדיוק רב. כך למשל, באמצעות קליטת הקולות שהשמיעו לווייתנים הם הצליחו למפות לראשונה איך מינים שונים מנצלים את מרחב השרצת דגי ההרינג לזלילה במפרץ מיין בצפון מזרח ארה”ב. החוקרים גילו שלווייתנים ממינים שונים נוטים לצוד הרינג באתרים קבועים וייחודיים להם. יש כאלה שזוללים יותר ביום ויש כאלה שמנשנשים בלילה. עוד נתגלה שאין כמעט חפיפה בין השטחים של המינים השונים ונראה שהם מחלקים את הטריטוריה ביניהם כדי ליהנות במקביל משפע המזון.
היצורים הפטפטניים ביותר שהחוקרים קלטו הם לווייתנים מצויים (fin whale, Balaenoptera physalus), שהשמיעו כ-18 אלף קריאות ביום. הרכלנים השניים בדירוג היו לווייתנים גדולי סנפיר (humpback whale, Megaptera novaeangliae), עם למעלה מ-2,000 קריאות בממוצע ביום. מינים אלה צדים בלהקות והם מתאמים את הציד באמצעות קולות. לכן הם רעשנים במיוחד בזמן האוכל. מינים מתבודדים שצדים לבד, אינם משיחים בזמן הסעודה, ושומרים את השיחות לזמן הפנאי שלהם.
שיטת המחקר החדשה הזאת תסייע ללא ספק לחוקרים לאסוף מידע מדויק ורב יותר בכל האוקיינוסים והימים, לשפוך עוד אור על המתרחש באפלה שמתחת לגלים וגם להבין את השפעת האדם על יונקים ימיים.
בארץ כמעט ואין מחקרים אקוסטיים של יונקים ימיים. עם זאת, לאחרונה הושלם בישראל מחקר חדש, שבמסגרתו ערך יותם אלדר צוריאל ממחמל”י (מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל) ניטור אקוסטי של יונקים ימיים. הניטור בוצע טרם הרחבת נמל חיפה ומטרתו היתה לספק תובנות על נוכחות יונקים ימיים באזור, לשם צמצום הפגיעה בהם במהלך העבודות.
