סיקור מקיף

מין חדש למדע של פרפר התגלה בישראל – “דובון הקיקיון”

ל”דובון הקיקיון” שתי תכונות אופי ייחודיות – תרדמת חורף ושלב התפתחות נוסף. מקור שמו – דובון בשל פלומת השערות על הזחל וקיקיון בשל הצמח עליו הוא חי וממנו ניזון * הפרפר התגלה במעבדות משרד החקלאות

צילומים: ולריה ספליארסקי, באדיבות דוברת משרד החקלאות

השירותים להגנת הצומח וביקורת במשרד החקלאות גילו מין חדש למדע של פרפר בישראל – “דובון הקיקיון” שמו (Olepa schleini). זהו מין פרפר חדש בארץ ובעולם ממשפחת הדובוניים (Arctiidae).
מקור שמו – דובון בשל הפלומה השעירה שמכסה את גופו של הפרפר בשלב הזחל וקיקיון בשל הצמח עליו הוא חי וממנו ניזון. זיהוי “דובון הקיקיון” התבצע במעבדת האבחון במשרד, בה ניתנים שירותי זיהוי חרקים, אקריות וגורמי מחלות צמחים.
בשלב הבוגר מגיע הפרפר לגודל של 2.5 ס”מ וגופו מכוסה חלקית בקשקשים. בשלב הזחל הוא ניזון מאכילת חלקי צמחים, בעיקר עלים. בשלב הבוגר, זהו שלב הפרפר, הוא ניזון מצוף פרחים. המין החדש משתייך לסדרת הפרפראים (Lepidoptera), הכוללת כ- 150,000 מינים בעולם ו- 2,300 מינים בישראל.
בדומה לפרפראים, גם המין החדש הינו בעל מחזור חיים (גלגול) מלא, המורכב מארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם ובוגר. בדומה לחבריו, “דובון הקיקיון” שומע טוב הודות לאברי שמע מצוינים. הזכר מוצא את הנקבה בעזרת חוש הריח המפותח שלו (הממוקם במחושים) המכיר וקולט גם ממרחק ניכר את הפרומון שמפרישה הנקבה. לאחר ההזדווגות, מטילה הנקבה ביצים על אותו צמח שישמש מזון לזחליה.

“דובון הקיקיון” זוהה בישראל לאחר שזחלי פרפראים שנאספו על צמחי קיקיון הובאו למעבדה לאנטומולוגיה בשירותים להגנת הצומח וביקורת במשרד החקלאות. הזחלים הוכנסו לגידול מעבדתי שפותח והתבסס על עלי קיקיון. במעקב אחר התפתחות הפרפרים נקבע כי הם משתייכים למין החדש למדע. המין החדש תואר לראשונה בספרות על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם מומחים מחו”ל, רק בסוף שנת 2005.

בגידול המעבדתי מצאו החוקרים שתי תכונות חדשות ומעניינות, ייחודיות ל”דובון הקיקיון” – הגלמים עברו תרדמת חורף שנמשכה מחודש ינואר עד סוף חודש אפריל, רק בתחילת חודש מאי החלו להגיח בוגרים בהדרגה. להערכת החוקרים הגורם המרכזי ליציאה מהתרדמה הינו אורך היום שמתארך.

תכונה ייחודית נוספת למין פרפר זה שנצפתה במעבדה היא משך הזמן והשלבים שעובר הזחל בהתפתחותו. במעקב אחר ההתפתחות הפרפר נמצא כי למין זה קיימת דרגת זחל נוספת בהשוואה למה שהיה ידוע עד היום, כלומר הזחל עובר שבע דרגות התפתחות ולא שש בתקופת זמן של כחודשיים בטמפרטורה של 26 מעלות. בין דרגה לדרגה מתבצע נשל בו הזחל מוריד את שכבת עורו העליונה.

ד”ר צבי קליין, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות: “באופן זמני אנו ממשיכים בגידול המעבדתי של מין זה, שכעת מהווה גידול יחיד בעולם! המשך הגידול יסייע רבות בהמשך המעקב אחר ההתפתחות ואחר התכונות של מין זה”.

14 תגובות

  1. הצילו! הבית שלי מוצף בכאלה וכל יום אני מעיף החוצה כמה חדשים. הם אוכלים את כל הפסיפלורה , ואני לא יודע מאיפה הם מגיעים כי אני גר באמצע ת"א בקוומה רביעית. למישהו יש תמונה של התטולה?

  2. מיכל,

    לחלק מהזחלים יש שיערות היכולות לגרום לגירויים בעור. במקרה של מגע בעיניים, הן עלולות לגרום לגירויים קשים ולבעיות בראייה.

    אני מציע שתשאלי בעצת המורה למדעים מה לעשות עם הזחלים. בכל מקרה, חשוב שלא תגעי בהם ישירות, ומומלץ לשטוף את הידיים היטב במים וסבון לאחר שנגעת בבית-הגידול שלהם.

    שבוע טוב,

    רועי.

  3. אני מיכל אני בת 10 ואימא של חברה שלי (שהיא גם מורה למדעים)אומרת שהזחים רעילים (השערות) והייתי רוצה לעת האם זה נכון (כי מצאתי כאלה בשדה שמול הבית של כאלה ואני מגדלת אותם אז הייתי רוצה לדעת עם עליי להיזהר יותר או שאין לי ממה לפחד)

  4. מעניין אבל לא נכון. התגלית הראשונה שייכת לאישה מן השורה שגרה בת”א ומצאה זחלים על קיר ביתה. הזחלים הועברו לאונ’ ת”א וגודלו שם.
    משרד החקלאות שמע על כך לא מעט זמן אח”כ ואין לו שום חלק בגילוי (גם אין שם שום מומחה לעשים שיכול היה לקבוע שזה מין חדש).
    חבל שהמשרד מנכס לעצמו דברים שאין לו כל נגיעה בהם.

  5. קראתי את התגובות ואת המידע ממשרד החקלאות,להלן הערותי בנושא: אני עובד משרד החקלאות במחלקת ההדרכה,גליתי את זחלי דובון הקיקיון (שעדיין לא זוהה)אספתי פרטים רבים מן הדובון ביישוב חולון,לא הכרתי את הזחלים,הבאתי למעבדה לצורך זיהוי,למרבה הצער הזחלים לא נותרו בחיים מכיוון שלא ניתן היה לגדלם על מצע מזון רגיל לזחלי פרפרים,כבר אז הנחתי שיתכן והם זקוקים לצמח ממנו התפתחו.כעבור שנתיים צדה את עיני אוכלוסייה גדולה של זחלים שדמו מאד לזחלי לבנין הכרוב,ומכאן גם סקרנותי מה לזחלי לבנין הכרוב ולצמח הקיקיון.על כן הבאתי למעבדה מס’ רב של זחלים וגם עלווה מספקת להזנתם של הזחלים.ואכן נתברר שמדובר במין חדש של פרפר הזחלים קבלו את הצורה האופיינית לזחלי דובונים.שאר הפרטים כפי שהופיע באתר משרד החקלאות. מכיוון שאין משום מה רישום באשר לנכונות הדברים,אולם על גילוי הדובון אין עוררין שהוא שלי. אגב אני משמש כממ”ר בכיר להגנת הצומח בשה”מ האגף להגנת הצומח.בנוסף לכך נמצאים עמי תמונות שצולמו ביום הגילוי המענין זה.

  6. לא ממש חרשתי, אך גיגלתי ולא מצאתי שום אזכור שהגילוי קשור למשרד החקלאות – להיפך.
    דובון הקיקיון הוא עש – moth ולא butterfly. עש בלשון העם – פרפר לילה – נח עם כנפיים שטוחות בניגוד לפרפרי היום שנחים עם כנפיים מוגבהות וצמודות אחת לשנייה.
    עוד דבר יחודי לעש החדש – הזחלים ניזונים רק בלילה ומתחבאים ביום.
    ולבסוף – הזואולוגים אומרים שתיאור התולעת שהשמידה את הקיקיון בספר יונה – מתאים לעש זה.
    כלומר כותב ספר יונה הכיר את היצור הזה. המדענים המודרניים גילו אותו רק לאחרונה כנראה בגלל שהזחל פעיל רק בלילה ומתחבא ביום.

  7. ליהונתן – מה שראית מתחת לעץ האיצטרובל זה לא דובון הקיקיון אלא טוואי התהלוכה שבאופן כללי נראה דומה והוא אכן חי בסביבת עצי אורן.
    בכתבה נאמר שיש 2300 מיני פרפרים בישראל. מהיכרותי ידועים בישראל סדר גודל של מאות בודדות ונדמה לי שרק כ- 150. עליהם יש להוסיף עוד כסדר הגודל הזה של עשים שבלשון העם גם מכונים פרפרים וביניהם רבים גדולים וצבעוניים (רפרף ההרדוף, שבתאי השקד וטוואי המשי הביתי)
    מה עניין השירותים להגנת הצומח ולפרפר שזחליו ניזונים מקיקיון – הקיקיון הוא הרי צמח בר ולא גידול תרבותי.

  8. הכי מצחיק פה שהפרפר נמצא על צמח שעושה הזיות מטורפות – דטורה…האם יש קשר ?

  9. מה זה השתגעתם?

    בילדותי ראיתי אלפים כאלה בחצר הבית של השכנים מתחת לעץ האיצטרובל.

    אפשר לרשום את התגלית הזו על שמי בבקשה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.