חמש השנים הבאות של הננוטכנולוגיה

כך אומר רפי קוריאט, יו”ר מאגד NES לננוטכנלוגיה וחבר הנהלת INNI – איגוד הננוטכנולוגיה הישראלי, המשמש גם כיו”ר משותף לכנס ננו-ישראל יחד עם הגב’ נאוה סברסקי-סופר ופרופ’ רשף טנא, בראיון מיוחד לאתר הידען

לפני שלוש שנים דיווחנו באתר הידען על הקמתו של מאגד NES – Nanotubes Empowerment Solutions העוסק בפיתוח טכנולוגיות לשימוש בננו צינוריות ליישומים פורצי דרך, שיהוו את הבסיס לתעשיה של עוד עשור או שניים. מסתבר שהמאגד במסגרת תכנית מגנ”ט הוא סיפור הצלחה וכי וועדת מגנ”ט בראשותו של המדען הראשי בתמ”ת החליטה לאשר עבורו מימון לשנתיים נוספות.

רפי קוריאט, יזם, מנכ”ל וחבר דירקטוריון בחברות ציבוריות ופרטיות, המשמש כיו”ר המאגד וכן יו”ר משותף של כנס ננו-ישראל שיתקיים ב-26-27 במרץ, מלון דיוויד אינטרקונטיננטל, אומר בראיון מיוחד לאתר הידען כי שיתוף הפעולה בין חברות ותיקות גדולות ובינוניות, חברות סטארט-אפ, וכן מרכזי הננוטכנולוגיה באקדמיה מוכיח את עצמו.

“תחום הננוטכנולוגיה הוא חשוב אך צריך להוביל אותו לכיוון הנכון כדי למקסם את הפוטנציאל הקיים במדינה.” אומר קוריאט. שמדגיש כי ארגון INNI, שהוקם לפני חמש שנים עומד לפני התקופה הטובה ביותר עד כה, בחמש השנים הבאות, תקופה שבה המהפכה עוברת מהאקדמיה לתעשיה.

קוריאט השווה את מהפכת הננוטכנולוגיה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות כגון מהפכת הרכב, האלקטרוניקה והתקשורת: “בכל אחד מהתחומים הללו היו חסמים טכנולוגיים קשים שפרצו אותם. אם ניקח כדוגמה את המיקרו-אלקטרוניקה, פעם המומחים שאלו האם ניתן לשים יותר ממספר קטן של טרנזיסטורים על גבי שבב, היום השבבים מכילים מיליונים ועוד היד נטויה. דוגמה זו ממחישה כיצד ברגע שחסמים טכנולוגיים נפרצים, השמיים הם הגבול.”

מהפכת הננוטכנולוגיה היא גדולה יותר מכל אחת מקודמותיה ויש הטוענים שתהיה גדולה יותר מכולם יחד. הסיבה המשמעותית היא כי הטכנולוגיה חוצה גבולות בין מדעים שונים. אם מדברים על תחומי הפיזיקה, הכימיה, החומרים, הרפואה, הסביבה, הביטחון. כמעט בכל נקודה בממשקים הללו יש לננוטכנולוגיה יכולת לקדם את היישומים הקיימים קדימה.

הייחודיות של התחום הוא שילוב ידע מתחומים שונים כשבכל תחום ניתן לפרוץ את החסמים הטכנולוגיים שהיו שם קודם, השילוב יוצר תוצרים ברמת אינטגרציה משוכללת ובעלת הישגים עתידיים הרבה יותר משמעותיים משניתן לקבל בכל דרך אחרת.
“בתחום הננוטכנולוגיה התפתח מחקר משמעותי בכל העולם. בתחילת הדרך היו הרבה סימני שאלה האם הדבר אפשרי וניתן לביצוע – כי מדובר במבנים המכילים את אותם אטומים אך במבנה אטומי שונה מהמוכר בטבע. כך שבהתערבות מכוונת, ניתן לקבל חומרים אחרים שלא היו קודם בטבע, שמאפשרים מרחב גדול מאוד של יישומים שונים, פורצי דרך.”

“ואולם, למרות שחלפו שנים לא מעטות מתחילת ההתעניינות בננוטכנולוגיה, עד היום מרבית הידע בתחום עדיין נמצא באקדמיה והמטרה העיקרית היא כיצד מעבירים ידע זה ליישומים תעשייתיים שיצרו כאן חברות, מקומות עבודה ומוצרים שניתן למסחר בכל העולם. זהו למעשה האתגר ש-INNI – Israel national nanotechnology initiative שם לעצמו. המטרה שישראל תהיה שחקנית מרכזית בתחום הננוטכנולוגיה תוך בניה של תשתית לאומית המבוססת על מחקר, ויישום פירות המחקר במוצרים תעשיתיים בחברות בארץ.”
הרעיון היה להתרכז קודם במרכזי המחקר, לקדם חסרים שאותרו כקריטים כגון ציוד, חוקרים ומעבדות, ולהביא למצב שבתכנית משולבת ומנוהלת, ניתן יהיה להאיץ את מה שכבר הוחל במחקר לרמה גבוהה יותר של מוכנות ובשלות שתועבר לאחר מכן לתעשיה.

תלם, המדען הראשי ומשרד האוצר בשילוב תרומה פילנטרופית, הסכימו להקציב סכום משמעותי של 250 מיליון דולר לחמש השנים הראשונות לקידום המחקר והיישום בתעשייה, וחלק גדול מהקרדיט מגיע למר דן וילנסקי שהיה הכח המניע בנושא. היום אנחנו נמצאים בגמר חמש השנים הראשונות, והתוצאות די מרשימות מבחינת רשימת ההישגים בכל הרמות. בוצעה השקעה והוקמו שישה מרכזי ננוטכנולוגיה מהטובים מסוגם בעולם בכל אחת מהאוניברסיטאות המובילות: הטכניון, בר אילן, תל אביב, ירושלים, באר שבע ומכון ויצמן, עם תשתית מרשימה של ציוד וחוקרים, והיום פועלים בהם כ-900 חוקרים בתחום שכשליש מהם בכירים מאוד והאחרים חוקרים ברמה של דוקטור וסטודנטים לתואר שני ושלישי והמגוון הזה מהווה כוח מדעי ממדרגה ראשונה אשר יאיץ את המחקרים הקיימים תוך כדי העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה ובמקביל ניתן יהיה להגביר את המחקר בתחומים שנבחרו ובכך לשמר את גורם התחרותיות ברמה העולמית לאורך זמן.
המרכזים הללו הניבו עד עתה קרוב ל-700 בקשות פטנטים כשמתוכם כ-180 אושרו כבר. יש כמה מאות שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה וכן סיפורי הצלחה ויבול של למעלה מ-6,000 מאמרים מדעיים.

“מאגד NES – Nanotubes Empowerment Solutions מטפל כאמור בפתרונות יישומיים מבוססים על חומר שנקרא ננו צינוריות, שלרוב הן מבוססות פחמן אך יש גם ננו צינוריות מחומרים אחרים. השילוב של הננו צינוריות הללו בחומרים שונים מאפשר יישומים פורצי דרך והמאגד שהוקם במסגרת תכנית מגנ”ט לפני שלוש שנים מסיים את השנה השלישית וקיבל אור ירוק לשנתיים נוספות בתכנית מגנ”ט שמנהל אותה ביד רמה וביעילות רבה מר אילן פלד.”

“מאגד NES כולל 14 חברות, ובהן החברות הגדולות כגון התעשיה האווירית, רפא”ל, אלביט, פלסן, אלאופ, קילו-למדא ואחרות, וכ-30 חוקרים מכל האוניברסיטאות וממכללת שנקר שעובדים יחד במטרה לפתור צווארי בקבוק טכנולוגיים שיובילו לאפשרות לבנות מוצרים עתידיים.”

“המאגד מתרכז ב-4 תחומים עיקריים: תחום המיגון, אנרגיה, חומרים שקופים ומוליכים בו זמנית, ואופטיקה. בכל אחד מהתחומים הללו הוצבו יעדים טכנולוגיים והוגדר מדגים – מעין אב טיפוס שבו נבדקת ההתקדמות הטכנולוגית על ידי יישום הפתרון על המדגים. אם ניקח לדוגמה את תחום המיגון, בונים מדגים – חומר שמכיל ננו צינוריות בתרכיב מסוים, ובודקים את רמת החוזק והעמידות של אותו חומר מול מצבים שונים, על ידי שינויים בתהליך הייצור והוספה של חומר זה או אחר בוחנים אם רמת השיפור. המדגים גם עוזר לכוון את החוקרים ואת החברות להבין היכן וכיצד לשפר ולהגיע לתוצאות המצופות. התוצאות בסוף שלוש השנים האחרונות משמעותיות. פותחו חומרים ברמה טובה ועקב כך המאגד קיבל אישור לפעילות לשנתיים נוספות המותנה בהגשת תכניות ואישורן ע”י וועדת מגנ”ט.”

בכל אחד מהתחומים שהוזכרו נרשם שיפור משמעותי בתוצאות לפני המאגד והיום, וכעת הוצבו יעדים לשנתיים הבאות. בהתאם לכך הוצגה תחזית מכירות עתידיות שיווצרו כתוצאה ישירה מהפעילות במאגד. למעשה העובדה שמשלבים חוקרים ממקומות שונים, חברות שונות עם אתגרים המוגדרים מראש, ממנפים את כלל היכולות לרמה הבאה וזה למעשה מהות הרעיון סביב מגנ”ט – אחד ועוד אחד שווה הרבה יותר מסכומם.

בקשר לארגון INNI “האישור להאריך את הפעילות בחמש שנים נוספות התקבל בסוף השנה שעברה, בעקבות ההצלחה בחמש השנים הראשונות. הגענו לשלב שבו ישראל ממוצבת כאחת המדינות המובילות בתחום המחקר בננוטכנולוגיה אחרי ארה”ב, יפן, גרמניה וקוריאה, כאשר הנתון המשמעותי הוא שישראל מיד אחריהם בהשקעה של אחוז קטן בלבד מההשקעות של המדינות הללו. נתון זה מצביע על כך שבכוחות משותפים, תכנית ממוקדת ועזרה ממשלתית בגיבוי המדען הראשי שבלעדיה לא היה ניתן להצליח, ישראל הצליחה להתברג כשחקן משמעותי ביותר בתחום המחקר בננוטכנולוגיה, עם החזר השקעה צפוי משמעותי. זה בהחלט אות כבוד לרמת המחקר, למעורבות של המדען הראשי בתכניות הללו, לראיה שהיתה לתלם והתמיכה של משרד האוצר בתחום הזה.”

המודל שנוסה בתחום הננוטכנולוגיה הוא דוגמא לכך שאם נעשה זאת בתחומים נוספים נוכל בהסתברות גבוהה להגיע להישגים דומים לאלה של הננוטכנולוגיה. בנוסף חשוב לציין שלמרות נושא האגו במחקר, שיתוף הפעולה בין חוקרים מאותו מוסד או ממוסדות שונים החוברים לעבודה משותפת, הוא מהטובים ביותר המוכרים בארץ וכולם כולל החוקרים והתעשייה יוצאים נשכרים מכך.

האתגר הגדול שעומד לפנינו – איך אנחנו מובילים את התוצאות היפות שהתקבלו במחקר היום לרובד התעשייתי ליישומים במספר שטחים פורצי דרך ולשם כך ננקטו מספר צעדים.
במקביל ובנוסף לחברות המסחור הקיימות במוסדות האקדמאים, בכל אחד ממרכזי הננוטכנולוגיה מונה בכיר בעל ניסיון תעשייתי שתפקידו לאתר טכנולוגיות חדשות במגירות החוקרים בתחום הננוטכנולוגיה, ולהביאם לידיעת הכלל הן של החברות והן של משקיעים פוטנציאליים בתקווה שיוכלו למנף זאת הלאה.

במסגרת ארגון INNI אחריותי הישירה היא בהובלת הקשר בין האקדמיה לתעשייה ובקידומו, כלומר בין חוקרים בארץ לתעשייה בארץ וכן מול גורמים בינלאומיים. המטרה היא גם ליצור שיתוף פעולה מול גורמים בינלאומיים כולל עם מאגדים המקבילים למאגד NES כדי לקבל הכרה וגושפנקא לעמידה בסטנדרטים הבינלאומיים, כך שברגע שנוכל להתחיל למכור יישומים בתחום הננוטכנולוגיה לא נעמוד מול חסמים מסחריים משמעותיים. בנוסף אתר INNI (www.nanoisrael.org) שודרג וחודש והוסף מנוע חיפוש מתקדם המאפשר איתור חברות וחוקרים בהתאם לתחומי פעילותם ובכך מאפשר ליצור קשר ישיר ועל ידי כך להאיץ את תהליך המסחור באופן ישיר, מהיר ויעיל.

וכיצד ההתפתחויות הללו יוצגו בכנס ננו ישראל?

קוריאט: “כנס ננו ישראל מהווה פלטפורמה חשובה שבאה להציג בפני המבקרים והעולם את פירות המחקר והתעשייה ולחשוף את שיתופי פעולה הפוטנציאליים לכל החברות והגופים שיגיעו גם מהארץ וגם מחו”ל. לאור הצלחת הכנס הקודם, אנחנו צופים שיגיעו כ 1200 מבקרים. הכנס מחולק למספר תחומים הכוללים מצגות מדעיות ע”י חוקרים מובילים מהארץ ומהעולם, 40 חברות שמרביתן ישראליות בתחום הננו וחלקן מחו”ל שיציגו כל אחת בצורה ממוקדת וקצרה את החברה, מה היא עושה, מה הטכנולוגיה המרכזית ומה היא מחפשת כגון השקעה, שותף וכו’ ובכך לאפשר לחברות המציגות מינוף מול גורמים בינלאומיים ומקומיים המבקרים בכנס.

בנוסף נציג בביתן של מתימו”פ (ללא עלות לחברות) כ-15 דגמים של תוצרי ננוטכנולוגיה מחברות נבחרות כך שהמבקרים יראו תוצאות ראשוניות של יישומים בשטח וכן בצורה מוחשית מה הננוטכנולוגיה יכולה לתרום ולאן היא יכולה להתקדם. בנוסף פיתוחים חדשניים “צימוקים” שהחוקרים יחשפו בפני המבקרים בכנס וכל מרכז יציג שתי טכנולוגיות בתחומים פורצי דרך המפותחים אצלו.

“אחד הנושאים שניתן לו משקל גדול הוא הודו וסין – יגיעו ראש האקדמיה גם מסין וגם מהודו. העובדה שהמזרח הופך להיות מאוד משמעותי ברמה העולמית המסחרית מקנה להם מקום של כבוד בכנס.”

“מאחר שאנחנו בתחום המשלב מחקר, תעשיה וחינוך, יש צורך גם להכין את הדור הבא. אנחנו מזמינים 150 תלמידים לבקר בכנס בעזרה וסיוע של ההנהלת המרכזית אורט ישראל שיאתרו תלמידים מצטיינים מכל בתי הספר התיכוניים בארץ שיוזמנו לראות ולהתרשם מקרוב, ובכך להגביר את המודעות והסקרנות מצדם להשתלב בתחום זה בעתיד. תלמידים מצטיינים הם מושכי דעה, אנו מעוניינים שיבואו, יתרשמו, יחזרו לבתי הספר, ישתפו את עמיתיהם התלמידים ובכך יעזרו ויסייעו בהעברת המסר והגברת המודעות בתחום, וכן תמיכה בתכניות הלימוד בננוטכנולוגיה הנמצאות בהכנה ובאחריותה של הנהלת אורט ישראל.”