עד לאחרונה התמקד המחקר הרפואי בתחום זה בפיתוח תרופות התוקפות את חלבוני הווירוס, אך לנוכח כישלונן החלקי של תרופות אלה, התפתחה אסטרטגיה רפואית חדשה המתמקדת לא בחלבון הנגיפי אלא באינטראקציה שלו עם התא המאכסן. אסטרטגיה זאת יעילה הרבה יותר כיוון שהווירוס מוכרח להשתמש במנגנונים תאיים על מנת להתרבות בהצלחה
מגפת האיידס ממשיכה לגבות את חייהם של מיליונים ברחבי העולם, וזאת כתוצאה מהצלחתו של נגיף הHIV-1 לשרוד ולהתרבות בתא החי. למרות התנגדותם של התאים המותקפים, ועל אף השימוש בתרופות המתוכננות לחסלו, מצליח הווירוס לרכוש עמידות הולכת וגוברת.
עד לאחרונה התמקד המחקר הרפואי בתחום זה בפיתוח תרופות התוקפות את חלבוני הווירוס, אך לנוכח כישלונן החלקי של תרופות אלה, התפתחה אסטרטגיה רפואית חדשה המתמקדת לא בחלבון הנגיפי אלא באינטראקציה שלו עם התא המאכסן. אסטרטגיה זאת יעילה הרבה יותר כיוון שהווירוס מוכרח להשתמש במנגנונים תאיים על מנת להתרבות בהצלחה.
החשש כעת, לדברי פרופסור משנה אכרם עליאן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, הוא מהתפתחות של עמידות ויראלית מסוג חדש: הווירוס, המנצל את העובדה שבתא המארח קיימים מנגנונים שונים שיכולים להוביל לאותו תוצר (יתירות), יבצע מוטציה עצמית שתאפשר לו לנצל מנגנון מקביל, במידה והראשון נחסם. “אנחנו משערים כי היתירות בנתיבים התאיים עשויה לייצג מנגנון הישרדות המאפשר לווירוס לנצל מגוון רחב של תהליכים דומים. רעיון חדשני זה, מדגיש את ריבוי האפשרויות העומדות בפני הווירוס, במקרה שאחת מהדרכים חסומה עבורו, למשל כאשר הדרך חסומה על ידי מנגנונים תאיים טבעיים או תרופות מלאכותיות, ואפילו במקרים אחרים שבהם מוטב לו לעקוף מכשולים של הסביבה התאית ושל שלבי שיכפול שונים.”
פרופסור משנה עליאן ועוזרת המחקר ד”ר איילי מרקס מציגים את תמצית התפישה החדשנית במאמר המופיע בגיליון מאי של Journal of Virology. ג’נין מק’קופי, סטודנטית במעבדה, ממחישה את הרעיון באמצעות ציור של HIV-1 כתמנון שזרועותיו מייצגות נתיבי השתלטות שונים. האיור מופיע על שער הגיליון (http://jvi.asm.org/content/89/12.cover-expansion.
במאמר מוקדם יותר, שפורסם בכתב העת Cell Structure בחודש אוקטובר 2014, נסקרה גישה חדשה שפיתחו מדענים במעבדתו של פרופסור משנה עליאן לחקר מחלת האיידס. החוקרים ערכו השוואה של חלבון נגיפי חשוב (אינטגראז) הקיים הן בווירוס HIV-1 והן בווירוסFIV , המחולל איידס בקרב חתולים, וגילו הבדלים חדשים שיוכלו לסייע בהבנה וחיזוי של התפתחות העמידות. בשני הווירוסים, מחדיר האינטגרז את ה-DNA של הנגיף לתוך ה-DNA של התא הנגוע ואז משכפל את עצמו ובכך מתאפשרת התפשטותו בגוף כולו. “הווירוס הוא מעין סוס טרויאני, המשתמש בגנום המארח כדי להשתלט עליו,” מסביר פרופסור משנה עליאן. “כעת אנחנו חוקרים לעומק ומנסים לפתח את הרעיון הזה, של ‘ריבוי נתיבי ההתרבות של נגיף ה-HIV’, כאסטרטגיה חדשה לטיפול באיידס”.
