ידענים: גלקסיות

מאת 10 באפריל 2009 23 תגובות

טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א לכד לאחרונה תמונה חדשה זו של הגלקסיה M33, הידועה כגלקסית המשולש (Triangulum Galaxy) והמדענים הופתעו לגלות כי כמות החומר ה"קר" שקשה לראותו מטלסקופים אחרים מתפזר למרחקים גדולים מדיסקת הגלקסיה

הגלקסיה M33 בידי טלסקופ החלל שפיצר, 2009

הגלקסיה M33 בידי טלסקופ החלל שפיצר, 2009

טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א לכד לאחרונה תמונה חדשה זו של הגלקסיה M33, הידועה כגלקסית המשולש (Triangulum Galaxy) ופרסמה אותה כחלק מפרויקט מסביב לעולם בשמונים טלסקופים שהתקיים בשבוע שעבר במסגרת אירועי שנת האסטרונומיה הבינלאומית.

מלבד הצבעים היפים, התמונה החדשה חושפת פרטים חדשים על M33 – ומסתבר שיש בהם דברים מעניינים יותר ממה שהעין רואה. M33 ממוקמת במרחק 2.9 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת המשולש. היא חברה במה שמכונה "הקבוצה המקומית של הגלקסיות" שלנו. ביחד עם שביל החלב ואנדרומדה מונה הקבוצה כ-50 גלקסיות הנעות ביחד ביקום, וקשורות זו אל זו בכוח המשיכה. למעשה M33 היא אחת מגלקסיות מעטות הנעה לעבר שביל החלב למרות העובדה שהיקום מתפשט, דבר הגורם לרוב הגלקסיות ביקום להתרחק זו מזו.

התמונה החדשה חושפת כי M33 גדולה באופן מפתיע מאשר ניתן לראות באור הנראה. בזכות היכולת לאתר אבק קר ואפל, יכול שפיצר לראות פליטות מחומרים קרים הרבה יותר מחוץ לטווח הנראה של דיסקת M33. כיצד בדיוק החומר הקר נע החוצה מתוך הגלקסיה? פרטים אלה עדיין מסתוריים, אך רוח מכוכבים גדולים או סופרנובות עשויים להיות הגורמים האפשריים לכך.

התמונה מורכבת מצילומים בשלושה צבעים וצולם את מה שראתו שני מכשירים בתחום האינפרה-אדום על החללית. הכוכבים נראים כאבני חן מנצנצים (כמה מהם הם כאלה הנמצאים בגלקסיה שלנו מלפני M33) בעוד האבק העשיר במולקולות אורגניות זוהר בירוק. האיזורים הבוהקים בצבעי אדום-כתום מייצגים איזורי יצירת כוכבים, בעוד הכתמים האדומים מחוץ לדיסקה הספיראלית של M33 הם קרוב לודאי גלקסיות הנמצאות ברקע המרוחק.

מהבחינה הטכנית – החלקים הכחולים בתמונה מייצגים שילוב של אור בתחום 3.5 ו-4.5 מיקרון, והירוק – אור בתחום ה-8 מיקרון, שניהם צולמו במצלמת האינפרה אדום של שפיצר. האדום הוא אור תחום ה-24 מיקרון והוא צולם בפוטומטר ההדמיה הרב-ערוצי.

לידיעה ביוניברס טודיי

23 תגובות ל “תמונות חדשות של שפיצר חושפות: M33 גדולה ממה שסברנו ונעה לעברנו”

  1. אורן

    אני,
    אתה כנראה לא מודע לכך שאם יש לך אינסוף אפשרויות, אזי אינסוף זמן הוא אולי מספיק כדי לקבל את כל האפשרויות מקסימום פעם אחת, וגם זה לא בטוח.

    כי כל עוד הזמן ממשיך, יותר ויותר יקומים ייוצרו, ויותר מאחד באותו רגע (כי היקומים "מתפצלים" לא רק ל-2, אלא על כל החלטה או רגע סטטיסטי יש בד"כ יותר מאופציה אחת, אולי אפילו אינסוף). ולכן מספר האפשרויות מתקרב במהירות גבוהה יותר לאינסוף (חזקה מסוימת למשל או אספוננציאלית יותר נכון), בעוד שהזמן הוא לא אקספוננציאלי אלא רציף (מתקרב לאינסוף יותר "לאט").

  2. אני

    לאורן –
    אינסוף זה "מספיק זמן" בשביל שמאורע עם הסתברות שואפת לאפס יקרה פעמיים………

  3. אורן

    אני,
    לא ממש מה שאמרת בסוף. כי יש אין סוף אפשרויות ליקומים שונים. כל בחירה לא רק שלך, אלא של כל חיה או תהליך סטטיסטי אחר, הוא בעצמו סטיסטי. אני מנסה לומר שיש אינסוף יקומים אפשריים. ולכן גם אם תחזור אינספור פעמים על תהליך היווצרות היקום (לא שאני אומר שאני תומך ברעיון) הדבר בכלל לא מבטיח שאפילו אחד מ"אבולוציית" יקום מסויים תחזור על עצמו. יש סיכוי שיחזור, וגם אז לא גבוה בכלל אם לא אפסי.

  4. אני

    יכול להיות שגם צבירי גלקסיות הם בעצמם בתוך צבירי-על שדווקא כן מתקדמים אחד לעבר השני.

    מי יודע?
    לי נשמע הגיוני שאחת לכמה זמן כל החומר ביקום קורס למקום אחד ואז שוב מתפוצץ ומתחיל הכל מחדש.

    ד"א, אם זה נכון, וזה אכן תהליך קוסמי שחוזר על עצמו אחת לנניח אלף מיליארד שנה ( סתם זורק מספר..) אז מתישהו כל ההיסטוריה תחזור על עצמה, כי סטטיסטית, אם היקום מתקיים במחזור כזה אינסופי, אז הסיכוי שמשהו יקרה אינסוף פעמים הוא 100 אחוז.

    תחשבו על זה!

  5. גמני שומר שבת

    תודה לכולם על ההסברים.. ומה לעשות בכל קבוצה יש הטעונים שיפור או שיפוץ..

  6. אורי

    שומר השבת:
    מתקבל הרושם שאינך יודע את
    הסיבה מדוע אתה בכלל שומר שבת.
    אמרו לך אבא שומר, סבא שומר, שמור ואל תשאל למה.

  7. מישהו אחר לגמרי

    תודה לאורן ולאבי ושבת שלום לכולם.

  8. אורן

    מישהו אחר לגמרי,
    בנוסף למה שאבי אמר – כוח המשיכה בין גופים קרובים הינו חזק והשפעה גדולה מספיק כדי שימשכו לאחד השני (חוזק כוח המשיכה הוא הפוך למרחק בינהם) למרות ההאצה של היקום.

    כך שמה שאנו רואים למעשה שכאשר היקום מתפשט ומאיץ הגופים בעיקרון מתרחקים זה מזה מלבד באזורים מסויימים בהם הגופים מספיק קרובים להיות מושפעים מכוח המשיכה בינהם.

    תנסה לדחוף מגנטים חזקים מספיק שמחוברים זה לזה. למרות שבפני עצמו כל מגנט הוא גוף נפרד, בגלל המשיכה בינהם הם נשארים ביחד ולא נפרדים (אלא אם תתן דחיפה חזקה מספיק או שהמגנט לא חזק מספיק). אותו דבר קורה לגלקסיות

  9. אבי בליזובסקי

    M33 היא גלקסיה לווינית של אנדרומדה. לפי הידוע עד כה אנדרומדה והגלקסיות הקשורות אליה בכוח המשיכה, מתקרבת לשביל החלב והן כנראה תתמזגנה בתוך כמה מיליארדי שנים. כמו שהוסבר, גם שביל החלב וגם אנדרומדה, משתייכות לצביר הגלקסיות המקומי. מי שמתרחק זה מזה אלו הצבירים. בתוך הצבירים, עדיין יתכן מצב של התנגשות בין גלקסיות והתנגשויות כאלה אינן נדירות כפי שניתן לראות גם בכתבות רבות באתר המתארות מחקרים בנושא לאורך העשור האחרון.

  10. מישהו אחר לגמרי

    מצד אחד מספרים לנו שהגלקסיות מתרחקות זו מזו והיקום
    המוכר יתפשט לנצח – עד שאולי כל דבר יפרד לאטומים,
    מצד שני, שתי גלקסיות (לכל הפחות, אנדרומדה ו- M33)
    מתקרבות לשביל החלב – ואנו יודעים התנגשויות על
    גלקסיות אחרות שמשום מה מתקרבות זו לזו. האם יש
    מי שיכול להגיד מה באמת קורה פה?

  11. סברמיש יהודה

    משום מה התמונה במאמר מזכירה לי מאד את ערפילית הסרטן M1 ולא רת הגלקסיה הספיראלית M33
    תבדקו אם יש טעות?
    מתנצל אם טעיתי
    חג שמח לכולם
    סבדרמיש יהודה

הוספת תגובה

  • (will not be published)