תאי לב, דימות, רובוטיקה רפואית והנדסת רקמות בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית שהתקיים בחיפה בשיתוף הטכניון
בתחילת חודש מרץ התקיים בחיפה הכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית. כנס זה, המאורגן על ידי האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE), התקיים זו השנה החמישית ביוזמה משותפת עם הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.
המשתתפים – חוקרים באקדמיה, רופאים ונציגים מהתעשייה הביו-רפואית – דנו בנושאים רבים ומגוונים ובהם מכשור רפואי, דימות, הנדסת רקמות ושחרור מבוקר של תרופות. יו”ר הכנס, פרופ’ אמיר לנדסברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, אמר כי “תחום ההנדסה הביו-רפואית הוא התחום ההנדסי הצומח ביותר בישראל ובעולם. בארה”ב צפויה בתחום זה צמיחה של 23% בעשור הקרוב, וזאת לעומת 4% בלבד בכלל תחומי ההנדסה. בישראל פעילות בסקטור ההנדסה הביו-רפואית יותר מ-1,300 חברות, האחראיות לכ-20% מכלל הייצוא הישראלי.”
לפענח את סוד החיים
לדברי פרופ’ מיטל זילברמן, נשיאת ISMBE, מהווה הכנס מפגש פסגה ייחודי בין האקדמיה, התעשייה ומערכת הבריאות והזדמנות להציג פריצות דרך וליצור שיתופי פעולה חדשים. האיגוד העניק חברות של כבוד לפרופ’ שמואל עינב מאוניברסיטת תל אביב, מחלוצי ההנדסה הרפואית בארץ, ולמייסד חברת אינטרקיור ד”ר בני גביש. גביש סיפר כי בגיל 4 אמר לאמו כי הוא רוצה לפענח את סוד החיים,” כיום אני יודע שהמקום להגשמת החלום שלי הוא האיגוד הזה, המקיים את השילוב הרב תחומי בין הבנה מולקולרית להנדסה, לאלקטרוניקה, לתוכנה ולעולם הסטארט-אפ. בטבע אין הפרדה בין מתמטיקה, פיזיקה וכימיה, ולכן כדי להוביל חידושים בתחום הביו-רפואה עלינו לחצות את הגבולות בין התחומים.”
הגוף כמערכת חשמלית
את ההרצאה הראשית בכנס נשא מייסד אלסינט ד”ר אברהם סוחמי. “בתום הדוקטורט שלי בטכניון התכוונתי לצאת לפוסט-דוקטורט בחו”ל,” סיפר סוחמי, “אבל עוזיה גליל ודן טולקובסקי, ממייסדי ההייטק הישראלי, הסיטו אותי מהאקדמיה לתעשייה. הם הקצו לי רבע מיליון דולר כדי לעשות מה שאני רוצה, ואני הקמתי את אלסינט כחברה לפיתוח מוני גייגר.” עד מהרה עברה החברה לתחום הדימות הרפואי והייתה לחברה המובילה בישראל בתחום זה. “ב-1976, אחרי שלוש שנות עבודה, הצגנו את מכשיר ה-CT הראשון בישראל,, וב-1982 את מכשיר ה-MRI הישראלי הראשון.” כיום שוקד ד”ר סוחמי על המצאת טכנולוגיית דימות חדשה בשם Velocity Tomography, המבוססת על הבדלים במטען החשמלי של רקמות שונות – למשל הבדלים בין המטענים בתאים שפירים לבין המטענים בתאים סרטניים. להערכתו, הטכנולוגיה תהיה זמינה כבר בשנה הבאה.
הלב המתחדש
פרופ’ ליאור גפשטיין, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וראש המחלקה לקרדיולוגיה בקריה הרפואית רמב”ם, הציג את ההתפתחויות האחרונות במעבדתו בתחום שיקום הלב.
הלב הוא איבר שתאיו אינם מתחדשים במקרה של פגיעה, וארוע כגון אוטם לב עלול להכחיד מיליארד תאים – כרבע מאוכלוסיית התאים בלב. הטכנולוגיות שמפתח פרופ’ גפשטיין מבוססות ברובן על התהליך הבא: מן החולה נלקחים תאים זמינים כגון תאי עור, ובמעבדה הם הופכים לתאי גזע ייחודיים (iPS – תאי גזע מושרים). מתאי הגזע האלה מופקים תאי הלב הייעודיים הדרושים (תאי חדר, תאי קוצב וכו’), ואלה מושתלים בלבו של המטופל. מאחר שמקורם של תאי הלב באותו מטופל, שיטה זו פותרת את בעיית הדחייה האופיינית להשתלות. ואכן, טכנולוגיה זו הודגמה בהצלחה על ידי פרופ’ גפשטיין בכמה אפיקים ובהם השתלת תאי קוצב לאנשים הסובלים מבעיית קצב בלב והשתלת תאי עליית לב לסובלים מפרפור חדרים. גישה זו, המבוססת על מחקר שזיכה את החוקר היפני שיניה ימנאקה בפרס נובל, טומנת בחובה פוטנציאל עצום לא רק בהיבטים הטיפוליים אלא גם בחקר הלב. אחד הפיתוחים האחרונים במעבדה הוא סינכרון קצב הלב באמצעות הארה על תאי הלב (אופטוגנטיקה).
גם השנה, כבשנים קודמות, תמכו עיריית חיפה והחברה הכלכלית המקימה את פארק מדעי החיים, בקיום הכנס ובהקצאת מרכז הקונגרסים. מאות משתתפים נכחו באירוע, אשר כלל 15 מושבים מקבילים והרצאות בחזית הטכנולוגיה בתחומים מגוונים ובהם דימות רפואי, Nanomedicine, הנדסת רקמות ומכנו-ביולוגיה, אופטיקה רפואית, כלי דם, ביו-חומרים, ביולוגיה מערכתית וסינתטית, המערכת הקרדיו-וסקולרית, רובוטיקה רפואית, Mobile Health ו-Sports Engineering. הכנס כלל ארבעה מושבי תעשייה שבהם הציגו 16 חברות ביורפואיות ובהן חממות טכנולוגיות כגון NGT3, Trendlines ו-.MEDX במהלך הכנס נערכה תערוכת פוסטרים מדעיים, שבה הוצגו כ-90 פוסטרים של מחקרים בחזית המדע באקדמיה ובתעשייה.
