נאס”א תצרף 13 לוויינים זעירים לטיסת הניסוי הראשונה של המשגר הכבד SLS ב-2018

נאס”א הכריזה שתצרף 13 לויינים זעירים המכונים “קיובסאט” אל טיסת הניסוי הראשונה של המשגר הכבד SLS ב-2018, שנאס”א מתכוונת בעתיד לשגר באמצעותו אסטרונאוטים אל עבר מאדים

המשגר החדש שנאס”א בונה מכונהSLS  (Space Launch System) ומושתת על טכנולוגיה קיימת ממעבורות החלל האמריקאיות. הוא יוכל לשגר בטיסת הניסוי הראשונה שלו עד 70 טון (למסלול נמוך-ארץ), ובמשימות מתקדמות יותר הוא צפוי לעבור שדרוג שיכלול שלב עליון מתקדם ולאחר מכן שדרוג נוסף במאיצי הצד שלו, כדי להגדיל את משקל המטען עד ל-130 טון.

היעד הראשוני של טיסת הניסוי, ששיגורה מתוכנן נכון להיום להתבצע בנובמבר 2018, הוא לבחון את תפקוד המשגר החדש ולשגר חללית אוריון לא-מאוישת למסלול שיקח אותה מעבר לירח וחזרה לכדור הארץ, כדי לבחון את תפקודה כגון יכולתה לעמוד ברמות הקרינה החזקות בחלל העמוק ולשרוד את הכניסה לאמטוספירה של כדור הארץ במהירות גבוהה ביותר (הרבה יותר, למשל, מאשר מהירות הכניסה של מעבורות החלל).

כיעד משני, נאס”א הודיעה ב-2 בפברואר שתצרף 13 לווייני קיובסאט זעירים “שיתפסו טרמפ” על המשגר וינצלו את המקום הפנוי שנשאר עליו וכן את מסלולו הייחודי שיקח אותם הרחק מעבר למסלול נמוך-ארץ אל “החלל העמוק”. כל אחד מהלוויינים יהיה בגודל 6U (כלומר שש יחידות של קובייה בגודל של 10 x 10 x 10 ס”מ). הם יצורפו למשגר במקום פנוי שנמצא בגליל שמחבר בין החללית אוריון לשלב העליון של המשגר. כל אחד מהם ישוגר למסלולו באמצעות מנגנון קפיצי שיופעל לאחר התנתקותה של החללית אוריון מהשלב העליון.

בכיר נאס”א ביל היל אמר ש”ה-SLS מאפשר הזדמנות מדהימה לבצע משימות מדעיות ולבחון טכנולוגיות מפתח מעבר למסלול נמוך-ארץ”. הוא הוסיף ש”למשגר הזה יש יכולת חסרת תקדים לשלוח את [החללית] אוריון לחלל העמוק יחד עם מקום לשאת 13 לוויינים קטנים – מטען שיקדם את הידע שלנו לגבי החלל העמוק במחיר מינימלי”.

שלושה מבין הלוויינים הזעירים יבחרו במסגרת תחרות Cube Quest Challenge שנאס”א עורכת ושמנצחיה יוכרזו בשנה הבאה. שלושה קיובסאט נוספים יבנו במסגרת שותפויות בינלאומיות. נאס”א לא ציינה מי הן המדינות שאיתן תשתף פעולה, אך מסרה שהדיונים על כך כבר מתנהלים. נקווה שישראל היא אחת מהן.

שבעת הלוויינים הנותרים כבר נבחרו על ידי נאס”א, והם כוללים משימות מגוונות כגון איתור ומיפוי מים על פני הירח, חקר אסטרואידים, רוח השמש והשפעה של קרינה בחלל העמוק על יצורים חיים. לוויינים אלו ישמשו גם מדגימים טכנולוגיים לטכנולוגיות חדשניות כגון מפרשים סולאריים והנעה חשמלית. שבעת הלווינים שהוכרזו:

• Skyfire – יבצע יעף בקרבת הירח ויחקור את פני הקרקע שלו. יבנה על ידי חברת לוקהיד מרטין.
• Lunar IceCube – ינסה לאתר מים על פני הקרקע הירחית באמצעות ספקטרומטר אינפרא-אדום, וישתמש בהנעה חשמלית ניסויית כדי להיכנס למסלול סביב הירח. יבנה על ידי Morehead State University בקנטקי.
• Lunar Flashlight – ינסה לאתר מרבצי קרח בתוך המכתשים בקוטב הדרומי של הירח, שעקב מיקומם הייחודי הם נמצאים בחושך תמידי. הלוויין ישתמש בלייזר תת-אדום קרוב כדי להאיר על מחשכי המכשתים הללו ולנסות לאתר ולמפות את מרבצי הקרח בתוכם. יבנה על ידי צוות מהמעבדה להנעה סילונית (JPL) ומרכז טיסות החלל מארשל של נאס”א.
• LunaH-Map – ינסה לאתר ולמפות גם כן את מרבצי הקרח במכתשים בקוטב הדרומי של הירח, באמצעות גלאי ניוטרונים שמסוגל לאתר ולמפות אטומי מימן, שמעידים על קיומם של מים. יבנה על ידי אוניברסיטת המדינה של אריזונה בשיתוף עם JPL.
• Near-Earth Asteroid Scout – ובקיצור NEA Scout, הלוויין ישתמש במפרש סולארי שינצל את “הדחיפה” המתמדת (והנמוכה מאד) של קרינת השמש כדי לנוע בחלל ולהגיע אל ולחקור אסטרואיד קרוב ארץ בגודל של פחות מ-100 מטר.
• BioSentinel – יבחון את ההשפעה של הקרינה בחלל העמוק על שמרים, ויחקור את ההשפעה של חשיפה לקרינה בחלל העמוק לתקופה ממושכת על יצורים חיים.
• CuSP – קיובסאט שישמש כתחנת מעקב וניטור של רוח השמש, וישמש כמדגים טכנולוגי לכדאיות ולהיתכנות של רשת לוויינים זעירים לניטור רוח השמש. לחקר רוח השמש יש חשיבות בהבנת ההשפעה של החלקיקים האנרגטיים שמופצים לכל עבר על ידי השמש, העשויים לגרום ל”סופות” מגנטיות שיכולות לפגוע במכשור אלקטרוני בכדור הארץ.