האגמים הגדולים הנמצאים מתחת למעטה הקרח אך מעל האוקיאנוס המצוי בעומק של עשרות קילומטרים בירח אירופה, עשויים להיות הגורם המחבר בין פני השטח ובין האוקיאנוס, ולאפשר בו חיים
נתונים ממשימה של נאס”א סיפקו למדענים עדויות של מה שנראה כגוף של מים נוזליים, בעל נפח דומה לזה של האגמים הגדולים בצפון אמריקה, מתחת למעטה הקרח של הירח אירופה, המקיף את כוכב הלכת צדק.
הנתונים מביאים את המדענים להשערה כי מתקיימים חילופי חומרים בין קליפת הקרח של אירופה לבין האוקיאנוס שמתחתיה. מידע זה עשוי להאיץ את הטיעון לפיו קיומו של אוקיאנוס תת קרקעי באירופה מעיד על האפשרות לקיומם של חיים במקום נוסף במערכת השמש. הממצאים פורסמו בכתב העת נייצ’ר.
הנתונים פותחים אפשרויות מרהיבות, אומרת מארי ווייטק, מנהלת תוכנית האסטרוביולוגיה בנאס”א. “ואולם המדענים ירצו להתבונן מקרוב בניתוח ובסקירת הנתונים בטרם נוכל להעריך במלואם את השפעתם של תוצאות אלו.”
החללית גלילאו של נאס”א ששוגרה מהמעבורת אטלנטיס ב-1989 לצדק, ייצרה תגליות רבות וסיפקה למדענים נתונים למחקר שיערוך עשרות שנים. גלילאו חקרה את צדק שהוא כוכב הלכת המאסיבי ביותר במערכת השמש וכמה מירחיו.
אחת התגליות החשובות היתה קיומו של אוקיאנוס המורכב ממים מלוחים מתחת לפני השטח של אירופה. אוקיאנוס זה עמוק מספיק כדי לכסות את כל פני השטח של אירופה ולהכיל יותר מים נוזליים מאשר כל האוקיאנוסים בכדור הארץ גם יחד. ואולם בשל היותו רחוק מהשמש, פניה שטח של האוקיאנוס קפואים לחלוטין. מרבית המדענים שעוביו של מעטה הקרח מגיע לעשרות קילומטרים.
“אחת הדעות בקהילה המדעית היתה שאם מעטה הקרח עבה, הדבר רע לביולוגיה. משמעות הדבר היא שהחומר בפני השטח לא מגיב הדדית עם האוקיאנוס התת קרקעי” אומרת בריטני שמידט, החוקרת המובילה במאמר ופוסט דוקטורנטית במכון לגיאופיזיקה, אוניברסיטת טקסס באוסטין. “כעת מצאנו עדויות לכך שמעטה הקרח העבה יכול להיות מעורב, ויש בו ככל הנראה מקום גם לאגמים בעומק לא רב. דבר זה הופך את אירופה והאוקיאנוס שלו ליותר מאירי פנים לחיים”.
שמידט ואנשי צוותה התמקדו בתמונות שצילמה החללית גלילאו ובהם שתי תצורות עגולות בקירוב על פני השטח של אירופה, באיזור המכונה מישור כאוס. בהתבסס על תהליכים דומים שנצפו על כדור הארץ – במדף הקרח ומתחת לקרחונים המכסים הרי געש – הם פיתחו מודל בן ארבעה שלבים המסביר כיצד נוצרו התצורות. המודל הניב כמה תוצאות מתנגשות. כמה מהן הגיעו למסקנה שמעטה הקרח עבה, בעוד אחרות גרסו שהוא דק.
ניתוח זה הראה כי התצורות בפני השטח של אירופה באיזור כאוס, עשויים היו להיווצר בידי מנגוננים המערבים חילופים משמעותיים בין מעט הקרח והאגמים התת קרקעיים. הדבר מאפשר להעביר חומרי תזונה ואנרגיה מפני השטח ובין האוקיאנוס הגלובלי שכבר התגלה זה מכבר מתחת למעטה הקרח העבה. הדבר מעלה את הסיכוי לחיים שם.
לעורכי המחקר סיבות רבות להאמין כי המודל נכון, בהתבסס על תצפיות על אירופה מגלילאו ומכדור הארץ. מכיוון שהאוקיאנוס נמצא בעומק של קילומטרים רבים הדרך היחידה לבחון את קיומו תהיה באמצעות משימה שתבדוק את מעטה הקרח של אירופה. משימה כזו דורגה כשניה בעדיפות למשימת הדגל בדירוג מועצת המחקר הלאומית והיתכנותה החל להחקר על ידי נאס”א.
“הבנה חדשה זו של התהליכים על אירופה לא היו מתאפשרים ללא הבסיס של 20 שנות תצפיות על הקרחונים ומדפי הקרח הצפים בכדור הארץ” אמר דון בלאנקשיפ, אף הוא שותף בכתיבת המאמר וחוקר בכיר במכון לגיאופיזיקה, בו הוא מבצע מחקרים במכ”ם מהאוויר של תכסית הקרח של כדור הארץ.
גלילאו היתה החללית הראשונה שמדדה את אטמוספירת צדק וביצעה תצפיות ארוכות טווח של המערכת הצדקית. החללית גם היתה הראשונה שטסה ליד אסטרואיד וגילתה ירח של אסטרואיד. נאס”א האריכה את המשימה שלוש פעמים כדי לנצל את היכולות המדעיות הייחודיות של גלילאו, ולבסוף היא הכניסה אותו למסלול התרסקות על צדק כדי למנוע סיכון של פגיעה באירופה.
36 תגובות
לא הבנתי את התלונה, הרי הכתבה היא מלפני כשנה, אני לא מוחק כתבות, כי הארכיון הוא החלק החזק של האתר.
נראה לי כי לא רק בנאס”א מחדשים ידיעות מהעבר אלא גם באתר “הידען” ….
לך תפוצץ מטענים בכוכב הלכת שלך
חתיכת ראש כרוב!
תרשום פה בתגובות מה הכתובת המדויקת שלך
ונשלח לך הביתה אסטרואיד בדואר בין כוכבי מהיר!
נ.צ.:
אני מניח שרצית הסבר ולא הטפת מוסר ושליחה לספרות עלומה.
מבלי להיכנס לכל הפרטים האפשריים – אצביע בפניך על טעות אחת חשובה בכל רעיון ההקטנה שאתה נוקט בו.
המסה של גוף (בהנחה של צפיפות קבועה) – גדלה כמו החזקה השלישית של הרדיוס.
שטח הפנים של הגוף גדל רק כמו ריבוע הרדיוס.
אנרגיית הפגיעה פרופורציונית למסה בשעה שאזור ההשפעה שלה הוא דווקא שטח הפנים.
לכן – אם נגדיר את האנרגיה הנספגת ביחידת שטח במודל המוקטן שלך כ 1, אז במודל בגודל כדור הארץ – האנרגיה ליחידת שטח תהיה 1200000000.
אותו יחס קיים גם בין כמויות האפר שתיפולנה על כל נקודה.
כמובן שחישובי נזקי הפגיעה מסובכים הרבה יותר מזה.
בסך הכל רציתי לתת לך הבנה אינטואיטיבית של הטעות שבשיקוליך.
נ.צ.
אכן זה בערך סדר הגודל של המרחקים ביקום, גרגר דורה (שמש) כל כמה עשרות ק”מ.
בנוסף, אני מבין את הספק שלך לגבי פגיעת האסטרואיד. ס”ה גוף שהוא מיליארדית בניפחו מכדור הארץ
אבל אם תחשוב על כך שכדור הארף הוא סתם בלון ממולא במים כעת דקור אותו רק עם סיכה. האם גם אז תשתכנע שלא יקרה לבלון כלום?
חשוב על זה
לילה טוב נ.צ
סבדרמיש יהודה.
ליהודה, אני רוצה להבהיר משהו. הרבה פעמים ,בעיקר באסטרונומיה ובמספרים גדולים,אין השכל האנושי הפשוט יכול להבין ולדמיין סיטואציות כמו התנגשות שהוזכרה .
אתן לך דוגמא : לדעתי 90% מהאוכלוסיה בעולם,כאשר מביטים בשמיים ורואים את אלפי הכוכבים (הנראים)
ומעטים ,שיודעים על מאות מליוני הכוכבים בגלקסיה שלנו ועל מאות מליארדי הגלקסיות – כל אלה אינם יודעים עד כמה בעצם היקום הוא חלל ….. ריק (אם נתעלם מחלקיקים תת אטומיים ) .
אבל אם תקטין את הכל בטריליון תגלה להם שבעצם “צפיפות” הכוכבים בגלקסיה שלנו זה משהו כמו …גרגר
דורה (כ 2 מ”מ) כל 42 ק”מ כולם יפערו את פיהם בתימהון ולא יאמינו.
ולכן, אני מאמין שאמנם אסטרואיד בקוטר 10 ק”מ יגרום לכל מה שציינת. אבל כאשר מקטינים הכל , השכל הישר והפשוט , ברור לו שפגיעת כדור בקוטר ס”מ בכדור בקוטר 12.7 מטר ,גם במהירות אלפי קמ”ש לא תגרום לנזק ממשי. ומכאן הטלת הספק שלי .
נ.צ.
המסקנות מה”אין ניסוי ” מוטעות לחלוטין וכדאי שתקרא חומר בנושא
פגיעת אסטרואיד כזה בגודל של אברסט בכדור הארץ תיצור רעידת אדמה של 10 בסולם ריכטר בכל העולם, וגלי צונאמי בגובה של מאות מטרים!.ובנוסף, יזרקו סלעים לוהטים על כל חלקי כדור הארץ מלובים בשריפוט ענק האטמוספרה תתכסה בעשן ואבק, קרינת השמש לא תחדור וירד חורך אדיר על כל הכדור. רוב הצימחיה תמות ואיתה גם רוב בעלי החיים ועוד
אז מציע שתקרא חומר בנושא ותסיק מסקנות.
חוץ מזה אתה עדין יכול לערוך ניסוי נחמד
שבת שלום נ.צ.
סבדרמיש יהודה
תודה על ההתיחסויות.
אני עדיין בדעה שאפילו אם בדגם המוקטן תהיה פגיעת הגולה בקוטר 1 ס”מ במהירות 100 אלף קמ”ש,עדיין
נראה לי שהפגיעה לא תהיה קטסטרופלית.
מאחר שלא היתה בעת החדשה שום פגיעה של אסטרואיד בכדור הארץ, ( למעט הפגיעה בטונגוסקה בתחילת המאה שעברה,שאיש לא ראה אותו ממש בעת פגיעתו ) אני חושב שהחישובים של גודל הנזק שיגרום אסטרואיד בקוטר 10 ק”מ או 1 ק”מ יהיו מוטעים.
לפי דעתי הפגיעה שהביאה לחיסול הדינוזאורים היתה של אסטרואיד בקוטר של יותר מ 100 ק”מ- שזה שווה ערך לפגיעת אבן בקוטר 10 ס”מ בדגם המוקטן שאפשר ע’פ ההגיון להבין שאכן תגרום לנזק ממשי גדול.
אם ניקח רק את הנתונים הגולמיים של הבעיה, ואם נצא מתוך הנחה שמה שאנו מעונינים בו בעצם זה היחס בין האנרגיה הקינטית שמעביר האסטרואיד ליחידת מסה של כדה”א, נראה שלמעשה מסות האסטרואיד וכדה”א לפי נתוני ההדמיה קטנות באותו שיעור של 18^10.
אי לכך, מכיוון שהאנרגיה הקינטית פרופורציונית למסה, נראה שמהירות האסטרואיד המוקטן צריכה להשאר זהה למהירות האוריגינלית, דהיינו: 100,000 קמ”ש.
מקווה שהתשובה היא תשובתית מאד…
נ.צ.
אם תקרא היטב את התגובה הקודמת שלי תיראה שבסופה אני כן עליתי על הטעות.
אבל למה לעשות את החישובים כמו שאתה עושה? אפשר לעשות אותם אחרת.
האנרגיה הקינטית של אסטרואיד כזה היא בעוצמה של מיליוני פצצות אטום של הירושימה, ואז תחליט בבקשה אתה מה הנזק שמיליון פצצות כאלה, או כמה שזה לא יהיה , עושים לכדור הארץ הקטן שלנו.
ודרך אגב שעורי בית:- תבדוק לכמה פצצות אטום שווה האסטרואיד הזה. אשמח לשמוע.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
תיקון טעות נוסף : 100000 קמ”ש לחלק למליון זה אומר מהירות של 100 מטר בשעה, סליחה על הטעות. (מעניין שאף אחד לא שם לבו לכך).
ובכן בלי להכנס לכל מיני חישובים מסובכים , ההיגיון הפשוט אומר שכאשר כדור בקוטר 1 ס”מ פוגע
בכדור בקוטר 12.7 מטר ,אפילו במהירות של 1000 קמ”ש (ולא 100 מטר בשעה) הוא לא יגרום לנזק קטסטרופלי . בעוד שכל המדענים תמימי דעים שפגיעת אסטרואיד בקוטר 10 ק”מ במהירות 100
אלף קמ”ש בכדור הארץ משמעותה קטסטרופה ממש.
ולכן כנראה שחסר דבר מה נוסף בסימולציה שהבאתי. האם אולי יש גם לחלק במליון את חוזק החומרים מהם עשויים כדור הארץ והאסטרואיד ?
יובל ו נ.צ.
זה לא כל כך פשוט כי הרי האנרגיה הקינטית היא על פי רבוע המהירות. ובנוסף אני לא מבין למה אתם מכניסים את כל כדור הארץ 12.7 מטר לא מספיק להכנס את הים השחור למשל ס”ה גיגית מים
נ.צ. אנחנו קטנים לחישובים האלה אבל אני אומר לך שתעשה את זה על פי מה שהסברתי לך בתגובתי הקודמת.
יובל אסטרואיד הנע המהירות של 100 אלף ק”מ לשעה חוצה אטמוספרה של 100 ק”מ באלפית שעה שהם כ3.6 שניות כלומר גם אתה תצטרך לנוע ולעבור מטר של אטמוספרה במספר שניות מועט שפרושו ק”מ ויותר לשעה ולא ס”מ לשעה. אבל שוב ניכנסים גורמים נוספים שהחישוב שלהם קשה
לכן אני סיימתי ותפנו לנאסא
לילה טוב
סבדרמיש יהודה
תוספת לנ”ל : יש לקרוא : …..”שפוגעת בכדור שקוטרו הוא 12.7 מטר במהירות של 10 ס”מ בשעה”…..
היות שמהירות נמדדת במימדים של מרחק חלקי זמן, והיות שלא שינית את הזמן אלא רק את המרחק, הרי שתצטרך לשנות את המהירות באותה מידה בה שינית את המרחק.
סימולציה של אסטרואיד המתקדם במהירות 10 ס”מ בשעה לאורך מילימטרים ספורים תימשך זמן קצר, בדיוק כפי שיקרה עם אסטרואיד אמיתי שינוע במהירות של 100,000 קמש לאורך קילומטרים ספורים של אטמוספירה.
מאידך, אם לצורך לימוד והתרשמות נחוץ לך להתעכב על תהליכים מסוימים או לדלג עליהם, מותר לך לשחק עם המהירות איך שנוח לך – כל עוד אתה מיידע את הצופים כי מדובר במהירות לא פרופורציונית.
יהודה ואחרים,
תודה על תשובתך .
אבל בדיוק מהנקודה העיקרית שמעניינת בניסוי הזה התעלמת.
בהתיחס לנתונים שציינתי(שכולם מדוייקים)- אם אני רוצה שהניסוי-התיאורטי- יצליח אני צריך לדעת באיזה מהירות על האסטרואיד,המוקטן כאמור, לפגוע בכדור הארץ המוקטן.האם גם את המהירות צריך להקטין פי מליון ? או שמהירות הפגיעה צריכה להישאר מהירות של 100 אלף קמ”ש.
כייייייייייי אם גם את המהירות צריך להקטין פי מליון אז משמעות הדבר היא מהירות של 10 ס”מ
ב ש ע ה .
אם כן לפחות על פי הניסוי הזה פגיעה של גולה שקוטרה ס”מ שפוגעת בכדור שקוטרו הוא 12.7 מטר
(עם הפרמטרים שצויינו למעלה) לא אמורה לגרום לנזק ממשי (זה מה שההגיון שלי אומר)לכדור הארץ.
ולכן הנתון של מהירות הפגיעה במודל הנ”ל היא מרכיב מאד מאד מאד חשוב. נכון ?
אי לכך אני מבקש מהמדענים שבאתר לנסות ולהשיב לי על כך.
תסלח לי מר נ.צ. ומר “תתבישו לכם”
הבעיה שנתת היא בעיה שצריכה להתיחס להמון נתונים והיא בעיה של מחשבי על והיא תלויה גם במה שאתה אמור לבקש
אבל אם זה לצורך הדגמה קח גיגית של מים מלא אותה בחול ובמים (יבשות ואוקינוסים) כשהעומק הוא מספר ס”מ וכנל גם גובה ההרים והפל לתוכה מגובה של מטר גולת זכוכית או מתכת. תוכל לראות דברים מעניינים כגון גלים ושטיפת היבשות בצונאמי, תוכל לראות גם התגברות הצונאמי במפרצים , תוכל לראות את עומק המכתשים בנפילה במהירויות שונות וגם גובה הגלים יחסית לעומק האוקינוסים ועוד. אני בטוח שתוכל לעלות עוד רעיונות.
אל תשכח לצלם וגם לנהל רישום של הניסוי. אני חושב שזה דבר מלמד מאוד ואם תארגן את הניסוי בצורה מעניינת אני מבטיח לך שאפילו אחשוב לפרסם את הניסוי בחוברת “אסטרונומיה” של האגודה הישראלית לאסטרונומיה שאני העורך שלה.
ואולי גם אבי בליזובסקי, מהאתר כאן, יסכים לפרסם כאן באתר משהו אבל זה תלוי בו ובאיכות של הניסוי.
העיקר לא להתעצבן
יום טוב
סבדרמיש יהודה
One to million
Titbayesh gam ata vesheyitbayes N.Z
Kol kakh pashoot
מדוע אף אחד לא השיב לשאלתו של נ.צ ? גם אותי זה מסקרן .
אתם לא יודעים או שאתם פשוט ח’אר..
יובל
יש לי הרגשה שעברת למחשב טורקי
אצלם הכל הולך הפוך.
יום טוב לכל העליזים
(:))
סבדרמיש יהודה
הדוהי שימרדבס
המחלמל הליע תווהל לוכי ודבל הז .ךופה יל אצוי לכה .וניניב תרושקתב שחרתמ הנושמ והשמ
יובל
לא תהיה מילחמה, זה בדוק!
הם פשוט יחשבו שאיזה מטאוריט או אסטרואיד קטן פגע בשכבות העליונות.
אבל אולי הם יחליטו לתקוף , במלחמת מנע, את כדור הארץ, שבא לבדוק את עולמם עם חומרי נפץ.
בתקוה לשלום ביקום
סבדרמיש יהודה
דרור!
השיטה שהצעת כנראה אינה מקובלות על מדעני נאסא. מה נגיד אם יתברר כי יש שם חיים עילאיים והגשושה המפוצצת תחרחר מלחמת ירחים ועולמות?
אבי
התגובה הזאת שייכת כניראה לניסוי בסרן
ובנוסף
700 מיליארד ק”מ הן לחלוטין לא קצה היקום והם בס”ה פחות מעשירית שנת אור!!!
שנת אור היא קצת פחות מעשרת אלפים מיליארד ק”מ.
ילילה טוב אבי
סבדרמיש יהודה
שאלה לידענים ולמדעני האתר בעניין שלא נוגע לאייטם הנ”ל. אני שואל כאן כי איני מוצא מקום אחר לשאול.
אני רוצה לבנות סימולציה דמיונית של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ . קנה המידה יהיה אחד למליון :
א. קוטר כדור הארץ יהיה 12.7 מטר.
ב.העומק הממוצע של האוקינוסים – שבמציאות הוא כ 5 ק”מ – יהיה 5 מ”מ.
ג.גובה הר אוורסט יהיה כ 9 מ”מ מעל פני הים.
ד. גודל האסטרואיד הפוגע (כך החלטתי…) שבמציאות יהיה 10 ק”מ – יהיה בקנה המידה הנ”ל 1 ס”מ .
הנתון החסר לי בסימולציה זו הוא : אם במציאות מהירות הפגיעה של האסטרואיד בכדור הארץ תהיה של 100 אלף ק”מ בשעה – איזו מהירות פגיעה צריכה להיות לו בהסתמך על קנה המידה הנ”ל ובנתונים הנ”ל כדי שניסוי הסימולציה יהיה נכון ומדוייק ?
אודה אם אקבל את הנתון הנ”ל שאחרי קבלתו תהיה לי שאלה “שאלתית” מאד …
ההבדל הוא שישים ננו שניות או שישים מיליארדיות השניה על 700 קילומטר או שישים שניות (דקה)על פני 700 מיליארד קילומטר, כלומר אפילו עד קצה היקום מדובר לכל היותר בשניות בודדות
לא צריך לקדוח… אאל”ט אפשר לשלוח 2 גשושות שינחתו על פני השטח ויבדקו את השכבות שמתחת באמצעות גלים סיסמיים כלומר אחת תפוצץ מטען נפץ רציני בצד אחד של אירופה והשנייה תנחת בצד השני ותמדוד את המהירות שבה הגלים מגיעים אליה. ( ויש לי תחושה שכבר קיימות שיטות אפילו יותר טובות ואני סתם לא זוכר אותן כרגע..)
חברה נושא הויכוח לא שווה לריב עליו.
יהודה:
אני שמח בשבילך שאתה מסוגל לקרוא בדברי את מה שאין בהם.
לא כתבתי שזו ידיעה מרעישה ואפילו במאמר לא נטען כך.
יהודה צודק! כבר לפני כמה שנים עוד הראה מודלים של גשוש שאמור לרדת ובעזרת מקדח תרמו גרעיני ימיס את הדרך למטה ושם לשחרר צוללת עם ממסר חזרה לגשוש שתשדר תמונות ומידע מהחיישנים חזרה החוצה… אין חדש תחת צדק
אבל הייתי מאוד שמח לראות את המשימה הזאת יוצאת.
מרתק מה שנמצא שם למטה.
שמח בשביל נאסא שמיקל חושב שזו ידיעה/ השערה מרעישה
בו אתן לך עוד ידיעה מרעישה ש או , טו, טו, עומדת לצאת מבית מדרשה של נאסא:
“האגמים המרעישים הנ”ל מחוברים ע”י נהרות תת קרקעיים בינהם ובין האוקינוס שמתחתם!”
יש לי עוד כמה ידיעות מרעישות משוערות אבל נשאיר משהו לפעם אחרת
שבוע טוב מיקל
סבדרמיש יהודה
די מפתיע שאנשים לא מצליחים לקרוא במאמר מה הוא עצמו אומר שהוא מחדש ואפילו כשמסבירים להם – מנסים להגן על הטענה השגויה שטענו מראש.
האוקינוס שנמצא מתחת למעטה הקרח מוזכר גם במאמר כידע ישן.
האגמים הם תגלית חדשה.
מה לא ברור כאן?
וזה שזה השערה?
הרי כל מה שהיה לנו מאז ומעולם אלו השערות.
נ.ב : לדעתי מדעי החלל יקודמו רק בעידן בו נמצא דרך ליצור תעשיה ריווחית מניצול מקורות הנמצאים בחלל הקרוב .
אני חושב שהסינים יהיו הראשונים לנצל את החלל לתעשייתם ,בצעד הראשון שלהם זה יגרור את יתר המעצמות למרוץ חללי שוב פעם.
גם לדעתי נאס”א “משחזרת” הודעות וידיעות ארכאיות לגבי כל מה שקשור בחלל.
בעבר היא הציגה תוכניות ותיאוריות לגבי קידוח מעמקים על גבי “אירופה” .
לי נראה כי כל הידיעות הללו הן כפרפורי גסיסה ותו לא.
לאבי
כתוב במאמר:
“הנתונים מביאים את המדענים להשערה כי מתקיימים חילופי חומרים בין קליפת הקרח של אירופה לבין האוקיאנוס שמתחתיה. סוף ציטוט.
והדגש הוא על המילה “השערה”. שום דבר לא בטוח.
תמיד הסבירו את הפסים הכהים על פני הירח אירופה בחומר שפרץ מתוך האוקינוס התת קרחי בירח.
ולצורך היווצרות צורות חיים מספיק החומר הפנימי הזה של הירח,
לכולם ברור שיש לשלוח רכב חלל שיחפור ויגיע, (או לא יגיע), לאוקינוס המים באירופה. אין קיצורי דרך.
כל השאר הן סתם השערות שההישג שלהן הוא מקסימום מסיבות עתונאים.
זאת דעתי, ואני מתנצל בפני נאסא אם אני טועה.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
החידוש הוא שבין פני השטח לאוקיאנוס יש אגמים קטנים יותר, ויתכן שבזכותם יש קשר של אנרגיה וחומרי תזונה בין פני השטח לבין האוקיאנוס הקבור מתחת לקילומטרים של קרח ושעליו היה ידוע מזמן.
אני רוצה להבין מה קורה היום בנאסא?,
האם רק לי נידמה שנאסא משדרגת ידיעות שכבר היו ידועות מזמן?, הרי תמיד ידענו ש”כניראה” יש אגם מים מתחת לקרח של אירופה, ומה הידיעה ה”מרעישה”?, נכון, יש “כניראה” אגם מים מתחת לקרח של אירופה!
נאסא המקוצצת תקציב מנסה להראות שהיא עדיין על המפה.
לא משכנע!
יום טוב
סבדרמיש יהודה