אירן טורקיה וערב הסעודית עוקפות את ישראל במספר המאמרים המדעיים בהנדסה

עם זאת, המחקר בתחום מדעי המחשב דווקא משגשג, בפרט בכל הקשור לפרסומים של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה ביחד – כך עולה מדו”ח של מוסד שמואל נאמן בטכניון ● התחומים שבתחתית הרשימה: אנרגיה, סביבה והנדסה

דוח קשה נוסף התפרסם השבוע, לאחר שבישיבת ועדת המדע של הכנסת התפרסם דוח של האקדמיה הישראלית למדעים על כך שישראל התדרדרה מהמקום הראשון למקום ה-30 בדירוג הפרסומים המדעיים * סכנת הכחדה לחקר הפיזיקה הגרעינית מגיע דוח נוסף המאושש נתון זה – לפיהם מספר המאמרים עלה בשניםה אחרונות רק באופן מינורי, לעומת זינוק במדינות אחרות, לרבות מדינות באיזור כגון טורקיה, אירן ואפילו ערב הסעודית.  הנתונים עולים מדו”ח שפרסם באחרונה מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, בסיוע המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו”פ), ושמתייחס לשנים 2000-2014.

לפי הדו”ח, התחום הפורה ביותר למחקרים באוניברסיטאות בישראל הוא מדעי המחשב – הן מבחינת כמות המחקרים והן מבחינת הציטוטים שלהם. לעומת זאת, התחומים החשובים החלשים ביותר הם אנרגיה, סביבה והנדסה.

מחברות הדו”ח, ד”ר דפנה גץ, ד”ר נועה לביד ואלה ברזני, כותבות כי “על פי כל מדדי ההשפעה המדעית, ישראל מדורגת בצמרת העולם בשטח מדעי המחשב. חשוב במיוחד ומעניין הוא דירוגה של ישראל במדד השותפות בפרסומים עם התעשייה: מקום ראשון בעולם בשטח מדעי המחשב – כמעט פי ארבעה מממוצע השיעור העולמי בתחום – ומקום ראשון במדד זה מכלל השטחים בישראל”.
הן ציינו ש-“מצאנו שבדרך כלל, שיתוף הפעולה בפרסומים בין האקדמיה לתעשייה הוא גבוה כאשר הן האקדמיה והן התעשייה של מדינה חזקות במיוחד בשטח מסוים. כשבדקנו את הקשרים בין האקדמיה לתעשייה במדעי המחשב מצאנו שיש סינרגיה בפעולתם של שני השותפים: האקדמיה פותחת את שעריה לתעשייה ונהנית ממשאביה והתעשייה מצידה מבינה שבהשקיעה באקדמיה היא בונה גם את עתידה שלה, ופועלת בהתאם”.
כותבות הדו”ח הוסיפו ש-“שיתוף הפעולה בתחום מדעי המחשב הוא לא אד-הוק, לצורך פרויקט מסוים, ספוראדי, כפי שעולה מניתוח קשרי תעשייה-אקדמיה בשטחים האחרים בישראל, אלא הוא שיתוף פעולה מתמשך, ממוסד, מרחיק ראות, בבחינת ‘שלח לחמך על פני המים'”.
לדבריהן, “פירותיו המוצלחים של שיתוף פעולה זה מוכרים היטב. האם ניתן להשליך ממנו על שטחים אחרים? על אף ההבדלים הרבים בין התעשיות הנסמכות על שטחי מדע שונים, יש מה ללמוד מתעשיות ההיי-טק בתחום שיתוף הפעולה עם האקדמיה, לטובת כל הצדדים”.

עם זאת, מספר המאמרים שעליהם חתומים מדענים ישראלים נמצא פחות או יותר בקפאון ואפילו ירד מעט ב-15 השנים שנסקרו. בשיחה עם אתר הידען אומרת ד”ר גץ: “יש לנו נוכחות במדע, יש לנו גם השגים, יש חוקרים שקיבלו פרסי נובל ופרסים נוספים מאוד מכובדים. החוקרים שלנו מוזמנים לתת הרצאות בכנסים מכובדים. מה שכן, אנחנו וזה נובע מכך שאפשר לקחת נתון של מספר החוקרים שיש בישראל ובדרך כלל המחקר המדעי מתבצע ברובו באקדמיה, מספר החוקרים באוניברסיטאות לא גדל במיוחד. יש שנים שהוא אפילו מצטמצם. אנשים הגיעו לגיל פרישה והאוניברסיטאות לא איישו את כל התקנים הללו ואז יוצא שיש פחות חברי סגל, פחות חוקרים וכשיש פחות חוקרים יש פחות תפוקות.”

האם זו תוצאה של העשור האבוד?
ד”ר גץ: “נכון. העובדה שהיו קיצוצים באקדמיה בהחלט השפיעו על התופעות של עליה מאוד מינורית בכמות הפרסומים ועל הרקע של מדינות אחרות שמספר הפרסומים בהם עלה באופן דרמטי – סינגפור, סין ויש מדינות אירופאיות שהן הרבה שנים בחזית התפוקות המדעיות שהן כן מתקדמים יש להם יותר פרסומים וגם האיכות. התוצאות ניכרות לאורך זמן ולא נראות לעיין מידית, ולכן גם התקציב שהוסיפו עכשיו, תורגש בעוד כמה שנים.:

“הצלחת ההיי-טק – גם בזכות האקדמיה”

עוד הוסיפה ד”ר גץ כי “אנחנו טובים במדעי המחשב, אלא שיש בעיה לנתח זאת בגלל אופי התחום. חוקרי מדעי המחשב מרבים לספר על ההתקדמות המדעית שלהם בכנסים, ולאו דווקא במאמרים בכתבי עת. בחלק ממאגרי המידע לא נותנים כיסוי מתאים לתכנים של כנסים, ואז נוצר עיוות. אבל כשהצלבנו את הנתונים ראינו שבמדעי המחשב, יש לישראל נוכחות מכובדת מאוד גם בפרסומים וגם בכנסים”.
“בנוסף לזה”, אמרה, “יש תופעה שבולטת במיוחד בתחום מדעי המחשב – פרסום מאמרים מדעיים בשיתוף פעולה של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. ישראל נמצאת במקום טוב בכמות הפרסומים המשותפים לשני הסקטורים באופן כללי וספציפית במדעי המחשב. זהו אינדיקטור להצלחות שלנו בתחום ההיי-טק ובתחומים המשיקים אליו”.
עוד נכתב בדו”ח כי “רבים מייחסים את הישגי ההיי-טק הישראלי, ובצדק, להשקעות הרבות במערכת הביטחון, ליחידות הטכנולוגיות של צה”ל ולאופי היזמי הישראלי. אולם, התרומה המרכזית של האקדמיה הישראלית, שבלעדיה תעשיה זאת לא יכולה הייתה לקום, מוכרת פחות. מספר קטן של פרופסורים בטכניון ובאוניברסיטה העברית הניחו את היסודות האקדמיים של כמה דיסציפלינות אקדמיות שהן בבסיס תעשיית ההיי-טק, והכשירו בהן אלפי מהנדסים ומדענים. בוגרים אלה, מצוידים בידע מחזית הדיסציפלינות הללו, יזמו, קידמו ומובילים עד היום את תעשיית ההיי-טק הישראלית. שלוש הדיסציפלינות ששיחקו את התפקיד המרכזי הן הנדסת חשמל, מדעי המחשב והנדסה אווירונאוטית”.

מדינות אחרות במזרח התיכון עוקפות את ישראל

ד”ר גץ הסבירה כי “צריך לקחת בחשבון שחלק מחוקרי ההנדסה הקלאסיים בפקולטות בארץ עוברים לתחומים יותר מתקדמים כמו רובוטיקה, ננו-טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה. הישראלים מפרסמים פחות בתחומים אלה ודווקא במדינות מתפתחות מחזקים את ההנדסה הקלאסית. יש מצב שהם מפרסמים כיום יותר מאיתנו בתחום הזה”.
ואכן, ממצא מטריד שעלה מהדו”ח הוא שאם לפני שני עשורים מספר המאמרים המדעיים והמדדים האיכותיים שלהם בישראל היה גדול מאשר בכל מדינות המזרח התיכון גם יחד, כמה מדינות באזור החליטו להשקיע בתחומים אלה, בהן אירן, טורקיה וערב הסעודית, בפרט במקצועות ההנדסה. בתחומים רבים עוקפת התפוקה המדעית של המדינות הללו את ישראל – הן במדדים כמותיים והן במדדים איכותיים.
לדברי ד”ר גץ, “אנחנו עדיין מפיקים פרסומים מדעיים בשיעור גבוה יותר מהאחוז שלנו באוכלוסייה העולמית (0.7% לעומת 0.1%), אבל נתון זה הולך ויורד. בתקופות אחרות היוו המאמרים של חוקרים ישראליים כ-1% מכלל המאמרים המדעיים המתפרסמים בעולם”.