ידענים: אסטרופיסיקה | הטכניון | סופרנובות

מאת 11 באפריל 2017 5 תגובות

אלדנה גריצ’ינר, תלמידת תואר ראשון בטכניון, מפרסמת בימים אלה מאמר מדעי ראשון שמציע מודל חדש להיווצרות “אוזני מיקי מאוס”, המאפיינות שרידי סופרנובה רבים.

בציור מוצגת שארית סופרנובה, וה”אוזניים” מסומנות בקו טבעתי. מתוך Dubner et al. 2013

בציור מוצגת שארית סופרנובה, וה”אוזניים” מסומנות בקו טבעתי. מתוך Dubner et al. 2013

גריצ’ינר, בת 21, נולדה בארגנטינה ועלתה עם משפחתה לישראל בהיותה תינוקת. לימים התקבלה לכיתת מופ”ת (מתמטיקה, פיזיקה ותרבות קהילתית) במקיף ז באשדוד, וכבר בגיל 15 החליטה שתלמד בטכניון, “כי המחקר המדעי משך אותי וידעתי שהטכניון הוא המקום הטוב ביותר לעסוק בו.” שלושה ימים אחרי השחרור מצה”ל היא החלה ללמוד בטכניון, ובמסגרת הסמסטר הראשון שלה השתתפה בקורס של פרופ’ נועם סוקר מהפקולה לפיזיקה. “אהבתי את הגישה שלו כמרצה וכאדם – הוא עושה הכול בשביל הסטודנטים ותמיד מוכן לדבר איתם גם מחוץ לשעות הקבלה הרשמיות. קראתי מאמרים שלו והבנתי שיהיה מעניין לעבוד איתו, אז פניתי אליו וביקשתי שינחה אותי בפרויקט התואר הראשון.” הפנייה לפרופ’ סוקר נענתה בחיוב והולידה מאמר העתיד להתפרסם בקרוב. הנושא: מודל חדש להיווצרות “אוזני מיקי מאוס” המאפיינות שרידי סופרנובה רבים.

סופרנובה היא תופעה האופיינית לכוכבים כבדים בשלהי חייהם. תהליך זה מתחיל בקריסתו של הכוכב לתוך עצמו, אירוע שבו הרדיוס של החלק הפנימי, המכונה ליבה, קטֵן פי אלף. בתהליך זה, שבו מתכווץ החלק הפנימי של הכוכב לקוטר של כ-20 ק”מ, נוצר כוכב נויטרונים שצפיפותו עצומה: מיליארד טון לסמ”ק. ההתכווצות, שהיא תוצאה של כוח הכבידה, נבלמת בשלב מסוים ומתחלפת בפיצוץ עצום המעיף את המעטפת של הכוכב – חלקיו החיצוניים שנשארו בחוץ בתהליך ההתכווצות – במהירות של מיליוני קמ”ש.

אלדנה גריצ’ינר. מקור: אוניברסיטת חיפה.

אלדנה גריצ’ינר. מקור: אוניברסיטת חיפה.

“כשחוקרים את המורפולוגיה של שרידי סופרנובה,” מסביר פרופ’ סוקר, “מגלים שלשליש מהם יש שתי ‘אוזניים’ הבולטות מהגוף העיקרי. ההסבר המקובל לפיצוץ סופרנובות אינו מסביר בהצלחה את תופעת האוזניים, ובמאמר הנוכחי אנחנו מציעים מודל חלופי המתיישב עם סימולציות, תצפיות וחישובים שונים.”

על פי המודל של גריצ’ינר ופרופ’ סוקר נוצרות האוזניים בעקבות פליטת סילונים המשוגרים במהלך התפוצצותו של הכוכב או זמן קצר אחריה. סילוני גז אלה נפלטים מסיבוב הליבה המהיר, הקודם לקריסה, ונושאים עמם אנרגיה קינטית עצומה. “הסילונים האלה פוגשים בדרכם גז מתפוצץ, והמפגש הזה ‘מנפח’ את האוזניים שאנחנו רואים. לפיכך אנו טוענים שמן הראוי לבצע שינוי פרדיגמטי בהסבר לפיצוץ של כוכבים כבדים, מה שנקרא ‘סופרנובה של קריסת ליבה’.”

5 תגובות ל “מדוע סופרנובות רבות דומות למיקי מאוס?”

  1. אביעד

    הפרופסור מפרינסטון תומך בתיזה המוצגת במאמר. נועם סוקר ואלדנה הם החתומים על המאמר המדעי.
    האתר new scientist בו התפרסמה הידיעה הפופולרית מכובד.

  2. אביעד

    בתחילה חשבתי שזה מגוחך – המאמר כאן. אבל הוא מופיע גם בסימוכין למטה, ויש לו יותר מאב אחד Adam Burrows מפרינסטון:
    https://www.newscientist.com/article/2111375-mickey-mouse-ears-may-explain-universes-biggest-explosions/

    נועם סוקר ואלדנה גריצ'ינר גם פרסמו מאמר ראשון באתר ARXIV:
    https://arxiv.org/abs/1610.09647
    שבו מפקידים מאמרים לרוויו עמיתים לפני פרסום בעיתון מדעי, וגם כדרך לקבע זכויות יוצרים על המאמר.

  3. א.בן נר

    ככל הידוע לי, מהרצאתו של פר' חגי נצר בכנס האגודה הסטרונומית מלפני כ-20 שנה(!!)הוא המושג החסר בכתבה והוא: "דיסקת ספיחה".
    מושג ידוע שנים רבות מתחום כוכבי הסופרנובה והחורים השחורים.
    דיסקת הספיחה הנו זרם של חומר הסובב סביב הכוכב הקורס. מקור החומר בדיסקת הספיחה הנו כוכב שכן, לרוב ענק אדום, ה"נשאב" ע"י כוח הכבידה של הכוכב הקורס.
    שטח הפנים של הכוכב הקורס (אופק הארועים) קטן מכדי לקלוט את כל החומר הקורס לכן החומר הקורס נזרק בגלל הכח הצנטרפוגלי, לכיוון הקטבים של ציר הסיבוב של הכוכב הקורס.
    סילוני הגז הנזרקים לחלל מהקטבים, הם היוצרים את ה"אזני מיקי מאוס" שכיונם ניצב למישור דיסקת הספיחה.
    תהליך זה יחודי לסופרנובות מסוג La, הסופחות כוכב שכן ולכן הנן בעלות דסקת ספיחה.
    כנראה שהמחקר המדווח בכתבה, כולל חישוב מפורט יותר של התהליך.

  4. סקרנית

    ההסבר על ה״אוזניים״ ממש לא מניח את הדעת, למה הם נוצרים דווקא בצדדים? הרי לפי תיאורי התופעה – ההתנפלות אמורה להתרחש לכל עבר ולא רק משני צידי הכוכב

הוספת תגובה

  • (will not be published)