חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיצחו לראשונה את המנגנון שמאפשר לטפיל המלריה הקטלני להערים על המערכת החיסונית ועשו צעד משמעותי בדרך לפיתוח תרופה למחלה
יותר ממיליון בני אדם מתים מדי שנה ממחלת המלריה הנגרמת על ידי זנים שונים של טפיל ה- Plasmodium המועבר לבני אדם ע”י יתושות האנופלס. אולם למרות מימדיה ההרסניים של המחלה, עולם הרפואה טרם מצא חיסון יעיל נגד הטפיל הקטלני הפוגע בעיקר בילדים מתחת לגיל 5 ובנשים בהיריון. כעת, חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו לראשונה כיצד הזן המסוכן שבהם מצליח להתחמק מעיניה הבוחנות של המערכת החיסונית, ובכך סוללים את הדרך לפיתוח תרופה למחלה הזיהומית הקשה.
הקטלני מבין חמשת זני ה- Plasmodium הוא הזןfalciparum Plasmodium הגורם ליותר מ-90% ממקרי המוות המשויכים למחלת המלריה. ייחודו של זן זה טמון ביכולתו המתוחכמת להערים על המערכת החיסונית. כאשר הטפיל חודר למערכת הדם הוא מתרבה בתוך כדוריות הדם האדומות ומשנע חלבונים שלו אל פני שטח הכדוריות ההופכות להיות דביקות, נצמדות לדופן כלי הדם, חוסמות אותם ופוגעות בגוף האדם באופן הרסני. המערכת החיסונית המזהה את החלבונים בתור “גורם זר” מגיבה בפיתוח נוגדנים כנגדם וכך נלחמת במחלה. אולם הזן המדובר פיתח מערכת גנטית מתוחכמת המאפשרת לו להערים על המערכת החיסונית – הוא חושף בפני המערכת החיסונית רק גרסה אחת של החלבון שמקודד ע”י גן אחד מתוך שישים הגנים שברשותו. ובשעה שהמערכת החיסונית נלחמת נגד אותו חלבון, הטפיל מחליף לגרסה אחרת של החלבון שאינה מזוהה ע”י מערכת החיסון.
במחקר שנערך על ידי ד”ר רון דזיקובסקי ותלמידת המחקר עינבר אברהם ממרכז קובין לחקר מחלות מדבקות וטרופיות במכון למחקר רפואי ישראל – קנדה של האוניברסיטה העברית, הצליחו לראשונה להבין את המנגנון הגנטי המאפשר לטפיל לבטא בפני המערכת החיסונית רק חלבון אחד ולהסתיר את החלבונים האחרים. תוך שילוב שיטות מחקר מתחום מדעי המחשב, מדעי החיים והרפואה, מצאו החוקרים רצף ד.נ.א ייחודי המצוי ב-60 הגנים המקודדים לחלבון של הטפיל והראו כי יכולת הטפיל להשתיק 59 גנים, ולבטא רק גן אחד תלויה ברצף זה. מכאן עולה כי באמצעות שיבוש רצף הד.נ.א של החלבון יהיה אפשר למנוע מהטפיל להסתיר מפני המערכת החיסונית את מרבית הגנים ה”אלימים” שלו.
לדברי ד”ר דזיקובסקי, “תוצאות המחקר מהוות פריצת דרך בהבנת מנגנוני האלימות של הטפיל ועשויות להוביל לפיתוח שיטות חדשות שיכריחו את הטפיל לבטא את מגוון הגנים השלם ובכך לחשוף אותם למערכת החיסונית שתוכל לזהות אותם לפעול נגדם. הטפיל המתוחכם הזה יודע להחליף מסיכות ובכך להסתיר את כוונותיו ויכולותיו האמיתיות, אך הגילוי שלנו עתיד למנוע ממנו להמשיך במשחק מסוכן זה”.
המחקר התפרסם השבוע בכתב העת היוקרתי PNAS ונערך במימון האקדמיה הלאומית למדע וקרן איינשטיין קיי התומכת בתלמידי מחקר מצטיינים.
