טלסקופ החלל שפיצר המצלם בתדרי האינפרה אדום, איתר גוש המקיף כוכב צעיר, שעתיד להפוך לכוכב לכת המקיף כוכב במרחק של כאלף שנות אור מכאן
תפיסת אמן המראה כיצד גוש חומר בדיסקה קדם פלנטרית מסתחררת. האסטרונומים השתמשו בטלסקופ החלל שפיצר כדי לגלות עדויות לכך שמלווה של כוכב – בין אם הוא כוכב אחר או כוכב לכת – עשוי לדחוף את החומר הפלנטרי לקריסה עצמית, כפי שמתואר בציור זה.
כוכבי לכת נולדים מתוך דיסקה מסתחררת של גז ואבק. הם יכולים לפסל לעצמם קווים או פערים בתוך הדיסקה כשהם גדלים ומשמינים. המדענים השתמשו בראיית האינפרה-אדום של שפיצר כדי לחקור את הדיסקה המקיפה כוכב המכונה LRLL 31, הממוקם במרחק של כאלף שנות אור מאיתלנו באיזור IC 348 בקבוצת פרסאוס. התצפיות החדשות של שפיצר בתחום האינפרה אדום חושפות כי לדיסקה פערים הן פנימיים והן חיצוניים.
יתרה מכך, הנתונים הראו כי אור אינפרה אדום מהדיסקה משתנה לאורך תקופות קצרות של כשבוע – תופעה בלתי שגרתית. במיוחד, האור באורכי גל שונים מתנדנד הלוך ושוב, כאשר האור באורכי הגל הקצרים גדל כאשר האור באורכי הגל הארוכים קטן, ולהפך.
לדברי האסטרונומים, שינויים אלה עשויים היו להגרם בשל קיומו של מלווה לכוכב (המצוייר ככוכב לכת בתמונה). כאשר המלווה מסתובב סביב צירו, גורם כוח המשיכה שלו לקיר של הדיסקה הפנימית להתכווץ לתוך גוש. הגוש עצמו יסתחרר אף הוא סביב הכוכב, ויצל על חלק מהדיסקה החיצונית. כאשר הצד הבהיר של הגוש נמצא בצד הרחוק של הכוכב, ופונה לעבר כדור הארץ, יותר אור אינפרה אדום באורכי הגל הנמוכים אמור להיות ניתן לצפיה (חומר חם קרוב יותר לכוכב פולט אורכי גל קצרים יותר של האינפרה אדום). בנוסף, הצל על הגוש עשוי לגרום להפחתת פליטת אור אינפרה אדום באורכי גל ארוכים יותר.
התהליך ההפוך מתרחש כאשר הגוש נמצא בחזית הכוכב והצד הבהיר שלו מוחבא (אורכי הגל הקצרים יותר יורדים ואורכי הגל הארוכים יותר עולים). זה בדיוק מה שצפה שפיצר.
גודלם של הגוש ושל כוכב הלכת צוירו פה בהגזמה כדי להמחיש את הדינמיקה של המערכת.
10 תגובות
הנה מה שביקשת!
(^^^)
אלמוג
פירוש 1000 שנות אור הוא המרחק שעובר האור באלף שנה.ברור שככל שהמרחק גדול יותר כך לאור שפוגע בעצם שעליו מסתכלים לוקח יותר זמן להגיע לעין!
זה כל-כך פשוט!
הוכחה:לוקח פחות זמן לעבור במהירות מסוימת מרחק קטן,מאשר לעבור באותה מהירות מרחק גדול.
🙂
אוי רועי
מן הסתם שזה לא דבר שמובן לכל אחד (אולי לך כן)
לבן אדם שלא מכיר כל כך את התחום זה ישמע ממש מוזר, הרי כשאתה מביט בטלסקופ פשוט, אל הירח בלילה רגיל וסתמי, מבחינתך מה שאתה רואה כרגע זה מה שמתרחש עכשיו, מניין לך לדעת שככל שהמרחק אליו אתה מביט רחוק יותר, כך הדברים התרחשו מזמן יותר (אני מציג את זה כשאלה לאדם חדש בתחום).
רק הסבר גם היה מועיל
אני ממליץ, למי שיש לו שעה פנויה, לראות ולשמוע את הרצאתו, המצויינת לדעתי של ד”ר ערן אופק, באתר “המועדון האסטרונומי” של אונ’ ת”א, “מהיווצרות הירח ועד ליקוי הירח”. מומלץ !
אך מאחר ו- 1000 שנה של פעיליות מעין אלו בחלל הם כמיליונית השניה עבורך (אם לא מליארדית…) , אז מן הסתם גם היום המצב שם אמור להיות די דומה…
?????
אפשר לפרט בבקשה?
אוי אלמוג, אלמוג…
מן הסתם – מה שרואים בטלסקופ ממרחק 1,000 שנות אור התרחש לפני 1000 שנה.
אך מאחר ו- 1000 שנה של פעיליות מעין אלו בחלל הם כמיליונית השניה עבורך (אם לא מליארדית…) , אז מן הסתם גם היום המצב שם אמור להיות די דומה…
יכול להיות שזה כבר התרחש מזמן ורק עכשיו אנחנו מסוגלים לראות את זה?
אנחנו בטח לא נחיה לראות אותו ככוכב לכת
מדהים!!! אבל יש סיכוי שזה רק חלק קטן מהפאזל… אם בכלל.
מדליק