יו”ר ועדת המדע ח”כ אורי מקלב: יש להיערך לשינויי האקלים

מקלב אמר את הדברים בדיון לציון יום הסביבה * ד”ר סיניה נתניהו המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה אמרה באותה ישיבה: “הדוחות האחרונים הן קריאות השכמה לפעול. להתחממות הגלובלית יש השלכה על עליית מפלס מי הים, על התשתיות, משק המים והחקלאות, על בריאות הציבור, גאו-אסטרטגיה וסוגיות מדיניות”

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה היום דיון בנושא האיומים על המערכות האקולוגיות בעידן של שינויי אקלים – לציון יום הסביבה.
יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב אמר “האיומים על המערכות האקולוגיות בעידן של שינויי האקלים הם כבר לא בגדר חששות, אלא עובדות. לצערנו יש פער בין חשיבות הנושא למודעות, וכן בין המודעות לאחריות, גם מי שמודע לא תמיד לוקח אחריות. אנו מעוררים את הנושא, מתוך תקווה שהממשלה והגופים הרלוונטיים ישקיעו תמריצים להיערכות מול שינויי האקלים”.

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ד”ר סיניה נתניהו אמרה “זאת הפעם השלישית שאני מופיעה בוועדה בנושא הזה. בפעם הראשונה דיברנו על שינוי האקלים באופן כללי, בפעם השנייה על תחזיות ומגמות והיום יש לנו אמצעים מדויקים בסיוע השירות המטאורולוגי. המודלים השונים מדברים על תחזיות לעלייה ממוצעת של בין 0.3 לחמש מעלות בשנה בממוצע עד סוף המאה הנוכחית. הדוחות האחרונים הן קריאות השכמה לפעול. להתחממות הגלובלית יש השלכה על עליית מפלס מי הים, על התשתיות, משק המים והחקלאות, על בריאות הציבור, גאו-אסטרטגיה וסוגיות מדיניות”.

בניגוד למדענית הראשית של ממשלתו לא הזכיר השר החדש אבי גבאי את התחממות כדור הארץ בנאומו הראשון בכנסת בתפקידו זה.

מ”מ מנהל השירות המטאורולוגי ד”ר יואב לוי, הציג את דו”ח ההתחממות כפי שהשירות צופה אותו “משנות ה-60 אנחנו רואים ריכוז הולך וגדל של CO2 – חמצן דו פחמני, מה שגורם לאטמוספירה להתחמם. יש תרחישים שונים לגבי העתיד. יש תרחיש שטוען שרק ב-2030 תהיה ירידה בפליטה, יש תרחיש פסימי יותר שרק ב-2050 העולם יתחיל להתעשת, ויש תרחיש קיצוני שאומר שהעולם ימשיך לפלוט. על סמך אותם תרחישים אנחנו בונים את המודלים. באזור שלנו, עד סוף המאה צפויה הטמפרטורה בחורף לעלות בין מעלה וחצי לשלוש מעלות, ובקיץ יש סבירות שהטמפרטורות יעלו בין מעלה וחצי לארבע מעלות. העלייה באזור החופים תהיה נמוכה יותר. מבחינת משקעים התמונה פחות מובהקת, אבל בסבירות בינונית, תהיה ירידה של 10-20% בממוצע הגשמים”.

היערן הראשי של הקרן הקיימת לישראל ד”ר דוד ברנד אמר “קיימים איומים על המערכת האקולוגית כגון יובש, בצורות, שיטפונות, שריפות יער וחורש, חדירת מזיקים ומחלות ועוד ומצאנו לכך פתרונות. הידע והניסיון העשיר של קק”ל בעניין זה זוכים להכרה ממדינות רבות בעולם, גם כאלה שאין להם יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אשר שולחים לכאן נציגים שלומדים מאתנו את שיטות הפעולה ולחימה במדבור”.

נציגת החברה להגנת הטבע עופרי גבאי אמרה “במסגרת המאמצים של ישראל להפחית את הפליטות ולעבור לאנרגיות בלתי מזהמות, מוקמים חוות סולאריות וטורבינות רוח, אך חשוב שהפתרונות הללו לא ייפגעו בסביבה. ישראל צורכת 0.2% מסך האנרגיה העולמית אך בעניין התרומה האקולוגית שלה גבוהה לעין ערוך”.
מנכ”ל נייר חדרה מר גיא ידלין סיפר כי המפעל פיתח שיטה לייצור נייר 100% ממוחזר .”השימוש בנייר גורם לנזק אקולוגי משמעותי” לדבריו, “עבור יצור של 200 אלף טון נייר, יש צורך לכרות 200 אלף עצים. השאיפה שלנו היא לצמצם את השימוש בנייר עד כדי כך שאדם יתבייש לצרוך עם מחברת ונייר”.

אורי נחמני פעילה בארגון מגמה ירוקה הציעה שמדינת ישראל תצטרף לאמנות האקולוגיות העולמיות. לדבריה, “הציבור מעוניין במדיניות תכנון ופתוח ערים באופן שלא ייפגע בטבע”.

הערת עורך האתר: לגבי הלשון בה השתמשו חלק מהדוברים, השימוש במונח “שינויי האקלים” במקום “התחממות כדור הארץ” שהוטבע כדי לרצות את הימין המרני בארה”ב אינו מחייב אותנו, כפי שציינה ד”ר נתניהו, קיים שינוי והוא בכיוון אחד בלבד. ובנוסף, אין כבר ספק, שהשינויים שנגרמו כתוצאה מההתחממות כבר כאן ובאורח ניכר.