מדענים ישראלים פיתחו שיטה לחסל עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הם בין האיומים הגדולים ביותר על הרפואה כיום. השימוש הנרחב באנטיביוטיקה מפעיל על החיידקים את עקרונות הברירה הטבעית: מי שאינו עמיד – נכחד. כך, בני האדם הם שגורמים להופעת חיידקים עמידים בפני כל סוג של אנטיביוטיקה שהמדע מצליח לייצר. בבתי החולים, שם נעשה שימוש נרחב באנטיביוטיקות חזקות, מופיעים חיידקים המכונים Superbugs העמידים בפני כמה סוגים של אנטיביוטיקה, והרפואה מתקשה יותר ויותר להתמודד עמם. פיתוח של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עשוי לשנות את המצב, ולגרום לחיידקים כאלה לאבד את העמידות.
נגיפים נגד עמידות
רוב החיידקים רוכשים את העמידות באמצעות פלסמידים – מולקולות DNA הנפרדות משאר החומר הגנטי של החיידק. הגנים שבפלסמיד מייצרים חלבונים המאפשרים לחיידק לפרק את האנטיביוטיקה, לחסום את פעילותה, למנוע את כניסתה לתוך החיידק או לחלופין – לזרוק אותה החוצה כשהיא נכנסת. החוקרים, מביה”ס לרפואה, החליטו להתמודד עם האתגר באמצעות בקטריופאג’ים – נגיפים התוקפים חיידקים. הבקטריופאג’, או בקיצור פאג’, נצמד אל החיידק מבחוץ, ומזריק לתוכו את החומר הגנטי שלו. יש לא מעט חוקרים מנסים לנצל את היכולת הזו של הפאג’ים כדי להשתמש בנגיפים מהונדסים גנטית כסוג של אנטיביוטיקה, ולגרום להם לחסל את החיידקים. הגישה הזו רשמה בינתיים רק הצלחות חלקיות מאוד, והיא רחוקה מלספק בינתיים פתרון של ממש לבעיית החיידקים העמידים. צוות המחקר בראשות פרופ’ אודי קימרון, החליט לנקוט גישה אחרת: במקום להשתמש בפאג’ כדי להרוג את החיידק, הם מבקשים לגרום לו לאבד את עמידותו לאנטיביוטיקה.
לחתוך את הפלסמיד
החוקרים, בהובלת ד”ר עידו יוסף ותלמידת המחקר מירי מנור, יצרו פאג’ים מהונדסים גנטית, המכילים גנים של מערכת CRISPR – זו מערכת המיועדת במקור לספק לחיידקים הגנה מפני פאג’ים (כפי שסיפרנו במאור הקטן), ואילו כאן רתמו אותה החוקרים להשמדת פלסמידים הנושאים עמידות לאנטיביוטיקה. “המערכת הונדסה כך שהיא מסוגלת לזהות רק את הפלסמידים האחראים לעמידות”, מסביר קימרון. “אנו מכירים היטב את רוב הגנים המקנים לחיידקים עמידות לאנטיביוטיקה, ויכולים להנדס את הפאג’ים כך שיתקפו מגוון רחב מאוד של פלסמידים”. במאמר בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים (PNAS), החוקרים מדווחים כי בחנו בהצלחה את השיטה במיני חיידקים המשמשים בד”כ במחקר בסיסי, וגרמו להם לאבד את עמידותם לאנטיביוטיקה. כעת בכוונתם לבחון את השיטה על חיידקים מחוללי מחלות.
חיטוי חדשני
מטרת החוקרים במחקר הזה אינה לפתח תרופה אנטיביוטית חדשה, המיועדת לטיפול בחולים שנדבקו בחיידקים עמידים. הם מעוניינים ליצור חומרי חיטוי חדשים, שישנו את המאזן בבתי החולים, ויגרמו לחיידקים העמידים והמסוכנים להפוך שוב פגיעים לטיפול אנטיביוטי רגיל. “הצלחנו לפתח מערכת שהופכת חיידקים עמידים לחיידקים רגישים לאנטיביוטיקה”, אומר קימרון. “זו היתה הוכחת היתכנות, ועכשיו אני מקווה שנצליח להפעיל אותה גם בחיידקים המסכנים את בריאות הציבור”.
7 תגובות
לא ברור מה ה׳גילוי׳ של הצוות הישראלי. הסובייטים פיתחו את הנושא הזה חזק מאוד אחרי מלח״ע-2.
http://he.wikipedia.org/wiki/בקטריופאג‘
I am aware about Bar Ilan University’s research by prof.E.Banin, which found the method to impair bacterial resistance to antibiotics.
I am aware about Bar Ilan University’s research by prof.E.Banin, they found the method to impair bacterial resistance to antibiotics.
חבל להיות פסימיים.
יגאל.
הנגיפים הללו גם יכולים להרוג את החיידקים. אבל אין אפשרות לרשום פטנט על נגיף מהטבע. —> אף אחד לא יכול לעשות כסף מהנגיפים האלו. —> אין מחקר —> אנשים ימשיכו למות מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
מה שכן : הייתי מוסיף את הנגיפים המהונדסים לכול אמפולה של אנטיביוטיקה שיוצאת מהמפעל.
יגאל.
אהבתי מאוד למרות שלא ניראה לי הרעיון של חיטוי בתי-חולים בנגיפים מהונדסים.
יגאל.