צמר קשמיר או נמרי-שלג

כיצד גורם הביקוש לצמר היוקרתי שנגזז מעיזים במרכז אסיה לפגיעה בנמרי השלג?

נמר השלג הוא מין בסכנת הכחדה בין היתר בגלל צייד פראי שמוביל הביקוש לפרוות, לחלקי גוף ולעצמות לצורכי רפואה מסורתית. על כך מתווסף בשנים אחרונות הביקוש לצמר קשמיר שגורם לפגיעה לא רק בטורף הנדיר אלא גם במינים רבים אחרים.

Conservation Biology מתאר את הפגיעה: הצמר העדין והמבוקש גדל על עיזי קשמיר. ב-20 השנים האחרונות שולש הביקוש לצמר, דבר שהביא לגידול עדרי העיזים בקנה מידה כפול ומכופל. רק במונגוליה שולש מספר העיזים מכ-5 מיליון בשנת 1990 לכ-15 מיליון ב-2010.

רועים מהודו ומסין מגדלים עיזי-קשמיר באזור הרמה הטיבטית. צמר הקשמיר מהווה מקור פרנסה ומחיה חשוב עבור תושבים רבים במרכז אסיה. נסיון הרועים לשפר את חייהם על־ידי הגדלת העדרים גורם לפגיעה בסביבה הטבעית. עדרי העיזים פולשים למרחב המחיה הטבעי של נמר-השלג ומחסלים את הירק שאמור היה להיות מזונן של חיות שמהוות את הטרף הטבעי של הנמרים.

העיזים “מתחרות” באנטילופות כמו הסאיגה Saiga tatarica, הצ’ירו Pantholops hodgsonii, הבאהאר Pseudois nayaur ואחרים. כמובן שכאשר הטרף הטבעי של נמרי-השלג מתמעט ואת מקומו מחליפות עיזי-קשמיר יעברו הנמרים לטרוף עיזים. טרף עיזים מוביל ל”פעולות נקם”, כלומר רועים שהורגים נמרים כדי להגן על עדריהם.

לדברי מפרסמי הידיעה “על־ידי שיפור הבנת היחס בין הרועים לסביבה הטבעית ולשוק העולמי, ניתן ליישם מדיניות מאוזנת שתתמוך ברועים ובה בעת תאפשר הגנה על הסביבה הטבעית ויביא לייצור של צמר קשמיר ללא פגיעה בסביבה. צמר כזה יתויג כצמר ירוק”.

הכוונה היא להפגיש בין יצרני הצמר המקומיים לקניינים משווקים בין־לאומיים במטרה לדאוג לכך שכל העוסקים בצמר ידאגו לייצור בר-קיימא על־ידי רעיה נכונה שתאפשר לחיות-בית וחיות בר להתקיים אלו בצד אלו, ושתאפשר את המשך קיום נמרי-השלג.

שהרי כבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.