חתן פרס ישראל בפיזיקה, פרופ’ יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית, הלך לעולמו

נודע בזכות מחקריו אודות חורים שחורים, והיה הראשון שהראה כי גם הם ‘דולפים’

חתן פרס ישראל בפיזיקה וחתן פרס וולף, פרופ’ יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית, הלך לעולמו בפינלנד ביום א’ האחרון באופן מפתיע.

פרופ’ בקנשטיין נולד במקסיקו סיטי בשנת 1947 ובילדותו היגר עם משפחתו לארה”ב. את לימודי התואר הראשון בפיזיקה עשה במכון הפוליטכני של ברוקלין, ואת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת פרינסטון. כעבור שנתיים, בשנת 1974, עלה לישראל.

פרופ’ בקנשטיין החזיק בקתדרה ע”ש פולק לפיסיקה עיונית באוניברסיטה העברית והיה חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פרופ’ בקנשטיין הוא חתן פרס רוטשילד לשנת 1988, פרס ישראל לשנת 2005, פרס וולף לשנת 2012 ופרס איינשטיין של האגודה האמריקאית לפיסיקה לשנת 2014 על מחקריו בתחום האנטרופיה של חורים שחורים.

פרופ’ בקנשטיין היה פיזיקאי תיאורטי שעסק בתורת הכבידה של איינשטיין. תגליתו המרכזית (בשיתוף עם סטיבן הוקינג) הינה שחורים שחורים שהם גופים חמים ומקרינים הודות לאפקט קוונטי. מחקריו ועבודותיו יוצאי הדופן היו לנכס והוא שימש דמות מופת לרבים מהפיזיקאים בארץ ובעולם.

כאשר זכה בפרס ישראל כתבו חברי הוועדה: “בראשית שנות ה-70, הציע הפרופ’ בקנשטיין לייחס לחורים השחורים אנטרופיה שהיא מתכונתית לשטח הפנים שלהם, והוא זכה להכרה בינלאומית כאבי התרמודינמיקה של חורים שחורים. עבודתו זו מצטיינת במקוריות ובחדשנות והיא חוללה מהפכה מחשבתית בתחום זה של הפיסיקה”.

במאמר שפורסם רק לאחרונה בכתב העת סיינטיפיק אמריקן, תחת הכותרת: “האם אפשר לשאוב אנרגיה מחור שחור?” כותב אדם בראון הוקינג, שהתבסס על רעיונות מוקדמים יותר שהגה יעקב ד’ בקנשטיין, הפועל כיום באוניברסיטה העברית בירושלים, הראה שמחורים שחורים דולפות כמויות קטנות של קרינה. אתם עדיין תמותו אם תיפלו פנימה, אבל אף על פי שאתם עצמכם לעולם לא תצליחו לצאת, בסופו של דבר האנרגיה שלכם תצליח לברוח. מדובר בחדשות טובות לשואפים להפיק בעתיד אנרגיה מחורים שחורים: אנרגיה יכולה להימלט.”

בראיון שנתן בקנשטיין עצמו למהדורה הישראלית של סיינטיפיק אמריקן בשנת 2005, בעקבות ההכרזה על זכייתו בפרס ישראל הוא סבר שהוא זוכה להכרה ומקבל פרסים על מחקריו בעבר, וכי את מחקריו בהווה ניתן יהיה להעריך רק בעוד תקופה ארוכה. בתשובה לשאלתם של איתן קריין וחיים שמואלי, חברי צוות סיינטיפיק אמריקן “מהו לדעתך ההישג העיקרי שלך?” ענה פרופ’ בקנשטיין: “יש לכך שתי תשובות. האחת היא איך אנשים רואים אותי, ודבר זה מתבטא בנימוקים לקבלת הפרס שניתן על עבודתי על תרמודינמיקה של חורים שחורים. התחלתי לעסוק בכך בשנות ה-70 ואפשר לומר שעד סוף שנות ה-70′ הסתיים החלק שלי בנושא הזה, אם כי יש תמיד השלכות על עבודות מאוחרות יותר. השנייה היא מנקודת המבט שלי. היום אני עובד על דברים אחרים ולא הייתי רוצה שכל הקריירה שלי תסתכם בשנות ה-70′. אני חושב שאני עדיין עושה דברים חשובים, אבל נדרש זמן עד שהציבור, ואפילו המדענים החשובים, תופסים את מה שעשית. ולכן הפרס בעצם ניתן על העבר הרחוק יחסית.”