“ישראל יכולה וצריכה להיות מובילה עולמית בלוויני תקשורת אינטרנטית זעירים ונמוכים”.

כך אומר פרופ’ חיים אשד, יו”ר החלל במולמו”פ ומאבי תכנית החלל הצבאית הישראלית בראיון לאתר הידען המפרט את התוכנית ומציע ליישם אותה בדרך דומה לזו שבה הוקמה מערכת הגנת הסייבר

הכיסוי הסלולארי של כדור הארץ מצוין באיזורים המיושבים, אך חסר לחלוטין דווקא היכן שצריך אותו – באיזורים מרוחקים ומבודדים ובאוקיאנוסים. הפתרון עד כה היה טלפון לווייני המקושר ללווייני תקשורת מאסיביים הנמצאים במסלול בגובה של 36 אלף ק”מ מעל קו המשווה. זהו פתרון יקר מאוד ולא כזה שיוכל להביא את בשורת התקשורת – טלפוניה ואינטרנט להמונים בעולם המתפתח.

עוד בנושא באתר הידען:

• 20 שנה ללוויין אופק 3 , לוויין הצילום המבצעי הראשון – ראיון עם תא”ל (מיל) חיים אשד, שהיה אבי תוכנית הלוויינים הצבאית הישראלית
• כל מה שרציתם לדעת על לוויין התלמידים דוכיפת 2
• מרוץ החלל החדש שמטרתו להביא אינטרנט לכל העולם

הפתרון, אומר פרופ’ חיים אשד, יו”ר החלל במולמו”פ ואבי תכנית הלוויינים הצבאית הישראלית, הוא לווינים זעירים המשייטים בגובה נמוך, ומאפשרים קישור אינטרנט וסלולאר רציף על פני כל כדור הארץ. משקיעים רבים מגלים בכך עניין וחברת ספייס אקס של אילון מוסק משקיעה רבות במחקר ופיתוח. בישראל ישנו ריכוז של ידע בנושאי חלל ולוויינות זעירה, וכן תרבות יזמית ולכן זו ההזדמנות של תעשיית החלל הישראלית לפרוץ דרך בעולם החלל האזרחי עתיר המיליארדים.
“כבר כיום, לפני הנסיקה הצפויה, שירותי תקשורת בחלל מהווים שוק של למעלה מ-100 מיליארד דולרים.” אומר פרופ’ אשד.
בתחום הלוויינות פועלות כיום כמה מדינות. בארה”ב יש כמובן זמינות הון (מיליארד דולר שהשקיע אילון מאסק לבדו).

שלושת המיזמים הגדולים בתחום זה הם:

• OneWeb שיעשה שימוש בלוויינים כדי להביא את האיטננרט לכל מקום בו הוא נדרש ולספק קישוריות בעת אסונות טבע. במועצת המנהלים של המיזם חברים בכירים מחברות טכנולוגיה רבותו ובהם פול ג’ייקובס מקוואלקום וסיר ריצ’ארד ברנסון מוירג’ין. אחת השותפות במיזם היא חברת איירבוס שתייצר את הלוויינים.
• internet.org בראשות פייסבוק: פייסבוק ייסדה את internet.org במטרה לספק גישה לשני שלישים מהעולם שאינם יכולים להתחבר לאינטרנט. הם חברו ביחד עם כמה חברות גדולות אחרות ובהן אריקסון, סמסונג וקוואלקום כי לפתח פתרון משולב שיכלול מטוסים, לוויינים ותקשורת לייזר.

• LOON של גוגל: גוגל השיקה את פרויקט Loon שבמסגרתו ייעשה שימוש בבלונים שיוצבו מעל האיזורים הנדרשים בגובה רב – בסטרטוספרה. הרעיון הוא ליצור רשת שתשתמש בתחום התדרים הסלולאריים וניתן יהיה להתחבר אליה מכל מכשיר סלולארי.

• יזמים אמריקנים השקיעו במיזמים גדולים – אירידיום, O3B ואורבקום, במיזם הנוכחי של “אירידיום נקסט”, וכן בשני מיזמים נוספים – מיזם לווינות אינטרנט של ספייס אקס וגם מיזם OneWeb. בבריטניה נצבר נסיון בלוויינות זעירה, כמו כן צרפת סיפקה מימון ממשלתי בסך 2.2 מיליארד דולר לפיתוח לוויינים לפרויקט “אירידיום נקסט”. גם לאיטליה יש נסיון ומוניטין בבניית לווייני O3B ו “אירידיום נקסט”, אך לאף אחת מהמדינות אין יתרון בכל הטכנולוגיות הנדרשות.

פרופ’ אשד מונה את היתרונות היחסיים של ישראל כאשר חברות ישראליות או חברות רב לאומיות הפועלות בישראל הופכות אותה למרכז עולמי בכל הטכנולוגיות החיוניות לעולם הלוויינות הזעירה:

• שבבים אלקטרוניים – ישראל מעצמה עולמית בתכנון שבבים, ופועלות בה חברות גדולות: אינטל, סנדיסק, ברודקום, מארוול, ולאחרונה הצטרפה גם אפל, שלא לדבר על חברות ישראליות כמו איזיצ’יפ וטאואר. סצפיפית בתחום החלל פועלת חברת רמון צ’יפס הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית.
• גם בתחום התקשורת ישראל היא מעצמה עולמית בבניית מערכות תקשורת ואבני בניין לתקשורת – חברות כמו מוטורולה, סיסקו, הואוויי (טוגה נטוורקס) ברודקום, מארוול, טקסס אינסטרומנטס ועוד.
• בתחום הלוויינים – כל הספקטרום מהתעשיה האווירית, רפאל ואלביט ועד לחברות הסטארט-אפ בתחום “החלל החדש” וכמו כן במרכז מדעים בהרצליה עם לוויני הדוכיפת.
• ישראל היא גם מעצמת תוכנה – החל באמדוקס ועוד מאות חברות קטנות הפועלות בנושאי תוכנה בארץ.
• ישראל גם מובילה בתחום הסייבר – צ’קפוינט נוסדה על ידי יוצאי 8200 ויחידות טכנולוגיות נוספות.
• כמו כן, ישראלים רבים משמשים בתפקידי סגני נשיא בחברות רב לאומיות.
• חלק מהיכולות הללו מיושמות בפרויקט SpaceIL.

לפיכך, אומר פרופ’ אשד, ישראל יכולה להיות מרכז מדעי וטכנולוגי עולמי, וכצינור מרכזי לתקשורת העולמית היא יכולה ליצור תלות אסטרטגית של כל העולם בה. ישראל תהיה גם צינור מרכזי לענן העולמי והשקעה בתחום לוויינות האינטרנט יכולה להוות מנוף להשקעות עולמיות ופיתוח דור העתיד של ההייטק הישראלי.

אשד מונה את האמצעים הנדרשים: “כדי להביא את ישראל למובילות עולמית בתחום לווייני האינטרנט נדרשות תמיכה ממשלתית ומדיניות תואמת, וכן מימון ממשלתי ברמה נמוכה בהרבה מזו של אילון מאסק, לפי ההערכות נדרש לפיתוח התחום סכום של עשרות מיליוני דולר שיינתן כמימון להשקעה ולאו דווקא כמענק, זאת על רקע ההחזר הצפוי על ההשקעה.”

“בנוסף, מומלץ לשנות את חוק המו”פ כך שיתאים לתנאי תעשיית החלל וכן להקים רשות או ארגון ממשלתי קטן וזריז, שיפעל מחוץ למגבלות הקיימות של משרדי הכלכלה האוצר והמדע. פרופ’ אשד מציע לקחת דוגמה לכך מהטיפול הממשלתי בתחום הסייבר.” הוא מסכם.

פרוייקט LOON של גוגל
https://www.youtube.com/watch?v=HOndhtfIXSY